הוצאה שולית עולה (הכוונה להוצאה כספית)
המונח הוצאה שולית עולה נותן ביטוי למצב שבו ההוצאה הכרוכה בייצור כל מוצר נוסף, הולכת וגדלה.
למעשה, מצב זה הוא תוצאה מובנת מאליה כאשר התפוקה השולית פוחתת.

נמחיש זאת בדוגמא מנגריה לארונות, כשלצורך הפשטות נניח ש:

  1. בנגריה עובד (במועד א') רק פועל אחד המייצר 1 ארון ליום.
  2. שכרו היומי 100 ש”ח.
  3. לייצור ארון נדרשים חומרים בשווי של 50 ש”ח ואין הוצאות אחרות מלבד שכ”ע. לפיכך במועד א' ההוצאות לייצור ארון, שהוא הארון הראשון, הן 150 ש”ח (100 ש”ח שכ”ע +50 ש”ח חומרים).
  4. הנגרייה קיבלה הזמנה גדולה והיא צריכה לגייס נגרים נוספים. שכרם יהיה רק 90 ש”ח לנגר, היות והם אינם מקצועיים כמו הנגר הוותיק.

סיפור הנגרים הנוספים

מסתבר שתופעת התפוקה השולית הפוחתת מתקיימת גם בנגריה:

נגר שני – התפוקה השולית של הנגר ה-2 היא רק ½ ארון ליום (דרושים יומיים כדי לסיים ארון). לפיכך ההוצאות לייצור ארון נוסף (הארון השני), הן 230 ש”ח. (שכ”ע – 180 ש”ח [יומיים עבודה] + חומרים – 50 ש”ח).

נגר שלישי – התפוקה השולית של הנגר ה-3 יורדת לשליש ארון ליום. לפיכך ההוצאה השולית לייצור הארון השלישי תסתכם ב-320 ש”ח. (שכ”ע 270 ש”ח [3 ימי עבודה] +חומרים 50 ש”ח).

נגר רביעי – התפוקה השולית של הנגר ה-4 יורדת לרבע ארון ליום. לפיכך ההוצאה השולית לייצור הארון הרביעי תסתכם ב-410 ש”ח. (שכ”ע 360 ש”ח + חומרים 50 ש”ח).

ולסיכום, ככל שעובד נוסף מייצר כמות יותר קטנה של ארונות, גדלה ההוצאה הכרוכה בייצורם. זו המשמעות של הוצאה שולית עולה.

ריכוז ההוצאות הכרוכות בייצור הארונות

סדר ייצור הארונות

סך ההוצאות

ארון ראשון

150 ש”ח

ארון שני

230 ש”ח

ארון שלישי

320 ש”ח

ארון רביעי

410 ש”ח

 

משמעות המונח הוצאה שולית והשימוש הנכון בו

המונח הוצאה שולית נותן ביטוי להוצאה הכספית הכרוכה בייצור כל מוצר נוסף.

בתמונת המצב בדוגמא לעיל מומלץ להשתמש במונח הוצאה שולית כדלהלן:

  • ההוצאה השולית לייצור הארון הראשון היא 150 ש”ח
  • ההוצאה השולית לייצור הארון השני היא 230 ש”ח
  • ההוצאה השולית לייצור הארון השלישי היא 320 ש”ח

וכך הלאה…

כאשר אומרים “הוצאה שולית” מבלי שמייחסים אותה לארון כלשהו, הכוונה תמיד להוצאה השולית של הארון שיוצר אחרון בסדרה. בדוגמא שלנו זהו הארון האחרון שיוצר, (הארון הרביעי).

את תמונת המצב של ההוצאה השולית לארונות, ניתן להציג גם בגרף כדוגמת הגרף בתרשים 1.1.

 

המעבר מתרשים 1.1 לעקומת היצע

אילו נגריית הארונות המתוארת בתרשים 1.1 הייתה הנגרייה היחידה במדינה קטנה א', העקומה המוצגת בתרשים הייתה עקומת ההיצע לארונות במדינה א'. אך כדי לא להקדים את המאוחר נעצור כאן, ונשוב לנושא בפרק 4 הדן בעקומת הביקוש וההיצע.

חשוב להדגיש

התפוקה השולית של עובד (או מכונה) מודדת את התרומה שלהם לתפוקה במסגרת התנאים הקיימים באותה עת במקום העבודה (רמת הצפיפות, מספר המכונות וכד').

התפוקה השולית של אותו עובד (או אותה מכונה) במקום עבודה אחר יכולה להיות גדולה יותר או קטנה יותר, בהתאם לתנאים שישררו באותו מקום עבודה.