איגרות חוב למתחילים

ריכוז הנתונים לחישוב התשואה

את ההסבר נלווה בעזרת 3 המלבנים באיור 1.5.

כדי לחשב את התשואה המצטברת עד לפדיון, אנו נרכז במלבן A את התקבולים הצפויים לנו עד לפדיון, ובמלבן B את ההוצאות. ההוצאות מסתכמות בנתון אחד שהוא מחיר איגרת החוב במועד החישוב.
ההנחה היא שאתה קונה את איגרת החוב באותו מועד (אפילו אם היא כבר בידך).

ההפרש בין שני המלבנים הוא סה"כ הרווח שלנו והוא מוצג במלבן C.

איור 1.5
חישוב התשואה

 

תנודתיות התשואה המצטברת

היות ומחיר איגרות החוב משתנה מרגע לרגע במהלך המסחר (מלבן B), רווח ההון (שהוא הפער בין מחיר האג"ח ל- 1 ש"ח) משתנה בהתאם, וכפועל יוצא משתנה התשואה המצטברת לפדיון מרגע לרגע.

 

מעבר מתשואה מצטברת לפדיון, לתשואה שנתית

בדוגמא לעיל קנינו אג"ח ב- 95 אגורות וקיבלנו בתום 3 שנים 126 אגורות. כדי לקבל את התשואה השנתית אנו שואלים את עצמנו את השאלה הבאה: איזה ריבית שנתית צריך לקבל מי שמשקיע היום 95 אגורות כדי שבתום שלוש שנים יהיו בידיו 126 אגורות ?. אם התשובה היא 9% אזי 9% היא התשואה השנתית. כלומר: מי שיפקיד בבנק 95 אגורות ויקבל 9% ריבית לשנה, יהיו בידיו בתום 3 שנים, גם כן, 126 אגורות (כדי לקבל את התשובה נעזרנו במחשבון).                                                                                                                  

 

פרסום התשואות בעיתון

בכל עיתון יומי מתפרסמת טבלת איגרות חוב, כשלצד כל איגרת חוב נקובה תשואה. חישוב התשואה מבוסס על המחיר שנקבע לאיגרת החוב בסוף יום המסחר שקדם ליום הוצאת העיתון. אם התשואה הנקובה בעיתון היא 7%, פירושו שבאותה איגרת חוב קצב הרווח השנתי, ממועד החישוב ועד לפדיונה הוא 7%. אם השוק מציע לכם פיקדון שמניב 6% תשואה לשנה, תעדיפו את איגרת החוב. אך אם הוא מציע לכם 8% לשנה, תעדיפו אותו על פני איגרת החוב. 

בתרשים 1.6 מופיעה דוגמא של טבלת איגרות חוב המופיעה בעיתון.

תרשים 1.6

טבלת איגרות חוב המופיעה בעיתון.
טבלת איגרות חוב מהעיתון

                                                 

תשואה נומינלית

תשואה נומינלית נוקבת בשיעור שבו נגדיל את כמות הכסף שלנו במסגרת השקעה כלשהי. לדוגמא: אנו רוכשים במועד א' 100 איגרות חוב מסידרה 123 תמורת 100 ש"ח (1 ש"ח לאיגרת חוב). איגרות החוב מגיעות לפדיון בעוד שנה (מועד ב') והן מניבות תשואה של 7%. משמעות התשואה היא שאנו נגדיל ב- 7% את סכום הכסף שהשקענו בקניית איגרות החוב (במועד א'). כלומר: יהיו בידינו בסוף השנה 107 ש"ח. מה אפשר יהיה לקנות אז ב- 107 ש"ח זה כבר סיפור אחר.

 

תשואה ריאלית

תשואה ריאלית נוקבת בשיעור שבו נגדיל את כוח הקנייה שלנו במסגרת השקעה כלשהי. נמשיך בדוגמא לעיל ונניח שמדד המחירים עלה במהלך השנה ב- 5% ומחירי הפרחים עלו באותו שיעור. מחירו של פרח במועד א' עמד על 1 ש"ח ומחירו במועד ב' עמד על 1.05 ש"ח. בתחילת השנה (מועד א') יכולנו לקנות 100 פרחים. בסוף השנה נוכל לקנות רק 102 פרחים (מעוגל), שכן יהיו בידינו 107 ש"ח אך מחירו של פרח עלה ל- 1.05 ש"ח. כוח הקנייה שלנו גדל רק ב- 2% וזוהי התשואה הריאלית. כלומר: התשואה הריאלית מתחשבת בעליית המחירים במהלך התקופה.

 

תשואה דולרית

תשואה דולרית נוקבת בשיעור שבו נגדיל את כמות הדולרים שלנו במסגרת השקעה כלשהי. לדוגמא: אם השקענו 100$ במועד א' והובטחה לנו תשואה דולרית של 7% הרי בסוף השנה יהיו בידינו 107$.

 

רווח ריאלי מאיגרות חוב צמודות למדד

באיגרות חוב צמודות למדד כל הרווח הוא רווח ריאלי, שכן גם הקרן וגם הקופון צמודים למדד ולפיכך כוח הקנייה הן של הקרן והן של הריבית נשמר. משמעותו שכל 1% של תשואה מגדיל את כוח הקנייה שלנו ב- 1%. לדוגמא, אם עפ"י תנאי איגרת חוב צמודה למדד הריבית היא 10%, הרי שעם קבלת הריבית כוח הקנייה שלנו גדל ב- 10%.

התשואה המובטחת

חישוב התשואה בכל עת מתבסס על ההנחה שנחזיק באיגרת החוב עד למועד פדיונה ונקבל את כל הקופונים + הערך הנקוב במועד הפדיון. אך אם נמכור את איגרת החוב לפני פדיונה הסופי אנו מוותרים על קבלת הערך הנקוב, ולפיכך אין כל ביטחון שנקבל את התשואה הנקובה (או "התשואה המובטחת") כפי שחושבה ביום קניית איגרות החוב. יהיו מקרים שנקבל יותר ויהיו מקרים שנקבל פחות, הכול עפ"י מחירי השוק של איגרת החוב במועד המכירה.

 

תשואה ותשואה לפדיון

אנו משתמשים במונח תשואה בעיקר באיגרות חוב שאורך החיים שלהם עד שנה וכן בהפקדות בנקאיות. באיגרות חוב שאורך החיים שלהן יותר משנה מקובל להשתמש במונח תשואה לפדיון.

 

גרף של איגרת חוב

גרף של איגרת חוב מציג את מחירה של האיגרת (כפי שנקבע במסחר בבורסה) לאורך תקופה כלשהי. בתרשים 1.7 מופיע גרף של איגרת חוב.

 

תרשים 1.7

גרף של איגרת חוב
גרף של איגרת חוב

גרף תיאורטי של איגרת חוב

הגרף התיאורטי מיועד למטרות של הסבר ולימוד. גרף תיאורטי הוא הגרף שהיינו מצפים לראות אילו הנתונים הכלכליים במשק היו קבועים לאורך חיי איגרת החוב. בכל איגרות החוב, למעט המק"מ, המחיר במועד ההנפקה בגרף התיאורטי עומד על 1 ש"ח.

 

עקום תשואה

כפי שהסברנו בפרקים הקודמים יש באפשרותנו בכל עת לחשב מהי התשואה של כל איגרת חוב עד למועד פירעונה (להזכירך התשואה היא הרווח השנתי הממוצע עד לפדיון).

חישוב התשואה מתבסס על נתוני איגרת החוב (הריבית השנתית, מועדי הפדיון וכד') מחד, ומחיר איגרת החוב במועד החישוב מאידך. בד"כ, בכל קבוצה של איגרות חוב בעלת מאפיינים זהים, ככל שמועד הפדיון של איגרת החוב רחוק יותר, התשואה שנקבל תהייה גבוהה יותר.

למשל:

  1. איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד שנה תניב תשואה של 3%.
  2. איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד 5 שנים תניב תשואה של 4%.
  3. איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד 10 שנים תניב תשואה של 5%.
  4. איגרת חוב שתגיע לפדיון בעוד 30 שנים תניב תשואה של 6%.

 

הגידול בתשואה מוסבר בגידול הסיכון, שכן ככל שמועד הפדיון רחוק יותר גדל החשש מאי פירעונה של איגרת החוב והמשקיעים דורשים על כך פיצוי באמצעות תשואה גבוהה יותר. הדבר נכון גם לגבי איגרות חוב ממשלתיות.

 

עקום התשואה מציג לנו בנקודת זמן כלשהי, כיצד משתנות התשואות של איגרות החוב ככל שמועד פדיונן מתרחק.
איגרות החוב שאליהן מתייחס עקום התשואה צריכות להיות מאותו סוג (בעלות מאפיינים זהים) למשל: איגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד, או אג"ח ממשלתיות צמודות דולר. אין טעם לערבב את שתי הקבוצות הנ"ל יחד, שכן נקבל "מִישְמָש".

לצורך בניית עקום התשואה מחלקים את כל איגרות החוב בקבוצה כלשהי, לתת קבוצות בהתאם לאורך התקופה שנותרה עד לפדיון ובוחנים מהי התשואה בכל תת קבוצה. 

 

דוגמא

בתרשים 1.8 מוצג עקום תשואה של איגרות חוב ממשלתיות מסידרת שחר ליום 31.12.98.

עקום התשואה מוצג כעקומה (קו לא ישר):

  • ציר ה Y- ים (הציר האנכי) מציג תשואות .
  • ציר ה X-ים (הציר האופקי) מציג "שנים לפדיון". "שנים לפדיון" היא תקופת הזמן בשנים שנותרה מהמועד שבו שורטט "עקום התשואה" (מועד א') ועד למועד הפדיון של איגרת החוב (מועד ב').

נקודה A1 על גבי העקום מציינת שאיגרות חוב שיגיעו לפדיון בעוד שנה מניבות תשואה של 8.2%. נקודה A3 על גבי העקום מציינת שאיגרות חוב שיגיעו לפדיון בעוד 7 שנים מניבות תשואה של 9.2%.

 

תרשים 1.8

עקום תשואות השחר (הנתונים מעוגלים)
עקום תשואות השחר

 

במצב כלכלי נורמלי עקום התשואה עולה משמאל לימין (בד"כ לא בקו ישר) ומשמעותו שהתשואה הולכת וגדלה ככל שמספר השנים לפדיון גדול יותר. כאשר הגרף אינו עולה משמאל לימין, קיים בד"כ עיוות כלכלי נקודתי מסיבה כלשהי, שקרוב לוודאי יתוקן עם הזמן באמצעות "כוחות השוק" (בד"כ תוך מספר חודשים, אך לפעמים גם שנים). כאמור כל עקום תשואה מתייחס למועד כלשהו.

 

בתרשים 1.9 מוצגים 2 עקומי תשואה של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד:

  1. ל- 31.12.00
  2. ל- 31.12.01

 

תרשים 1.9

עקומי תשואה של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד

עקומי תשואה של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד

ריכוז הנתונים לחישוב התשואה592ריכוז הנתונים לחישוב התשואה