מחיר עולמי למוצר
ההנחה הבסיסית היא שלכל מוצר קיים מחיר עולמי אחיד. ישראל כמדינה בודדת אינה יכולה להשפיע עליו. או במילים אחרות: המחיר העומד בפני ישראל הוא נתון קבוע, ללא קשר להיקף המכירות והקניות שהיא מבצעת במוצר. ישראל יכולה לקנות מחו”ל מעט או הרבה, היא תמיד תשלם אותו מחיר. ובאותה מידה, ישראל יכולה לייצא לחו”ל מעט או הרבה, היא תמיד תקבל אותו מחיר.
בפועל ההנחה כי המחיר העולמי אינו תלוי בכמויות לא תמיד נכונה, אך אנו ניצמד להנחה.
יבוא מחו”ל
כאשר מדינה מתבססת במוצר כלשהו רק על יבוא מחו”ל, עקומת ההיצע למוצר תהיה כמו עקומה S0 בתרשים 5.24.
עקומה S0 היא עקומה אופקית המתחילה בציר ה- Yים, נקודה 20, שהוא המחיר העולמי למוצר.
הסבר
במחיר של 20 ש”ח ליחידה, ניתן לייבא מחו”ל כל כמות נדרשת של המוצר.
אם לדוגמא המחיר העולמי למכנסי ג'ינס היא 20 ש”ח לזוג, עקומת ההיצע היא עקומה אופקית בגובה 20 ש”ח.
יבוא חלקי
נניח עכשיו שהמדינה גם מייצרת בעצמה מאותו מוצר ועקומת ההיצע הפנים-מדינתית שלה היא S1 (בתרשים 5.24). עקומת ההיצע הסופית (הקו המקווקו) תורכב מתוך שתי העקומות S0 ו- S1, באופן הבא:
עד לנקודה A תבוא לידי ביטוי עקומה S1 (העקומה הפנים-מדינתית). מנקודה A וימינה, תבוא לידי ביטוי עקומה S0 (העולמית).
לפיכך, אם עקומת הביקוש הפנים-מדינתית היא D0 , מחיר שווי המשקל יהיה מתחת למחיר העולמי.
אם עקומת הביקוש הפנים-מדינתית היא D1, מחיר שווי המשקל יהיה שווה למחיר העולמי.
המחיר במדינה לא יכול לעלות על המחיר העולמי.
יצוא לחו”ל
כאשר למוצר כלשהו אין ביקוש במדינה, והביקוש מתבסס רק על מדינות זרות, עקומת הביקוש למוצר תהיה D0 כפי שמוצג בתרשים 5.25.
ניתן לייצא לחו”ל כל כמות רצויה, במחיר 30 ש”ח ליחידה.
המשמעות : בכל מחיר הגבוה מ- 30 ש”ח (למשל נקודה B), היצרנים ימכרו לתושבי המדינה. בכל מחיר הנמוך מ- 30 ש”ח (למשל נקודה C), היצרנים יעדיפו לייצא ב- 30 ש”ח, ולא להתעסק עם הצרכנים תושבי המדינה.
לפיכך, אם עקומת ההיצע הפנים-מדינתית היא S0, מחיר שיווי המשקל יהיה גבוה מהמחיר העולמי. אם עקומת ההיצע הפנים מדינתית היא S1, מחיר שווי המשקל יהיה שווה למחיר העולמי.
המחיר במדינה לא יכול להיות נמוך מהמחיר העולמי.
