מחירים שאינם בנקודת שיווי משקל

ישנם מקרים בהם מחיר השוק של מוצר כלשהו אינו תוצאה של ביקוש והיצע. במצבים אלו לא קיים שוק חופשי במוצר. מצבים אלו נוצרים כאשר במוצר או בענף כלשהו פועלים גופים חזקים, בעלי יכולת לכפות נקודת שיווי משקל שמתאימה לרצונם (לנקודה זו נקרא נקודת שיווי משקל כפויה).

3 סוגים של גורמים חזקים

1. מונופול

מונופול הוא כינוי ליצרן יחיד של מוצר כלשהו בשוק.

לדוגמא: בישראל חברת החשמל היא מונופול, שכן היא היחידה שמספקת חשמל.

יחודו של המונופול הוא בכך  שהוא אינו קובע מחירים על פי עקומת הביקוש, שכן אין מולו חברה מתחרה – ועל כן אין לו סיבה להוזיל מחירים. המונופול יקבע בד”כ מחיר גבוה ממחיר שיווי המשקל. המונופוליסט יכול לקבוע את מחיר המוצר שלו ובהתאם לכך יקבע ע”י הביקוש בשוק הכמות שתימכר או – לקבוע את הכמות שהוא ימכור ע”י כך יקבע מחיר המצרך לפי תנאי הביקוש של השוק.

בתרשים 5.13 מוצגות 2 עקומות:

  1. עקומת ההיצע של חברה יחידה בתחום הנפט המהווה מונופול
  2. עקומת הביקוש לנפט

הסבר:

בתרשים 5.13 מוצגות עקומות הביקוש וההיצע לנפט D0 ו-S0 במדינה א'. את הנפט מספק יצרן בודד שהוא מונופול בתחום הנפט. לנוחיות ההסבר אנו מניחים שעקומת ההיצע S0 אופקית לחלוטין, שמשמעותה היא שהעלות לייצור כל חבית נפט היא 20 ש”ח. אם המחיר לחבית נפט היה נקבע בתחרות חופשית על פי עקומות הביקוש וההיצע D0 ו-S0, הייתה נקודת שיווי המשקל בנקודה A, שבה המחיר לחבית נפט הוא 20 ש”ח והכמות המבוקשת 1,850 חביות.

בנקודה A סה”כ הפדיון של ספק הנפט הוא 37,000 ש”ח (=1850 חביות * 20 ש”ח), אך מנגד גם סה”כ ההוצאות לייצור הנפט הוא 37,000 ש”ח, כך שרווחיו הם 0.

אך המונופול יכול “לצפצף” על נקודת שיווי המשקל A ולהחליט למכור חבית נפט תמורת 50 ש”ח (אין סַפָק אחר שיכול להציע נפט במחיר יותר זול שכן הוא הספק היחיד במדינה).

אם אכן הוא יחליט למכור חבית נפט תמורת 50 ש”ח, תמונת המצב לגביו תשתקף בנקודה B.

במצב זה סך הפדיון מסתכם ב- 50,000 ש”ח (=1000 חביות * 50 ש”ח), סך ההוצאות ב- 20,000 ש”ח (= 1000 חביות * 20 ש”ח) והרווח מסתכם ב- 30,000 ש”ח.

אולם המונופול מבקש להגדיל את רווחיו עוד יותר והוא מחליט להעלות את המחיר ל- 75 ש”ח לחבית (לא ניתן על פי החוקים במדינה להעלות את המחיר מעבר לכך). נקודה C משקפת את תמונת המצב החדשה, שבה סה”כ הפדיון מנפט מסתכם ב- 60,000 ש”ח, סך ההוצאות ב-16,000 ש”ח ורווחיו גדלים ל- 44,000 ש”ח.

ברור שהמונופול יחליט “להתמקם” בנקודה C. ככלל, המונופול יעלה את המחיר כל עוד ההשפעה של עליית המחיר על רווחיו גדולה יותר מההשפעה של הקטנת התפוקה.

2. דואופול

דואופול הוא שתי חברות שביחד יש להן מונופול. שתי החברות מקיימות ביניהן הסכמים, ובפועל הן מתפקדות כמו מונופול.

3. קרטל

קרטל הוא התארגנות של יצרנים באותו ענף, לשם קביעת מחירים משותפים. הקרטל קובע מחירים על פי האינטרס של החברות, ולא על פי הביקוש וההיצע בשוק. בפועל הקרטל מתפקד כמו מונופול. הפירמות שקובעות מחירים משותפים חייבות כמובן גם להגיע להסכם על הקטנת התפוקה,דבר הכרוך בקשיים.

בחלק ממדינות העולם חל איסור בחוק על הפעלת קרטלים.