איגרות חוב למתחילים

אג״ח- רקע כללי

תפקיד הבורסה

הבורסה היא שוק שבו קונים ומוכרים ניירות ערך (ני"ע). דהיינו: בבורסה סוחרים בני"ע.
נייר ערך (ני"ע) הוא מסמך ששווה יותר מפיסת הנייר שעליו הוא כתוב.
בבורסה נסחרים רק סוגים מסוימים של ני"ע.
הסוגים העיקריים של ני"ע שנסחרים בבורסה הם: מניות, איגרות חוב ואופציות.
במדריך זה נתמקד באיגרות חוב.

איגרת חוב (אג"ח) - מהי

אג"ח היא כתב התחייבות של מקבל הלוואה לעמוד בתנאי ההלוואה. דהיינו: לשלם את הקרן והריבית במועדים הנקובים. בבורסה נהוג להשתמש במונח חוב במקום הלוואה.
לנוחיות ההסבר, נשתמש פעם במונח חוב ופעם במונח הלוואה.

 איגרת חוב - מהי

 

תנאי האג"ח

על גבי האג"ח מצוינים 6 נתונים עיקריים המפרטים את תנאי ההלוואה:

  1. ערך נקוב (ע.נ.) - זהו סכום הקרן שיש לפרוע (המונח באנגלית:  Face Value F.V.).
  2. מועד הפירעון של הקרן.
  3. % הריבית השנתית שתשולם (% הריבית מתייחס תמיד לע.נ.).
  4. מועדי תשלום הריבית.
  5. הצמדות - הנתון מפרט אם הקרן והריבית של איגרת החוב צמודים למדד כלשהו כגון: מדד המחירים לצרכן, דולר, ליש"ט וכד'.
  6. ביטחונות - הנתון מפרט אם החברה העמידה ביטחונות כלשהם להבטחת תשלומי הריבית והקרן. הביטחונות המקובלים הם: נכסי נדל"ן, מלאי, תקבולים שהחברה אמורה לקבל מלקוחותיה, פיקדונות בבנק, וכד'.

 

כל האג"חים שנסחרים בבורסה הם בעלי ערך נקוב של 1 ש"ח (זכרו עובדה זו להמשך !).
כאשר אתה מלווה 1,000 ש"ח אתה מקבל 1,000 איגרות חוב בנות 1 ש"ח ע.נ.
כאשר אתה מלווה 2 מיליון ש"ח אתה מקבל 2 מיליון איגרות חוב בנות 1 ש"ח ע.נ.

דוגמאות בסכומים ריאליים

בדוגמאות בהמשך נניח שבכל עסקה אנו קונים או מוכרים 100 איגרות חוב מאותה סידרה ולא איגרת חוב אחת (המונח סידרה יוסבר בהמשך).
לדוגמא, אם יצוין שקנינו אג"ח ב- 95 ש"ח פירושו שקנינו 100 איגרות חוב שמחיר כל אחת הוא 95 אגורות. מי שעדיין הסכום קטן עליו, יכול להוסיף עוד כמה אפסים ולנהל עסקאות במיליונים. 

 

ביצוע הלוואה באמצעות איגרת חוב

כאשר חברה פרטית או הממשלה מעוניינים לגייס הלוואה מהציבור הרחב, באמצעות הבורסה, הם בפועל מציעים למכירה אג"ח שבהן מפורטים תנאי ההחזר של הקרן, הריבית והביטחונות.
בשפה בורסאית להצעות המכירה של האג"ח קוראים: הנפקה.
מדוע הציבור ירצה לקנות את האג"ח נראה בהמשך.
מי שמחליט בקרב הציבור לקנות אג"ח בהנפקה (שזה אקט של מתן הלוואה) מעביר למעשה כסף למנפיק ומקבל בתמורה איגרות חוב. מקבל האג"ח זכאי לקבל מהמנפיק את כל תשלומי הריבית והקרן כפי שמצוין באג"ח.

 

כדאיות קניית אג"ח

ההחלטה של משקיע מהציבור לקנות את האג"ח תלויה בתנאי האג"ח. כלומר : מהו הסכום שהוא נדרש להשקיע עכשיו, בהשוואה לסכומי הריבית שיקבל עד לפדיון איגרת החוב + סכום הפדיון. אם לדוגמא חברת אסם תנפיק אג"ח בעל ע.נ. של 1 ₪, שתגיע לפירעון בעוד שנה, ותעניק ריבית של 20% לשנה, יימצאו הרבה מאוד קונים שיהיו מוכנים לשלם עבורה יותר מ- 1 ₪, שכן בסוף השנה יהיה בידיהם 1.20 ₪, הרבה מעבר לאלטרנטיבה אחרת.
אך אם אסם תעניק ריבית של 2% לשנה, קרוב לוודאי שלא ימצא קונה שיהיה מוכן לשלם עבורה 1 ₪. אך ב- 90 אגורות יימצאו מן הסתם הרבה קונים, שכן הקונה אמור לקבל בסוף השנה 1.02 ₪ (1 ₪ ע.נ. + 2 אגורות ריבית). זהו למעשה רווח של מעל 13% לשנה (זכרו שקנינו את האג"ח ב- 90 אגורות).
המחיר של איגרות החוב נקבע בסופו של דבר עפ"י הביקוש מצד אחד וההיצע (שהיא כמות האג"ח שתוצע להנפקה) מצד שני.

הנפקה 

מיון האג"ח

מקובל למיין את איגרות החוב הנסחרות בבורסה ל- 3 קבוצות עיקריות :

  1. אג"ח שקליות לא צמודות (שמן המקוצר: אג"ח לא צמודות).
  2. אג"ח שקליות צמודות למדד (שמן המקוצר: אג"ח מדדיות).
  3. אג"ח שקליות צמודות למט"ח (שמן המקוצר: אג"ח מט"חיות). 

 

כל קבוצה מחולקת ל- 2 תת-קבוצות a ו- b , בהתאם לגוף המנפיק: הממשלה באחת, וכל החברות הפרטיות בשנייה.

טבלה 1.1 מציגה את מיון איגרות החוב ל- 3 הקבוצות העיקריות.

 

טבלה 1.1

מיון איגרות החוב

 

 

קבוצה 1

קבוצה 2

קבוצה 3

 

סוגי האג"ח `larr`

הגוף המנפיק
   `darr`

אג"ח שקליות

לא צמודות

אג"ח שקליות

צמודות למדד

אג"ח שקליות

צמודות מט"ח

a

ממשלתי

שחר

גילון

מק"מ

גליל

שגיא

כפיר

גלבוע

 

b

חברות פרטיות

יש מעט

הרבה מאוד סדרות

אין הרבה סדרות.

רובן צמודות ל- $,

ומקצתן לליש"ט.

 

סדרות

בכל אחת משלוש הקבוצות ישנן מספר רב של סדרות. סידרה היא קבוצה הומוגנית של איגרות חוב. דהיינו : כל איגרות החוב בסידרה הן בעלות נתונים זהים לחלוטין: אותה ריבית, אותם מועדי תשלום ריבית ופירעון הקרן, אותן הצמדות וביטחונות ואותו מנפיק.

בהנפקות של חברות פרטיות, לכל סידרה יש שם שכולל בתוכו את שם החברה המנפיקה.

בהנפקות הממשלתיות לכל סידרה ניתן מספר סידורי והסידרה משויכת למשפחה כלשהי:

  • בקבוצה 1 ישנן 3 משפחות : שחר, גילון ומק"מ.
  • בקבוצה 2 ישנן 3 משפחות : גליל, שגיא וכפיר.
  • בקבוצה 3 ישנה משפחה אחת : גלבוע.

 

שמה של כל סידרה ממשלתית מורכב משם המשפחה ומספרה הסידורי. לדוגמא:

  • שחר סידרה מס' 2660
  • שחר סידרה מס' 2661
  • שחר סידרה מס' 2665

הסדרות השייכות למשפחה כלשהי אינן זהות, אך הן בעלות מאפיינים דומים, כפי שנראה בהמשך. כל המשפחות הממשלתיות מונפקות ע"י האוצר למעט המק"מ (מלווה קצר מועד) המונפק ע"י בנק ישראל.

 

פדיון אג"ח

כפי שראינו לכל אג"ח יש מועד פירעון שנקרא גם מועד פדיון. את התשלום מקבל מי שמחזיק באותו מועד את האג"ח.

פדיון אג"ח

קבלת תשלומי הריבית

את הריבית מקבל מי שמחזיק את האג"ח במועד שנקרא "יום ה- קום". היום הזה מתפרסם באופן רשמי ע"י הבורסה, בד"כ כשבועיים לפני יום התשלום של הריבית.

 

מכירה יד ראשונה 

המכירה הראשונה של האג"ח ע"י המנפיק היא מכירה יד ראשונה. למכירה הראשונה קוראים הנפקה.

במסגרת ההנפקה מוצעת לציבור "במכה אחת" כל כמות איגרות החוב שבכוונת המנפיק למכור (דהיינו: כל סכום ההלוואה שבדעתו לקבל). אם ברצונו לקבל הלוואה של כ- 20 מיליון ש"ח הוא יציע למכירה סידרת איגרות חוב שתכלול 20 מיליון אג"ח (בעלות ע.נ. של 1 ש"ח כ"א).

 

מחיר האג"ח במועד ההנפקה (מכירה יד ראשונה)

בכל ההנפקות הממשלתיות, ובחלק מההנפקות הפרטיות נקבע המחיר באמצעות מכרז ונמכר למרבה במחיר (ישנם מספר סוגי מכרזים שלא נסביר את אופיים כאן). בכל שאר ההנפקות הפרטיות החברה המנפיקה קובעת את המחיר מראש (בד"כ 1 ש"ח), ומקיימת מכרז על שיעור הריבית השנתית. זוכים במכרז משקיעים שמסתפקים בריבית נמוכה יותר. יוצא אפוא שכל מכירה יד ראשונה מבוצעת במכרז. מרבית המכרזים מתייחסים למחיר ומקצתם לריבית השנתית.

 

מסחר יומי באג"ח לאחר ההנפקה

בכל סוגי האג"ח בבורסה מתקיים מסחר יומי. מחירן משתנה מרגע לרגע עפ"י ביקוש והיצע. בכל עסקה עוברת האג"ח מיד ליד. עסקאות קנייה ומכירה של איגרות חוב שאינן במועד ההנפקה, נקראות: עסקאות "יד שנייה".

 

מחיר סוף יום

המחיר, שנקבע בסוף יום המסחר, מתפרסם בכל עיתון יומי בטבלה פשוטה שמיד נציג אותה. הטבלה היא למעשה מחירון. בכל איגרות החוב שנמכרו בהנפקה מתקיים לאחר מכן, עד למועד הפדיון, מסחר יומי בבורסה. אפשר לקנות אותן או למכור אותן כרצונכם. המחיר ייקבע עפ"י הביקוש וההיצע כמו כל נייר ערך אחר הנסחר בבורסה. 

אג״ח- רקע כללי529אג״ח- רקע כללי