ההסבר מתייחס למשק סגור.

הביקוש המצרפי (המסומן באות E ) מורכב מ- 3 נדבכים:

  • צריכה פרטית (קניית מוצרים מהמגזר הפרטי). מסומן באות C = Consumption = צריכה.
  • צריכה ציבורית (קבלת שירותים מהמדינה). מסומן באות G = Government = ממשלה.
  • השקעות (קניית מוצרי השקעה). מסומן באות I = Investment = השקעות.

מתקיים השוויון:  E = C + G + I

 

הצגת נדבכי הביקוש ברמה האישית

צריכה פרטית – C

ככל שהכנסתו הפנויה של אדם עולה, כך הוא צורך יותר. עקומה C בתרשים 11.6 מבטאת את הקשר הזה.

לצורך הפשטות אנו מניחים 2 הנחות:

  1. עקומה C היא קו ישר שעולה ככל שההכנסה הפנויה גדלה. המשמעות של קו ישר היא ששיעור הצריכה מכל שקל נוסף עומד על אותו יחס. לדוגמא: צורכים 60 אגורות מכל שקל נוסף.
  2. גם כאשר לאדם אין כל הכנסה פנויה הוא צורך בהיקף כלשהו.

הערה

בפרקים קודמים הנחנו שמכל שקל נוסף של הכנסה פנויה החלק המופנה לצריכה הולך וגדל, וזה אומנם המצב האופייני, שאותו קיינס מקריב לטובת נוחיות ההסבר.

במונחים כלכליים אנו מניחים כאן שהנטייה השולית לצרוך (נש”צ) היא קבועה בעוד שבפועל הנש”צ הולך וגדל עם הגידול בהכנסה הפנויה.

צריכה ציבורית – G

לצורך הפשטות קיינס מניח שהיקף הצריכה הציבורית אינו משתנה עם הגידול בהכנסה הפנויה.

או במילים אחרות: היקף השירותים שאדם מקבל מהמדינה אינו תלוי בהכנסתו הפנויה, כפי המתואר בתרשים 11.7.

 צריכה ציבורית - תרשים 117                         


השקעות – I

גם כאן קיינס מניח ש- I הוא קו ישר, כך שהיקף ההשקעות אינו משתנה עם הגידול בהכנסה הפנויה, כפי שמתואר בתרשים 11.8.

השקעות

     

הצגת נדבכי הביקוש המצרפי ברמת כלל המשק

הביקוש בכל נדבך, הוא סה”כ הביקושים של כל התושבים, ולפיכך צורת עקומת הביקוש של כל נדבך דומה לעקומת הביקוש ברמה האישית.

תרשים 11.9 מציג בעקומות נפרדות את הביקוש המצרפי E, וכן את כל אחד מרכיביו: C, G, ו-I.

נדבכי הביקוש המצרפי ברמת כלל המשק

ציר ה-Xים בתרשים 11.9 הוא התמ”ג ולא הכנסה פנויה שהוצגה ברמת הביקוש האישית. והסיבה: סה”כ ההכנסות של כלל התושבים = תמ”ג.

        

הערה
כשהסברנו בתחילת הפרק את הקשר בין הכנסה לתצרוכת (כדוגמת תרשים 11.6), הצגנו על ציר ה-Xים את ההכנסה הפנויה של הפרט ולא את סה”כ ההכנסה שלו. כך נוהגים מרבית ספרי הלימוד מהסיבה הפשוטה שהקשר בין התצרוכת להכנסה הפנויה הוא יותר מובן, וקל  להסבר. אך לדעתנו היה עדיף להציג על ציר ה-Xים כבר בהתחלה את סה”כ ההכנסה של הפרט (במקום ההכנסה הפנויה), ואז המעבר מסה”כ ההכנסה ברמה האישית לתמ”ג הוא אוטומטי, שכן סה”כ ההכנסות של הפרטים = תמ”ג.

עקומות קיינס במלואן

תרשים קיינס כולל 5 עקומות המוצגות בתרשים 11.10, והן:

  1. עקומת סה”כ הצריכה הפרטית – C
  2. עקומת סה”כ הצריכה הציבורית – G
  3. עקומת סה”כ ההשקעות – I
  4. עקומת הביקוש המצרפי – E = C + G + I
  5. אלכסון (קו בזווית 45 מעלות)

  עקומות קיינס במלואן