השקעה גולמית

השקעה גולמית כוללת את סך מוצרי ההשקעה שיוצרו במדינה במשך השנה.
אך למעשה, לרשות המדינה לא עומדת כל התוספת הזו, שכן מנגד מכונות קיימות התיישנו, התבלו ואינן תורמות עוד לתפוקה.

השקעה נקייה

השקעה נקייה = השקעה גולמית פחות הבלאי השנתי (בלאי היא מילה נרדפת לפחת).

ההשקעה הנקייה היא למעשה תוספת ההשקעה שהתווספה בפועל להון המדינה, כלומר השקעה נטו.

השקעה נקייה הגדולה מ- 0, פירושה תוספת של מוצרי השקעה למדינה.
מוצרי השקעה אלו הם למעשה גורמי ייצור נוספים, שאמורים להגדיל את כושר הייצור של המדינה בשנים הבאות, וכפועל יוצא, להזיז את עקומת התמורה ימינה – למעלה ולהגדיל את התמ”ג. מצב כזה נקרא “חידוש הבלאי” (יותר מחידוש הבלאי).

דוגמא

אם במשק היו בתחילת השנה מכונות בשווי 10 מיליון ש”ח, שווי הבלאי במהלך השנה היה 2 מיליון ש”ח, והתווספו במהלך השנה עוד 5 מיליון ש”ח מכונות, אזי :     

  • ההשקעה הגולמית היא 5 מיליון ש”ח
  • ההשקעה הנקייה היא 3 מיליון ש”ח (השקעה גולמית: 5 מ' ש”ח, פחות הבלאי: 2 מ' ש”ח).
  1. כאשר ההשקעה הנקייה קטנה מ- 0, כמות מוצרי ההשקעה במדינה קטנה, ולפיכך כושר הייצור שלה בשנים הבאות אמור לקטון וכפועל יוצא התמ”ג יקטן, ועקומת התמורה תיכנס שמאלה –  פנימה. במצב כזה המשק נקרא “משק אוכל הון”.
  2. כאשר ההשקעה הנקייה שווה ל- 0, כמות מוצרי ההשקעה במדינה היא ללא שינוי, ולפיכך גם כושר הייצור שלה בעתיד יישאר כמות שהוא. התמ”ג ועקומת התמורה לא ישתנו בעתיד.

תמ”ג (= תוצר מקומי גולמי), לעומת תמ”נ (= תוצר מקומי נקי)

כאשר כוללים בתוצר המקומי השקעה גולמית, משתמשים במונח תוצר מקומי גולמי (תמ”ג).
כאשר בחישוב התוצר לוקחים בחשבון את הבלאי ומחסירים אותו מההשקעה הגולמית (מציגים השקעה נקייה במקום השקעה גולמית), משתמשים במונח “תוצר מקומי נקי” – תמ”נ.
ההפרש בין התמ”ג לתמ”נ הוא מרכיב הבלאי.

טבלה 4.9 מציגה את דו”ח המקורות והשימושים של מדינה ד', כפי שהוצג בטבלה 4.8.

טבלה #4.9: דו”ח מקורות ושימושים של מדינה ד'

הנתונים במיליארדי ש”ח

מקורות

שימושים

תמ”ג

22

צריכה:

   – צריכה פרטית

   – צריכה ציבורית

16

4

עודף יבוא

(יבוא פחות יצוא)

השקעה גולמית

4

סה”כ

24

סה”כ

24

טבלה 4.10 מציגה את דו”ח המקורות והשימושים של אותה מדינה (מדינה ד'), תוך שימוש במושגים : תמ”נ ועודף היבוא. ההנחה היא שהבלאי במדינה הוא 2 מיליארד ש”ח. 

טבלה #4.10: דו”ח מקורות ושימושים של מדינה ד'

הנתונים במיליארדי ש”ח.

מקורות

שימושים

תמ”ג

20

צריכה:

   – צריכה פרטית

   – צריכה ציבורית

16

4

עודף יבוא

(יבוא פחות יצוא)

השקעה נקייה

2 (השקעה גולמית 4 פחות מלאי 2)

סה”כ

22

סה”כ

22

כפי שאנו רואים, כשחיסרנו מההשקעה הגולמית את הבלאי, התקבלה השקעה נקייה הקטנה ב- 2 מיליארד ש”ח, ובעקבות כך התמ”ן קטן מהתמ”ג ב- 2 מיליארד ש”ח, וסה”כ המקורות (= סה”כ השימושים) קטנו ב-2 מיליארד ש”ח.                 

 

הצגה השוואתית בין דו”ח המתבסס על התמ”ג לבין דו”ח המתבסס על התמ”נ

טבלה #4.11: דו”ח מקורות ושימושים המתבסס על התמ”ג 

מקורות

שימושים

תמ”ג

22

צריכה:

   – צריכה פרטית

   – צריכה ציבורית

16

4

יבוא

6

השקעה גולמית

ייצוא

4

4

סה”כ

28

סה”כ

28

טבלה #4.12: דו”ח מקורות ושימושים המתבסס על התמ”נ

מקורות

שימושים

תמ”ג

20

צריכה:

   – צריכה פרטית

   – צריכה ציבורית

16

4

יבוא

6

השקעה נקייה

ייצוא

2

4

סה”כ

26

סה”כ

26

 

 

מוצרי ההשקעה מבטאים את החיסכון של המדינה

לרשות תושבי המדינה עומדים מקורות שמקורם בתמ”ג + עודף היבוא. אם תושבי המדינה היו רוצים, הם היו יכולים להפנות את כל המקורות לייצור מוצרי צריכה. אך הם החליטו לוותר על ייצור כמות כלשהי של מוצרי צריכה ובמקומם הם ייצרו מוצרי השקעה. הוויתור על מוצרי הצריכה, שנקרא חיסכון, הוא שאיפשר את ייצור מוצרי ההשקעה. אילו תושבי המדינה היו מחליטים להגדיל את החיסכון הם היו יכולים לייצר יותר מוצרי השקעה.

 

הקשר בין דו”ח מקורות ושימושים לעקומת התמורה

לפני שנסביר נקדים ונאמר:

דו”ח מקורות ושימושים, כדוגמת הדו”ח המוצג בטבלה 4.11, מציג במונחים כספיים את התמ”ג מצד אחד ואת השימושים שעושים בו מצד שני. מנגד, עקומת התמורה מציגה את התמ”ג ושימושיו במונחים כמותיים (כמה יחידות יוצרו).

כזכור:

  • במדינה ללא יבוא התמ”ג הוא סך כל המוצרים המוגמרים שהמדינה מייצרת בעצמה (בקיצור: המוצרים).
  • במדינה מייבאת, התמ”ג הוא סך כל המוצרים המוגמרים שהמדינה מייצרת בעצמה, למעט מרכיב היבוא.

עקומת התמורה

עקומת התמורה ממיינת את סך כל המוצרים הנ”ל לשתי קבוצות מוצרים, שהן למעשה שני השימושים שהמדינה עושה בתמ”ג.
ישנן מספר אפשרויות למיין את המוצרים לקבוצות. המקובלות בהן:
  1. תמ”ג = מוצרי צריכה + מוצרי השקעה
  2. תמ”ג = מוצרים אזרחיים (מוצרים המיועדים לשימוש אזרחי) + מוצרים צבאיים (מוצרים המיועדים לשימושים צבאיים).
  3. תמ”ג = מוצרים לצריכה מקומית + מוצרים לייצוא
אנו נשתמש בפרק זה באפשרות מס' 1 : מוצרי צריכה + מוצרי השקעה.
במסגרת עקומת התמורה ניתן לחלק את התמ”ג רק לשתי קבוצות (מגבלה טכנית) בעוד שבדו”ח מקורות ושימושים ניתן למיין כל קבוצת מוצרים לתת קבוצות.
לפעמים תתבקשו להשתמש במונחים כספיים בעקומת תמורה. במקרה זה הניחו שהמחיר של כל יחידת מוצר הוא 1 ש”ח.

דוגמא

תרשים 4.1 מבטא את עקומת התמורה של מדינה ה', המחלקת את התמ”ג שלה בין מוצרי צריכה למוצרי חיסכון (= השקעה). היחידות הנקובות בעקומת התמורה הן בעלות ערך זהה (כל יחידה- הן של צריכה והן של חיסכון – שווה 1 מיליון ש”ח).

                                  

 

בנקודה A המדינה מחלקת את כספה בין: 500 יחידות חיסכון, ו – 500 יחידות תצרוכת.
ניתן לומר כי התמ”ג של המדינה = 500 + 500 = 1,000.
בנקודה B המשק צורך 300 יחידות חיסכון, ו- 700 יחידות צריכה.
התמ”ג של המדינה = 300 + 700 = 1,000.

שימו לב כי על עקומת תמורה אחת (של קו ישר), המבטאת את האפשרויות של משק לשנה אחת, התמ”ג חייב להיות שווה בכל הנקודות.

טבלה 4.13 מציגה את דו”ח המקורות והשימושים של מדינה ה' כאשר היא בנקודה B (תרשים 4.1). 

השימוש במונח “דו”ח מקורות ושימושים”

  • כאשר המדינה מייבאת אנו משתמשים במונח דו”ח מקורות ושימושים.
  • כאשר למדינה אין יבוא אנו משתמשים במונח דו”ח התמ”ג ושימושיו.

טבלה #4.13: דו”ח התמ”ג ושימושיו במדינה ה'

מקורות

שימושים

תמ”ג

 

 1,000

צריכה  (מוצרי צריכה)

השקעה גולמית (= מוצרי חיסכון)

700

300

סה”כ

1,000

סה”כ 

  1,000

 

תוצר מקומי גולמי (תמ”ג) ותוצר מקומי נקי (תמ”נ) בעקומת התמורה

ראינו כי תמ”נ = תמ”ג פחות הבלאי (בלאי = פחת). 

על כן, אם ידוע לנו סכום הבלאי, אנו יכולים לחשב בעזרת טבלה 4.13 את ההשקעה הנקייה והתמ”נ, כפי שנעשה בטבלה 4.14.

דוגמא

נניח כי במדינה ה' (הנ”ל) הבלאי השנתי הוא 50 ש”ח. אזי, אנו מפחיתים מההשקעה הגולמית בטבלה 4.13 סכום של 50 ומקבלים השקעה נקייה בסך 250. סה”כ השימושים (עמודה שמאלית) מסתכמים ב- 950, וזהו גם סכום התמ”נ.

טבלה #4.14: דו”ח התמ”נ ושימושיו במדינה ה'

מקורות

שימושים

תמ”ג

 

 950

צריכה

השקעה נקייה

700

250

סה”כ

950

סה”כ 

  950