על מנת להסביר את התהליך של גלגול הכסף במדינה ניעזר בדוגמא של מדינה א' שבה קיים רק מפעל אחד והוא מאפייה.

במאפייה מועסקים 10 פועלים שכל אחד מהם משתכר 1,000 ש”ח לחודש. הפועלים במדינה א' קונים בכל כספם רק לחם.

בהמשך נבחין בין 2 מצבים:

  • מצב I – כל כספי התושבים מופקדים בחשבונות עו”ש והם משלמים רק בצ'קים (או בכרטיסי אשראי).
  • מצב II – בכל עת 50% מכספי התושבים מוחזק במזומן ו- 50% בחשבונות עו”ש.

ההבחנה בין שני המצבים חשובה ומעניינת, שכן בהמשך, (בנושא “מתן הלוואות על ידי הבנקים”) תיווכחו עד כמה הפוטנציאל העיסקי של הבנקים גדל, ככל שהתושבים מחליטים להקטין את סכום המזומן שבידיהם לטובת הפקדתו בחשבון עו”ש.

 

גלגול הכסף במצב I (כל העיסקאות מבוצעות בצ'קים)

ב-1 לכל חודש כל אחד מהפועלים מקבל את משכורתו, בסך 1,000 ש”ח, ומפקיד את כולה בחשבון עו”ש. סה”כ המשכורת של כולם יחד מסתכמת ב- 10,000 ש”ח.
במהלך החודש, הפועלים קונים לחמים ומשלמים עבורם בצ'קים. בעל המאפייה שמקבל מהם את הכסף (בצ'קים) מפקיד אותו בחשבון העו”ש שלו.
וכך הכסף עובר בהדרגה במהלך החודש מחשבון העו”ש של הפועלים לחשבון העו”ש של בעל המאפייה.
בסוף החודש כל הכסף עבר מהפועלים לבעל המאפייה. חשבון העו”ש של כל אחד מהפועלים ירד לאפס (יתרה=אפס), ואילו חשבון העו”ש של בעל המאפייה עומד על 10,000 ש”ח.
בתחילת החודש הבא משולמת לפועלים שוב משכורת כוללת בסך 10,000 ש”ח (הכסף יוצא מחשבונו של בעל המאפייה).
במהלך החודש הפועלים קונים לחם, משלמים בצ'קים ובסוף החודש חשבון העו”ש של כל אחד מהפועלים שוב יורד לאפס ובמקביל בחשבון העו”ש של בעל המאפייה מצטברים 10,000 ש”ח.
וכך חוזר חלילה.
מדי חודש בחודשו מתגלגלים להם 10,000 ש”ח מיד ליד.

הבהרה: כאשר הפועלים משלמים בצ'ק עבור הלחמים, בעל המאפייה אינו פורט את הצ'ק למזומן ומפקיד את המזומן בחשבון העו”ש שלו. הפעולה שמתבצעת היא זו: הבנק מקטין בסכום הצ'ק את יתרת העו”ש של בעל הצ'ק ובמקביל מגדיל את יתרת העו”ש של בעל המאפייה באותו סכום.

 

גלגול הכסף במצב II (התושבים מחזיקים 50% מכספם במזומן ו- 50% בחשבונות עו”ש)

ב-1 לכל חודש כל אחד מהפועלים מקבל משכורת בסך 1,000 ש”ח, ובסה”כ 10,000 ש”ח.
5,000 ש”ח הם משאירים בידיהם במזומן ו- 5,000 ש”ח הם מפקידים בחשבונות עו”ש.
במהלך החודש הם קונים לחמים ומשלמים עבורם 50% במזומן ו- 50% בצ'קים. וכך הכסף עובר בהדרגה במהלך החודש מהפועלים לבעל המאפייה.
בסוף החודש בידי בעל המאפייה מצטברים 5,000 ש”ח במזומן ו- 5,000 ש”ח בחשבון העו”ש, ואילו בידי הפועלים לא נותר כלום – לא שטרות כסף ולא יתרות בחשבון העו”ש. 
גם במצב II, מתגלגל במדינה אותו סכום כסף (10,000 ש”ח), אלא שבמצב זה מחציתו במזומן ומחציתו בחשבונות עו”ש, בעוד שבמצב I כולו היה בחשבונות עו”ש.

 

קיצור מספרים

כדי לחסוך בכתיבת אפסים נעזרים באות K.
K הינה קיצור של Kilo = אלף. לדוגמא: קילוגרם = 1000 גרם, קילומטר = 1000 מטר.
הוספת K מצד ימין של נתון מספרי, באה לציין שהנתון המספרי הנכון גדול פי 1000 מהנתון הנקוב. לדוגמא:

5K ש”ח – הוא קיצור של 5,000 ש”ח
K0.5 $ – הוא קיצור של 500 $
300K ככרות לחם – הוא קיצור של 300,000 ככרות לחם