את התחלקות ההכנסה הפנויה לצריכה וחיסכון אפשר להציג בעקומה הנקראת עקומת תצרוכת.

תרשים 6.5 מציג עקומת תצרוכת לדוגמא.

מבנה העקומה

ציר ה- Xים: ההכנסה הפנויה
ציר ה- Yים: סכומי הכסף המופנים לתצרוכת (כלומר: לצריכה).

קווי העקומה

  1. אלכסון העולה מנקודת ה- 0 בשיפוע של º45 ומשמש כקו עזר. עקומה, בד”כ קמורה, המתחילה מציר ה- Yים בסכום הגבוה מ- 0.
    סימולה הוא C  (קיצור של CONSUMPTION = תצרוכת)


כיצד לקרוא את העקומה

תרשים 6.6 מציג את עקומת התצרוכת של משפחת מזרחי.

עקומת התצרוכת של משפחת מזרחי

כל נקודה על העקומה קשורה לשני נתונים:

  1. ההכנסה הפנויה (הנקודה שמתחתיה)
  2. סכום התצרוכת (משמאלה, על ציר ה- Yים)
  • נקודה E מציינת שאם ההכנסה הפנויה היא 4,000 ש”ח, המשפחה תצרוך ממנה בסכום של 2,800 ש”ח, והשאר (1,200 ש”ח) יופנה לחיסכון.
  • נקודה D מציינת שאם ההכנסה הפנויה תקטן ל- 3,000 ש”ח, המשפחה תצרוך ממנה בסכום של 2,400 ש”ח, והשאר (600 ש”ח) יופנה לחיסכון.
  • נקודה C מציינת שאם ההכנסה הפנויה תהיה 2,000 ש”ח, משפחת מזרחי תצרוך את כולה.
  • נקודה B יותר מעניינת. היא מציינת שלמרות שההכנסה הפנויה מסתכמת ב- 1,000 ש”ח, משפחת מזרחי תצרוך ב- 1,400 ש”ח.

את התוספת המשפחה תשיג באחת משתי אפשרויות:

  1. שבירת חיסכון
  2. קבלת הלוואה
  • נקודה A מציינת שגם אם לא תהיה למשפחה כל הכנסה פנויה, עדיין היא תצרוך בסכום של- 600 ש”ח, והסיבה: אנו חייבים לאכול גם אם אין לנו הכנסה פנויה.

 

השימוש באלכסון ששיפועו º45 כקו עזר

לקו העזר ששיפועו °45 יש תכונה גיאומטרית שכל נקודה עליו נמצאת במרחק שווה משני הצירים.

כל נקודה על האלכסון קשורה גם כן לשני נתונים:

  1. הכנסה פנויה 
  2. סכום התצרוכת

למעשה, האלכסון מציג לנו עקומת תצרוכת תיאורטית שבה אנו תמיד צורכים את כל ההכנסה הפנויה שלנו. או במילים אחרות: בכל נקודה על האלכסון, התצרוכת שווה בדיוק להכנסה הפנויה.

משמעות המרחק שבין עקומת התצרוכת לאלכסון

בכל רמת הכנסה פנויה, המרחק בין עקומה C לאלכסון, מציין את החיסכון שלנו.
לדוגמא: בנקודה D ההכנסה הפנויה של משפחת מזרחי היא 3,000 ש”ח, מתוכה המשפחה צורכת בסכום של 2,400 ש”ח, וחוסכת בסכום של 600 ש”ח.
הסבר: אילו המשפחה הייתה צורכת את כל ההכנסה הפנויה, היא הייתה צריכה להיות בנקודה 1D. אך היא נמצאת רק בנקודה D. את כל מה שהמשפחה לא צרכה, היא חסכה.

 

חיסכון שלילי

כאשר המשפחה מוציאה יותר מהכנסתה הפנויה אנו אומרים שיש לה חיסכון שלילי. היא נדרשת להלוואות או לשבירת חסכונות על מנת לצרוך. נקודות A ו- B משקפות מצב של חיסכון שלילי.

 

טבלת תצרוכת חיסכון

את נתוני עקומת התצרוכת ניתן לרכז בטבלה כדוגמת טבלה 6.2.
במקרים רבים מכינים תחילה טבלה, ואח”כ מתוכה משרטטים את עקומת התצרוכת.

טבלה #6.2: טבלת תצרוכת חיסכון של משפחת מזרחי

הכנסה

תצרוכת

חיסכון

טור 1

טור 2

טור 3

0 ש”ח

600 ש”ח

600- ש”ח

1,000 ש”ח

1,400 ש”ח

400- ש”ח

2,000 ש”ח

2,000 ש”ח

0 ש”ח

3,000 ש”ח

2,400 ש”ח

600 ש”ח

4,000 ש”ח

2,800 ש”ח

1,200 ש”ח

5,000 ש”ח

3,000 ש”ח

2,000 ש”ח

 

תזוזה לאורך עקומת התצרוכת (קדימה ואחורה)

בכל עת שהכנסתנו הפנויה משתנה, אנו מתמקמים על נקודה חדשה על גבי העקומה הקיימת. 

שינויים בהכנסה נגרמים כתוצאה ממספר גורמים, ובהם:

  • עלייה במשכורת
  • זכייה בלוטו
  • קבלת ירושה
  • עלייה או ירידה במיסוי, וכדומה.

 

תזוזה של עקומת התצרוכת

כאשר אנו מחליטים לשנות את התייחסותנו לצריכה וחיסכון (עקב הגורמים הנ”ל), העקומה הקיימת אינה רלוונטית עוד עבורנו, ואנו עוברים לעקומה חדשה.
תרשים 6.7 מציג את תזוזת עקומת התצרוכת.


תזוזה של עקומת התצרוכת

  • אם אנו מחליטים לצרוך יותר בכל מצב, העקומה החדשה (C1), תהיה מעל העקומה המקורית (C0).
  • אם נחליט לחסוך יותר בכל מצב, העקומה החדשה (C2), תהיה מתחת לעקומה המקורית (C0).