המילה מזומנים נגזרת מהמילה מזומן (קֶש). CASH
דו”ח תזרים המזומנים מתייחס לתנועת המזומן בחברה.
אם בתחילת השנה (מועד א') לחברה היו 100 ₪ במזומן ובסוף השנה (מועד ב') היו לה 500 ₪, דו”ח תזרים המזומנים יסביר לנו מה גרם לכך שנוספו לה 400 ₪.
המטרה של דו”ח תזרים המזומנים היא להסביר מה הביא לפער בין סכום המזומנים שהיה לחברה בתחילת התקופה (מועד א') לבין סכום המזומנים שהיה לה בסוף התקופה (מועד ב'). הפער יכול להיות גם אפס.
| מועד א' | 100 ₪ |
| מועד ב' | 500 ₪ |
| ===== | |
| הפרש | 400 ₪ |
המונח תזרים מזומנים מבטא תנועת מזומן, כלומר, קבלת מזומן מצד אחד (כסף שזרם לתוך החברה) ומסירת מזומן מצד שני (כסף שזרם מהחברה החוצה). בדרך-כלל החברה מחזיקה את מרבית המזומנים בבנק במסגרת חשבון עו”ש או פיקדון לזמן קצר ואת מקצתם בקופת החברה. כאשר מדברים על פעילות המזומנים בחברה, חשוב להבדיל בין שני מושגים עיקריים:
- תנועות מזומן – מתייחסות הן לכניסה והן ליציאה של כסף מזומן.
- תנועת מזומן נטו – מציגה את הפער בין סך הכניסה לסך היציאה של כסף מזומן.
דוגמת רקע
-
כל הפעולות העסקיות מבוצעות כנגד מזומן.
-
חלק מהעסקאות מבוצעות גם כנגד אשראי.
מאזנה של “כסאות ישראל ” לסוף 1999 (תחילת 2000 ) היה כדלקמן:
כסאות ישראל. מאזן ליום 31.12.99 (ש”ח)
(כל הסכומים באלפי ש”ח)
תרחיש 1 – כל הפעילות בוצע במזומן
מכירות:
|
התחייבויות + הון עצמי: |
נכסים: |
||
|
60 |
הלוואות מהבנק |
50 |
מזומן |
|
40 |
הון עצמי |
50 |
מכונה |
|
100 |
סה”כ |
100 |
סה”כ |
המכירות הסתכמו ב-80 אלף ₪.
תנאי תשלום: מזומן.
הוצאות:
ההוצאות הסתכמו ב-60 אלף ₪,
לפי הפירוט הבא:
| קניית חומרי גלם (עצים, דבק, וכדומה) |
40 אלף ₪ |
| שכר עבודה לעובדי הייצור | 10 אלף ₪ |
| הוצאות קבועות (כולל: הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות שיווק, הוצאות פרסוםוהוצאות מימון) |
10 אלף ₪ |
(כל ההוצאות בוצעו במזומן).
דו”ח הרווח וההפסד של החברה לשנת 2000 יראה כך:
|
כסאות ישראל. |
|
|
מכירות |
80 |
|
עלות מכר (חומרי גלם + שכ”ע) |
50 |
|
|
===== |
|
רווח גולמי |
30 |
|
הוצאות קבועות |
10 |
|
|
===== |
|
רווח נקי |
20 |
מאזנה של החברה לסוף שנת 2000 יראה כך:
|
כסאות ישראל |
|||
|
נכסים: |
התחייבויות + הון עצמי: |
||
|
מזומן |
[1]70 |
הלוואות מהבנק |
60 |
|
מכונה |
50 |
הון עצמי |
40 |
|
יתרת רווח |
20 |
||
|
סה”כ |
120 |
סה”כ |
120 |
|
[1]70 |
60) = |
(80 – |
50 + |
|
` ` יציאה |
` ` כניסה |
` ` יתרת פתיחה |
ישנם רבים המשתמשים במונחים;
-
תקבול במקום כניסה.
-
ותשלום במקום יציאה.
דו”ח תזרים המזומנים של החברה לשנת 2000 יראה כך:
|
כסאות ישראל. דו”ח תזרים מזומנים לשנת 2000
|
||
|
מזומן בתחילת השנה: |
50 |
|
|
גידול במזומנים: |
20 |
|
|
מזומן שנכנס (ממכירות): |
80 |
|
|
מזומן שיצא (הוצאות): |
60 |
|
|
יתרת מזומן חדשה (בסוף השנה): |
70 |
|
תרחיש 2 – מתן וקבלת אשראים
מכירות:
המכירות הסתכמו ב-80 אלף ₪.
תנאי התשלום: 60 אלף ₪ ישולמו ב-6/2000 (במהלך השנה) והיתרה (20 אלף ₪) ב-6/2001 (בשנה הבאה).
הוצאות:
ההוצאות הסתכמו ב-60 אלף ₪,
לפי הפירוט הבא:
-
חומרי גלם – 40 אלף ₪, ישולם ב-6/2001 (בשנה הבאה).
-
שכר עבודה = 10 אלף ₪, שולם במזומן.
-
הוצאות קבועות – 10 אלף ₪, שולמו במזומן.
דו”ח הרווח וההפסד של החברה לשנת 2000 יראה בדיוק כפי שנראה בתרחיש 1:
|
כסאות ישראל. |
|
|
מכירות |
80 |
|
עלות מכר (חומרי גלם + שכ”ע) |
50 |
|
|
===== |
|
רווח גולמי |
30 |
|
הוצאות קבועות |
10 |
|
|
===== |
|
רווח נקי |
20 |
מאזנה של החברה לסוף שנת 2000 יראה כך:
|
כסאות ישראל |
|||
|
התחייבויות + הון עצמי: |
נכסים: |
||
|
40 |
ספקים |
90 |
מזומן |
|
60 |
הלוואות מהבנק |
20 |
אשראי לקוחות |
|
40 |
הון עצמי |
50 |
מכונה |
|
20 |
יתרת רווח |
|
|
|
160 |
סה”כ |
160 |
סה”כ |
|
90 |
10)= |
(10+ |
(60 – |
50 + |
|
שכ”ע ` ` |
` ` הוצאות קבועות |
` ` תקבולים ממכירות |
` ` יתרת פתיחה |
דו”ח תזרים המזומנים של החברה לשנת 2000 יראה כך:
|
כסאות ישראל. דו”ח תזרים מזומנים לשנת 2000
|
||
|
מזומן בתחילת השנה: |
50 |
|
|
גידול במזומנים: |
40 |
|
|
מזומן שנכנס: |
60 |
|
|
מזומן שיצא: |
20 |
|
|
יתרת מזומן חדשה (בסוף השנה): |
90 |
|
המבנה השלם של דו”ח תזרים המזומנים
דו”ח תזרים המזומנים מתייחס לשלושה תחומי פעילות:
- פעילות שוטפת.
- פעילות השקעה.
- פעילות מימון.
בכל אחד מהתחומים הנ”ל מתנהלות במהלך התקופה תנועות מזומן. תנועות המזומן בכל תחום אינן תלויות בפעילויות בתחומים האחרים. בכל תחום מוצגת בנפרד תנועת המזומנים ותנועת המזומנים נטו (= כניסה פחות יציאה של כסף מזומן). סיכום תנועת המזומנים נטו של כל שלושת תחומי הפעילות משקף את הפער בין המזומנים שהיו לחברה בתחילת התקופה לסוף התקופה.
דו”ח תזרים המזומנים יכונה בהמשך בקיצור: “תזרים”.
נציג ונסביר את תחומי הפעילות, ונתחיל מתחום הפעילות האחרון:
-
פעילות מימון
התנועות בפעילות זו נובעות בעיקר מ:
1. הנפקת הון מניות חדש.
2. הלוואות מהבנקים (קבלה או החזר של הלוואות).
3. הלוואות מהציבור הרחב (קבלה או החזר של הלוואות).
נניח כי חברת “כסאות ישראל” קיבלה מהבנק הלוואה של 10,000 ₪, והחזירה מתוכה 2,000 ₪.
בסך-הכל המזומנים של החברה מפעילות מימון גדלו במהלך התקופה ב-8,000 ₪ (כניסה של 10,000 פחות יציאה של 2,000). -
פעילות השקעה
המילה השקעה מתייחסת בעיקר לפעולות ברכוש קבוע.
התנועות בפעילות זו נובעות בעיקר מרכישת ציוד, מכונות ומבנים, או ממכירתם.
נניח כי חברת “כסאות ישראל” מכרה מכונה ישנה ב-2,000 ₪ וקנתה במקומה מכונה חדשה ב-10,000 ₪.
בסך-הכל המזומנים של החברה מפעילות השקעה פחתו ב-8,000 ₪. (יצא 10,000 ₪, נכנס 2,000 ₪). -
פעילות שוטפת
התנועות בפעילות זו נובעות מהפעילות העסקית השוטפת של החברה (מכירות מחד והוצאות מאידך).
נניח כי פעילות “כסאות ישראל” השנה התבטאה במהלכים הבאים:
מכירות:
המכירות הסתכמו ב-80,000 ₪, הכל במזומן.
הוצאות:
קניית חומרי גלם ותשלום שכ”ע – 60,000 ₪, הכל במזומן.
לפיכך תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הביא לגידול נטו במזומנים של 20,000 ₪ (נכנס 80,000 ₪, יצא 60,000 ₪). -
דו“ח תזרים המזומנים המלא של “כסאות ישראל“
כסאות ישראל. דו”ח תזרים מזומנים לשנת 2000 (ש”ח)
תזרים מפעילות שוטפת
20,000 (גידול)
תזרים מפעילות השקעה
8,000- (קיטון)
תזרים מפעילות מימון
8,000 (גידול)
===========
סה”כ גידול בתזרים מזומנים:
20,000 ₪
מיד נסביר כיצד ניתן לחשב את התזרים מפעילות שוטפת בדרך מקוצרת.
חישוב התזרים מפעילות שוטפת בדרך הקצרה
בדרך חישוב זו יוצאים מנקודת הנחה שבמהלך התקופה כל המכירות של החברה מחד, וכל ההוצאות שלה מאידך, מתבצעות במזומן, למעט עסקאות שטרם הועברה בגינן מלוא התמורה הכספית ואת אותן עסקאות יש לאתר ולנתח.
אילו כל המכירות וההוצאות במהלך התקופה היו נעשות רק במזומן, אזי הרווח הנקי (או ההפסד הנקי) המוצג בדו”ח רווח והפסד היה משקף את השינוי במזומן (ובהנחה שאין פחת) . אם היינו מרוויחים 1,000 ₪, אזי כמות המזומנים בקופה היתה צריכה לגדול ב-1,000 ₪.
כאשר החברה מוכרת באשראי, היתרה שטרם שולמה מוצגת בכרטיסי הלקוחות וכמו כן בסעיף “לקוחות” במאזן (בצד הנכסים), וכאשר לחברה יש הוצאות שטרם נפרעו, היתרה שטרם נפרעה מוצגת בכרטיסי הספקים וכמו כן בסעיף “ספקים” במאזן (בצד ההתחייבויות). לכן, מתוך שני הסעיפים – “ספקים” ו”לקוחות” – ניתן לדעת איזה סכומים לא נפרעו במזומן.
מתוך סעיף “לקוחות” אנו לומדים איזה סכום, מתוך המכירות, טרם נפרע במזומן. מתוך סעיף “ספקים” אנו לומדים איזה סכום, מתוך ההוצאות, טרם נפרע במזומן. משני סעיפים אלה אפשר לגזור מהו השינוי שחל במזומנים של החברה במהלך התקופה.
נסביר זאת ביתר הרחבה:
רווחי החברה ותזרים המזומנים
רווחי החברה אינם מושפעים מהעובדה שהלקוחות שילמו או לא שילמו את מלוא חובם לחברה. כמו כן, הרווחים לא מושפעים מכך שהחברה שילמה או לא שילמה את מלוא חובה לספקיה, כפי שראינו בדוגמאות לעיל.
