הערה חשובה
יתכן ותיתקלו במונח תל”ג – “תוצר לאומי גולמי”. 
בשלב זה התייחסו אליו כאל מילה נרדפת לתמ”ג. אומנם קיים שוני מסוים בין שני המושגים, אך כאן מיותר לעמוד עליו.

 

דו”ח מקורות ושימושים

את המשוואה שהצגנו לעיל (Y = C + I + EX) מקובל להציג במתכונת של טבלה כדוגמת טבלה 4.7 הנקראת דו”ח מקורות ושימושים.
כל הנתונים מתייחסים לתקופת זמן של שנה.

טבלה #4.7: דו”ח מקורות ושימושים של מדינה ד'.
הנתונים במיליארדי ש”ח

מקורות

שימושים

תמ”ג

22

צריכה:

   – צריכה פרטית

   – צריכה ציבורית

16

4

יבוא

6

השקעה גולמית

יצוא

4

4

סה”כ

28

סה”כ

28

כפי שניתן לראות בטבלה 4.7, דו”ח מקורות ושימושים כולל 2 טורים:

  1. טור ימני שכותרתו “מקורות”
  2. טור שמאלי שכותרתו “שימושים”

בטור המקורות מופיעים 2 סעיפים :

  1. תמ”ג
  2. יבוא

ולבסוף סה”כ הטור.

בטור השימושים מופיעים 3 סעיפים מרכזיים:

  1. צריכה, ממוינת לשני תת סעיפים :
    א. צריכה פרטית:
    כוללת רק צריכת מוצרים ושירותים שיוצרו ע”י חברות פרטיות, כגון: לחם, בגדים, שירותים של עו”ד וכד'.
    ב. צריכה ציבורית:
    כוללת רק צריכה ושירותים שהמדינה מספקת. כגון: שירותי חינוך, שירותי קופות חולים, שירותי בטחון (צבא, משטרה) וכד'.
  2. השקעה
  3. יצוא

ולבסוף סה”כ הטור.

סה”כ השימושים תמיד שווה לסה”כ המקורות, כמו שסה”כ דמי הכיס שלנו תמיד שווים לשימושים שעשינו בהם.

הערה

לפעמים אין שימוש בכל המקורות. אם ייצרנו 100 טון חיטה וצרכנו רק 50 טון, היתרה הופכת להשקעה. אמנם זו לא השקעה במכונות וציוד, אך זו השקעה במלאי שנשתמש בו לצרכינו בשנים הבאות.

יש כלכלנים שמעדיפים להעביר את סעיף היצוא מצד השימושים לצד המקורות, ולהתייחס להפרש שבין היבוא והיצוא כגורם אחד הנקרא “עודף היבוא”, כמתואר בטבלה 4.8.

במתכונת זו המקורות כוללים: תל”ג + עודף היבוא, והשימושים כוללים: צריכה + השקעה.

טבלה #4.8: דו”ח מקורות ושימושים של מדינה ד', במתכונת שונה.

הנתונים במיליארדי ש”ח.

מקורות

שימושים

תמ”ג

22

צריכה:

   – צריכה פרטית

   – צריכה ציבורית

16

4

עודף יבוא

2 (יבוא פחות יצוא)

השקעה גולמית

4

סה”כ

24

סה”כ

24

בטבלה 4.8, סה”כ המקורות הצטמצמו ב- 4 מיליון ש”ח, וכך גם השימושים. ואומנם, המקורות בטבלה 4.8 הם רק המקורות המיועדים לשימוש תושבי המדינה, והשימושים מתייחסים רק לשימוש שעושים תושבי המדינה במקורות.

או במילים אחרות: היצוא הוא לא חלק מהשימוש של תושבי המדינה.