מושגי יסוד בכלכלה (לפי סדר אלפביתי)

[ratemypost]

אבטלה

מצב בו אנשים בוגרים (בגילאים 15-65) שרוצים ומסוגלים לעבוד תמורת שכר אינם מצליחים להשיג עבודה. אנשים אלה מכונים מובטלים או בלתי מועסקים. אנשים בוגרים שאינם מחפשים עבודה, כגון: סטודנטים או חיילים, אינם נחשבים מובטלים.

מקובל למיין את האבטלה ל-3 תת קבוצות, בהתאם לגורמי האבטלה.

בכל תת-קבוצה האבטלה נובעת מגורם אחר.

תת הקבוצות הן: אבטלה חיכוכית, אבטלה מבנית, ואבטלה מחזורית (המושגים יוסברו בהמשך).

אבטלה חיכוכית

אבטלה חיכוכית מתייחסת לעובדים שפרשו או פוטרו ממקום עבודה אחד והם מחפשים מקום עבודה חלופי, וכן לאנשים אשר מחפשים עבודה בפעם הראשונה. משך האבטלה בקבוצה זו הוא בד”כ קצר יחסית.

בכל עת נמצא מובטלים המשתייכים לקבוצה זו.

אבטלה טבעית

אבטלה טבעית היא מונח אשר מתייחס לסיכום של שתי תת קבוצות של אבטלה – אבטלה חיכוכית (ראה לעיל) ואבטלה מבנית (יוסבר להלן).

שיעור האבטלה הטבעית שונה ממדינה למדינה.

אבטלה מבנית

אבטלה אשר נובעת מירידה קבועה בביקוש לעובדים מענף או ענפים כלשהם, והיא אינה בעלת אופי זמני, אלא נשארת קבועה לאורך זמן.

אבטלה מחזורית

מצב בו אנשים מובטלים כתוצאה משפל כלכלי ברמה ארצית או עולמית.

אינפלציה

כינוי לתהליך נמשך של עליית מחירים.

שיעור האינפלציה משקף את שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ושווה לו. כאשר מדד המחירים לצרכן עולה בשנה מסוימת ב-10%, מקובל לומר כי האינפלציה באותה שנה היא 10%.

אי שוויון בהכנסות (משכר)

מצב בו ההכנסות משכר במשק אינן שוויוניות. יש המשתכרים יותר ויש המשתכרים פחות.

ככל שהפער בין הכנסות העשירים להכנסות העניים גדול יותר, כך אי השוויון בהכנסות גדול יותר.

אמצעי תשלום

סך המזומן שבידי הציבור + סך פקדונות עו”ש שבבעלותו

ביקוש (למוצר)

רצון לרכוש מוצר כלשהו.

ביקוש מצרפי

סך הביקוש הקיים למוצר כלשהו. הביקוש המצרפי נובע הן מאנשים פרטיים (משקי בית) והן מפירמות. הביקוש המצרפי מתקבל מצירוף כלל הביקושים בשוק למוצר כלשהו.

בנק מרכזי

בנק מרכזי הוא מוסד שאחראי על פעילותם השוטפת של הבנקים, לצד מטלות וסמכויות נוספות שהעיקריות שבהן: הרשות להדפיס כסף בתנאים מסוימים, הרשות לקבוע את גובה הריבית הבסיסית במדינה, והרשות לקבוע את היקף ההלוואות שהבנקים יכולים להעניק לציבור.

הבנק המרכזי אמור לסייע לממשלה להשיג שלושה יעדים לאומיים מרכזיים: אינפלציה נמוכה, צמיחה כלכלית, ותעסוקה מלאה.

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי בישראל.

בסיס הכסף

שווי שטרות הכסף שיש במדינה (שטרות בידי הציבור + שטרות בקופת הבנקים)

גורמי ייצור

גורמי ייצור הם ה”כלים” שבאמצעותם המדינה מפיקה מוצרים ושרותים.

מקובל למיין את גורמי הייצור לארבע קבוצות:

מכונות וציוד (נכסי הון)
מבנים (נכסי הון)
קרקע (נכסי הון)
עובדים (הון אנושי)

גירעון תקציבי

מצב שבו סך ההוצאות של הממשלה גדול מסך הכנסותיה.

כאשר קיים גירעון תקציבי (וזהו המצב בדרך-כלל), הממשלה מממנת אותו, באמצעות הלוואות או באמצעות מכירת נכסים ממשלתיים (=הפרטה).

גמישות

המונח גמישות בכלכלה בא לבטא עד כמה נתונים כלשהם מושפעים מגורם אחר כלשהו. למשל: עד כמה כמות החולצות שנקנה מושפעת משינוי מחיר החולצות.

הגמישות מבוטאת כמספר. ככל שהמספר יותר גדול כך ההשפעה יותר גדולה.

ההגדרה המדוייקת של גמישות במוצר כלשהו.

דוגמא

נבחן את גמישות הביקוש לחולצות כלומר השינוי (באחוזים) בכמות החולצות שנרצה לקנות בעקבות שינוי של 1% במחירם.

בדוגמא שלנו בעמדת הפתיחה מחיר החולצות עומד על 100 ש”ח והכמות המבוקשת היא k10 חולצות.
תרשים 14.1

(k=1000 , k10=10,000)
הוזלת המחיר ל- 99 ש”ח (=הוזלה של 1% במחיר). תעלה את הכמות המבוקשת ל- k11 , דהיינו גידול של 10% (נקודה B) .
בדוגמא זו הגמישות בנקודה A היא 10.

חשוב לזכור הגמישות אינה אחידה לאורך עקומת הביקוש.

לפיכך כשמתייחסים לגמישות חשוב לציין את הנקודה שבה מתבצע החישוב, באופן הבא: הגמישות בנקודה A היא 10. הגמישות בנקודה B היא 9 (נניח שזה נכון)

דיפלציה

ההיפך מאינפלציה. כינוי לתהליך נמשך של ירידת מחירים.

דואופול

מצב בו שתי חברות (דו) שולטות על ענף מסוים במשק.

כאשר בענף שולטת רק חברה אחת, אנו אומרים שבענף יש מונופול.

כאשר בענף כלשהו שולטים מונופול או דואופול, בדרך-כלל לא יכולה להתקיים בענף זה תחרות חופשית, שכן הגורמים השולטים בו מווסתים את הכמויות והמחירים לטובתם.

הוצאה (כספית)

סכום כסף שמוציאים לקנייה של מוצרים, שרותים, מוצרי השקעה, או לכל מטרה אחרת.

הוצאה ממשלתית

סכום הכסף שהממשלה מוציאה על מנת להעניק את שרותיה.

המרכיבים העיקריים בהוצאות הממשלה הם: ביטחון, חינוך, בריאות, רווחה, קצבאות, והחזר חובות.

הוצאה שולית

סך ההוצאה הכרוכה בייצור מוצר נוסף. אם, למשל, סך ההוצאה הדרושה לייצור שני כסאות היא 100 ₪, וסך ההוצאה הדרושה לייצור שלושה כסאות היא 160 ₪, הרי שההוצאה השולית לייצור הכיסא השלישי היא 60 ₪.

בדרך-כלל ההוצאה השולית הולכת ועולה, עם הייצור של כל מוצר נוסף (הוצאה שולית לייצור הכיסא הרביעי תהיה גבוהה מההוצאה השולית לייצור הכסא השלישי), זאת בשל תופעה הידועה בשם: תפוקה שולית פוחתת (ראה להלן).

היצע (למוצר)

רצון או יכולת של יצרנים למכור מוצר או שרות כלשהו.

היצע מצרפי

סך ההיצע של כלל היצרנים במוצר כלשהו.

הכנסה

כסף שמתקבל מכל מקור אפשרי, למשל: משכורת (לעובד), שכר-דירה (למשכיר דירה), ריבית (לבעל חסכון), רווחים מעסק, וכדומה.

הכנסה לאומית

סך ההכנסות שהיו לכל תושבי המדינה בתקופה מסוימת. בדרך-כלל מתייחס לשנה.

ההכנסה הלאומית נובעת בעיקר משני מרכיבים: משכורות עובדים (כולל עצמאיים), ורווחי הפירמות, בין שחולקו לבעליהן ובין שלא חולקו לבעליהן.

הכנסה ממשלתית

סך ההכנסות שהממשלה מקבלת מכל מקור שהוא (תושבים, פירמות, חו”ל, וכו'). עיקר ההכנסה הממשלתית נובעת ממיסים ומקצתה ממענקים, מהכנסות של חברות ממשלתיות ועוד.

הכנסה פנויה

ההכנסה הפנויה (או: ההכנסה נטו) היא סכום הכסף שנשאר בידי המקבל לאחר ששולמו בגינה כל המסים והאגרות.

הלוואה

מתן כסף שיוחזר בעתיד. כל הלוואה מלווה במספר תנאים. התנאים העיקריים הם: מועד ההחזר, שיעור הריבית, סוג ההצמדה, והביטחונות.

השקעה

הוצאה כספית אשר אינה מיועדת לצריכה שוטפת, כגון: קניה של מכונות, ציוד, ומבנים, השקעה בפיתוח תשתיות (כבישים, רכבות, וכדומה), רכישת ניירות ערך, וכדומה.

ההוצאה בפועל לצורכי השקעה אינה חייבת להיות במזומן, אלא יכולה להתפרס על-פני זמן.

השקעה גולמית (בהקשר של מדינה)

סך ההוצאה שנרשמה במדינה עבור רכישה של מוצרי השקעה,
מוצרי השקעה הם בעיקר : מכונות וציוד , מבנים וקרקעות.

השקעה נקייה (בהקשר של מדינה)

השקעה הגולמית במשק פחות הבלאי שנרשם על כל נכסי ההשקעה הקיימים במדינה.

התערבות ממשלתית

כל מהלך או פעולה שעושה הממשלה ושיש לה השפעה על הפעילות הכלכלית. בין הפעולות המוכרות המהוות התערבות ממשלתית: הטלת מסים, פיקוח על מחירים, פיקוח על מונופולים, ועוד.

ההצדקה בהתערבות ממשלתית מוסברת בכך שהיא נועדה למנוע עיוותים הנגרמים כתוצאה מכשלי שוק, להשגת יעדים לאומיים כגון צמצום פערים ואי שוויון בהכנסות, ולייזום פרוייקטים שכוחות השוק לא יכולים ליזום בכוחות עצמם.

חוב לאומי

סך החוב של המדינה, הן לגורמים בארץ והן לגורמים בחו”ל.

חומר גלם

מוצר אשר משמש לייצור מוצר אחר. למשל: קמח ומים הם חומרי גלם בייצור לחם, עץ ומסמרים הם חומרי גלם בייצור שולחן, וכדומה.

חיסכון

ההפרש בין ההכנסה הפנויה לבין סך ההוצאה השוטפת בתקופה מסוימת.

חשבונאות לאומית

מבטאת, במונחים כספיים, את סך כל הפעילות העסקית (הכנסות והוצאות) שנרשמה במדינה.

כדי להקל על ההבנה תניחו שכל הפעילות במדינה מתרכזת בחטיבה יצרנית אחת שמפיקה הן מוצרי צריכה (לחמים) והן מוצרי השקעה (מכונות), ולקוחותיה כוללים שלוש קבוצות: משקי הבית בישראל, הפירמות בישראל (קונים מכונות), ותושבי חוץ (יצוא). כל הפעילות הכספית של חטיבה יצרנית זו תקבל ביטוי בחשבונאות הלאומית, דהיינו כל הוצאות הייצור מצד אחד וכל המכירות מצד שני.

חשבון הון

חשבון ההון מרכז את כל התנועות הכספיות, לתוך המדינה ומחוצה לה, הקשורות בהעברות כספיות, בעיקר של עולים חדשים.

חשבון ההון נכלל כתת-סעיף במאזן התשלומים של המדינה.

חשבון עו”ש/ פקדון עו”ש

פקדון כספי בבנק שבעליו יכול למשוך ממנו כסף, בכל עת, הן במזומן והן באמצעות כתיבת שיק לפקודת כל מי שהוא חפץ ביקרו.

חשבון פיננסי (של המדינה)

החשבון הפיננסי מרכז את כל התנועות הכספיות, אל המדינה וממנה, שבאופיין הן השקעות כספיות. ההשקעות הכספיות מחולקות ל-3 קבוצות: השקעות ישירות, השקעות פיננסיות, והשקעות אחרות (בעיקר פיקדונות בבנקים).

חשבון שוטף

החשבון השוטף מרכז את כל התנועות הכספיות, לתוך המדינה וממנה, המתייחסות לפעילות המסחרית (יבוא, יצוא, תשלומי שכר-עבודה, וכו') ולהעברות שוטפות (מענקים, תרומות וכו').

החשבון השוטף הוא מרכיב מרכזי במאזן התשלומים של המדינה.

יבוא

סחורות ושירותים שמדינה קונה מחו”ל.

סכום היבוא נמדד במונחים כספיים.

יחס רזרבה

היחס בין סך המזומנים שבנקים מחזיקים בקופתם ליתרה המופקדת אצלם בחשבונות העו”ש.

לדוגמה: כאשר הבנק מחזיק בקופתו k 50 ₪, ויתרת חשבונות העו”ש אצלו היא k 100 ₪, יחס הרזרבה הוא חצי (1/2).

בנקים מחויבים לשמור על יחס רזרבה ברמה שנקבעת על-ידי הבנק המרכזי. במלים אחרות: יחס הרזרבה מגביל את סך ההלוואות שהבנק יכול להעמיד ללקוחותיו.

ייצור

תהליך של הפקת מוצר כלשהו (רהיט, בגד, מוצר חשמלי, וכו').

יצוא

מונח המתייחס למכירת סחורות ושירותים לחו”ל.

סכום היצוא נמדד במונחים כספיים.

יתרון יחסי

יכולת לייצר מוצר מסוים בזול לעומת האחר. לשון אחר: באותם אמצעים אתה יכול לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים מהאחר.

כאשר כל מדינה מתמקדת בייצור מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי, סך התפוקה הכוללת בעולם גדלה ובאמצעות סחר בין מדינות, לכל מדינה יהיה יותר מכל המוצרים, לעומת מצב בו המדינה תייצר גם מוצרים שבהם אין לה יתרון יחסי.

כוח העבודה האזרחי

סך האנשים הבוגרים באוכלוסייה (בגילאים 15-65), אשר מעוניינים ומסוגלים לעבוד.

כוח העבודה מורכב משתי קבוצות: אנשים אשר עובדים בפועל (נקראים: מועסקים), ואנשים שנמצאים בתהליך של חיפוש עבודה (הנקראים: בלתי מועסקים (מובטלים)).

כוח העבודה אינו כולל אנשים אשר אינם יכולים או אינם מעוניינים לעבוד, כגון: סטודנטים, עקרות בית, חיילים, תלמידי ישיבה, פנסיונרים, וכו'.

כלכלת שוק חופשי

מצב בו המדינה אינה מתערבת בפעילות הכלכלית. לשון אחר: המדינה לא מתערבת ומשפיעה על כוחות השוק.

המצדדים במצב זה טוענים שכוחות השוק מנתבים את השוק למצב האופטימלי, וכל התערבות ממשלתית רק גורעת.

מאזן התשלומים

טבלה המרכזת את ההעברות הכספיות של מטבע חוץ (מט”ח) לתוך המדינה וממנה. העברות אלה כוללות מט”ח שמקורו ביבוא, יצוא, השקעות של זרים בארץ, השקעות של ישראליים בחו”ל, וכו'. כמו כן, כולל מאזן התשלומים שורה נוספת הנקראת נכסי הרזרבה (=יתרות המט”ח של המדינה)

מאזן התשלומים כולל שני מרכיבים:

חשבון שוטף
חשבון הון ופיננסי.

מאקרו כלכלה

תחום המתמקד בנתונים המתייחסים לענפים שלמים או לכלל המשק. בשונה ממיקרו-כלכלה המתמקדת בנתונים ברמה של פירמה בודדת או במקבץ קטן של פירמות.

בין התחומים בהם המאקרו-כלכלה עוסקת: חישוב וניתוח התמ”ג (תוצר מקומי גולמי) על מרכיביו השונים (צריכה פרטית, צריכה ממשלתית, יצוא, יבוא), התפתחות האשראי במדינה, תנועות מטבע חוץ למדינה וממנה, וכדומה.

מגזר פרטי

כולל את כל הפעילויות שמקורן בפירמות הפרטיות.

מגזר ציבורי/ממשלתי

כולל את כל הפעילויות שמקורן במשרדי הממשלה ובגורמים הכפופים אליהם.

מדד ג'יני

אחד המדדים המקובלים לבחינת פערי הכנסה (או: שכר) בין קבוצות שונות במדינה.

המדד נע בין 0 ל-1. במצב של שוויון מוחלט (לכל האזרחים במדינה אותה רמת הכנסה) המדד יעמוד על 0. במצב של אי-שוויון מוחלט (לאזרח אחד יש הכל, ולשאר אין כלום), המדד יעמוד על 1.

מדד המחירים לצרכן

המדד המוביל לבחינת השינויים ברמת המחירים במשק.

המדד מחשב באיזה שיעור עלה או ירד מחירו של סל מוצרים מייצג שנקרא “סל המוצרים“.

סל המוצרים כולל את כל המוצרים והשירותים שמשפחה ממוצעת צורכת במהלך חודש.

מחירי הסל מתעדכנים על בסיס בדיקה מדגמית רחבה של מחירי המוצרים בשוק.

מדד המחירים לצרכן מתפרסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שיעור השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן (מסוף חודש דצמבר של שנה מסוימת עד לסוף חודש דצמבר של השנה שלאחריה) מייצג למעשה את שיעור האינפלציה השנתי במשק.

מהירות המחזור של הכסף

המהירות בה הכסף “מתגלגל” בשוק. במלים אחרות, מספר הפעמים הממוצע שכל שקל עובר מיד ליד, במשך תקופה.

אם למשל, סכום הכסף שקיים במדינה עומד על 100 מיליון ₪, וסך התשלומים במשק באותה תקופה הסתכמו ב-500 מיליון ₪, אזי כל שקל “התגלגל” בממוצע 5 פעמים, ומהירות המחזור של הכסף היא 5.

מונופול

מצב בו חברה אחת היא היצרנית הבלעדית של מוצר מסוים, בלי שיהיו למוצר תחליפים קרובים, והיא למעשה “שולטת” בשוק זה.

השליטה בשוק מאפשרת למונופול לווסת את היקף התפוקה ואת המחירים לטובתו.

מצב זה הוא הפוך למצב של “תחרות מושלמת”.

מועסקים

אנשים אשר עובדים בפועל.

המועסקים הם המרכיב העיקרי בכוח העבודה. (ראה כח עבודה).

מוצר

שם נרדף לסחורה.

מוצר ביניים (= חומר גלם)

מוצר אשר אינו משמש לצריכה סופית, אלא משמש לייצור של מוצר אחר.

כגון: זכוכית המשמשת לייצור חלונות, עץ מעובד המשמש לייצור רהיטים, וכו'.

מוצרי השקעה

שם כולל לגורמי ייצור (ראה גורמי ייצור).

מוצר סופי / מוגמר

מוצר שכל פעולות הייצור בו הושלמו.

מוצר צריכה

כל מוצר שאינו נכלל במוצרי השקעה.

מוצרים משלימים – (נתייחס ל-2 מוצרים 1 ו-2)

אלו מוצרים שנוהגים להשתמש בהם יחד.
מוצרים 1 ו-2 הם מוצרים משלימים, אם הגידול בביקוש לאחד מהם מביא לגידול בביקוש למוצר השני, ולהיפך – אם הקיטון בביקוש לאחד מהם מביא לקיטון בביקוש למוצר השני. באופן כללי: הביקוש להם בכל עת הוא באותו כיוון.

דוגמאות למוצרים משלימים: רכבים ודלק, מחשבים ותוכנה.

מוצרים תחליפיים – (נתייחס ל-2 מוצרים 1 ו-2)

אלו מוצרים שכל אחד מהם יכול להחליף את השני.

מוצרים 1 ו-2 הם מוצרים תחליפיים אם הגידול בביקוש לאחד מהם מביא לקיטון בביקוש למוצר השני, ולהיפך – אם הקיטון בביקוש לאחד מהם מביא לגידול בביקוש למוצר השני.
באופן כללי: הביקוש להם בכל עת הוא בכיוונים מנוגדים.

דוגמאות למוצרים תחליפים: קוקה-קולה ופפסי קולה, מכשיר פלא-פון ומכשיר סלקום.

מזומן

מטבעות ו/או שטרות כסף.

מחיר

התמורה הכספית הנדרשת לרכישה של מוצר או שרות.

מחיר מינימום

“רצפה” שמתחתיה מחירו של מוצר אינו יכול לרדת.

מקובל לקבוע מחירי מינימום למוצרים חקלאיים על מנת לשמור על רווחיות לחקלאים.
בד”כ הממשלה קובעת את מחירי המינימום.

מחיר מקסימום

רמה מקסימלית של מחיר (“תקרה”) שמעליה מחירו של מוצר אינו יכול לעלות.

מקובל לקבוע מחירי מקסימום למוצרי יסוד (כמו: חלב ולחם) מתוך מטרה שגם עניים יוכלו לצרוך אותם.
בד”כ הממשלה קובעת את מחירי המקסימום.

מחיר שיווי משקל

מחיר שיווי משקל הוא המחיר שעליו “מסכימים” היצרנים והצרכנים.

ה”הסכמה” מושגת באמצעות כוחות השוק, ולא כתוצאה ממשא-ומתן ביניהם.

ה”הסכמה” מתקבלת כאשר המחיר ליחידה שהצרכנים מוכנים לשלם, עבור קנייה של כמות מוצרים כלשהי, שווה למחיר ליחידה אותו היצרנים מוכנים לקבל עבור מכירה של אותה כמות.

באופן מעשי, מחיר שיווי משקל מתקבל בנקודת החיתוך של עקומת ההיצע והביקוש למוצר.

מחסור

מצב בו הכמות המבוקשת גדולה מהכמות המוצעת.

מחסור במוצר צפוי להביא לעלייה במחיר.

מט”ח (מטבע חוץ)

כסף אשר מקורו במדינת חוץ כלשהי.

מיקרו כלכלה

תחום בתוך הכלכלה אשר עוסק ברמת הפירמה הבודדת או בקומץ קטן של פירמות.

מכפיל הלוואות – (ראה קודם מכפיל פקדונות)

מכפיל ההלוואות קובע את היקף ההלוואות שבנק יכול להעניק בגין כל 1 ₪ מזומן שהופקדו בקופתו. אם, למשל, מכפיל ההלוואות הוא 2 ולבנק 100 מיליון ₪ מזומן בקופה, מקסימום ההלוואות שהבנק יכול להעניק הוא 200 מיליון ₪.

מכפיל ההלוואות הוא תמיד 1 פחות מכפיל הפקדונות.

מכפיל פיקדונות

מכפיל הפיקדונות הוא דרך נוספת להסביר את המשמעות של יחס הרזרבה.

מכפיל הפיקדונות קובע מה היקף הפיקדונות המקסימלי שבנק יכול לאפשר ללקוחותיו להחזיק אצלו בגין כל 1 ₪ מזומן שהופקדו בקופתו.

אם, למשל , מכפיל הפיקדונות הוא 3 ולבנק 100 מיליון ₪ מזומן בקופה, הבנק אינו יכול להחזיק פיקדונות ביותר מ-300 מיליון ₪.
יחס הרזרבה הוא תמיד 1 חלקי מכפיל הפקדונות. בדוגמא זו הוא 1/3.

מלכ”ר

ראשי תיבות של: מוסד ללא כוונת רווח.

הכוונה לארגון שמטרותיו אינן “עשיית רווח” לבעליו. רווחים, אם ישנם, מיועדים רק להרחבת פעילותו של המלכ”ר.

דוגמאות למלכ”רים: עמותות למטרת צדקה, סיוע לנזקקים, תמיכה בתרבות ובאומנות, וכו'.

מס

תשלומי חובה שיש לשלם לגוף ציבורי ללא קבלת תמורה במישרין.

המסים מהווים את המקור העיקרי למימון הפעילות של הממשלה.

מס ישיר

מס המוטל בגין קבלת הכנסה כלשהי.

דוגמאות למס ישיר: מס הכנסה, מס על רווחים, מס עזבון.

מס עקיף

מס המוטל בגין הוצאה כספית כשלהי.

דוגמאות למס עקיף: מע”מ (מס ערך מוסף), מכס,מס קנייה, בלו על סיגריות ועל דלק. מי שלא קונה לא משלם מסים אלה.

מס פרוגרסיבי

מס ששיעורו הולך וגדל ככל שגדלה ההכנסה, למשל: מס הכנסה, ששיעורו הולך ועולה כדלקמן (שיעורי המס מעודכנים לשנת 2011):

טווח הכנסה (בש”ח)	שיעור המס
5,070 – 0 ₪	10%
8,660 – 5,070 ₪	14%
14,070 – 8,660 ₪	23%
21,240 – 14,070 ₪	30%
40,230 – 21,240 ₪	33%
40,230 ₪ ומעלה	45%

מס פרוגרסיבי מצמצם את פערי ההכנסות במשק.

מס רגרסיבי

מס אשר שיעורו הולך וקטן ככל שגדלה ההכנסה.

לדוגמה: אגרת טלוויזיה המוטלת בסכום קבוע של כ-600 ₪ בשנה על כלל משקי הבית.
האגרה מהווה 1% עבור מי שמרוויח 60,000 ₪ בשנה,
ו-0.1% עבור מי שמרוויח 600,000 ₪ בשנה.

מס רגרסיבי מרחיב את פערי ההכנסות במשק.

סובסידיה

תמיכה כספית המיועדת להוזיל את מחיר המוצר.

הסובסידיה יכולה להינתן ישירות ליצרן בגין כל מוצר שהוא מייצר, או באמצעות הוזלות של חומרי הגלם המשמשים לייצור המוצר, כגון: הוזלת מחירי המים לחקלאים או הוזלת מחירי הקמח לאופים.

עודף – ההיפך ממחסור (ראה לעיל).

מצב בו הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת.

עודף במוצר צפוי להביא לירידה במחיר.

עוני

מצב בו אין לאדם יכולת לספק לעצמו תנאי חיים נאותים ובסיסיים.

יש כמה גישות למדידת עוני. בישראל ובמרבית המדינות המפותחות, עוני נמדד באופן יחסי לרמת החיים הכללית במדינה, כך שעני במדינה מפותחת יכול להיחשב “עשיר” במדינה נחשלת.

עירוי חיצוני

כל שינוי בכמות הכסף במדינה, שמקורו בבנק המרכזי (במישרין).

עירוי חיצוני חיובי משקף גידול בכמות המזומנים, ועירוי חיצוני שלילי משקף קיטון בכמות המזומנים.

הגורם העיקרי לעירוי חיצוני הוא כניסה ויציאה של מט”ח למדינה וממנה.

עירוי פנימי

כל שינוי בכמות הכסף במדינה שמקורו אינו בבנק המרכזי במישרין.

הגורמים לעירוי פנימי הם בעיקר:

שינוי בהעדפת הציבור לגבי הצורה שבה הוא רוצה לחלק את כספו בין מזומן לבין פיקדונות בבנק. ככל שההעדפה היא לטובת הפיקדונות, ירשם גידול בכמות הכסף.
שינויים ביחס הרזרבה של בנק ישראל. הקטנת יחס הרזרבה מגדילה את כמות הכסף, והגדלת יחס הרזרבה מקטינה את כמות הכסף.

עירוי פנימי חיובי משקף גידול בכמות הכסף ועירוי פנימי שלילי משקף קיטון בכמות הכסף.

עלות המוצר

עלות היא מילה נרדפת להוצאה.

עלות היא סך ההוצאה הדרושה על מנת לייצר מוצר או שירות כלשהו.

עלות ממוצעת (למוצר)

העלות הדרושה בממוצע לייצור יחידת מוצר אחת.

העלות הממוצעת מחושבת כך: סך עלויות הייצור חלקי כמות היחידות המיוצרות.

עלות שולית

ראה “הוצאה שולית”

עקומה

קו, בדרך-כלל לא ישר, אשר מתאר בצורה גרפית קשר בין שני סוגי נתונים.

עקומת אפשרויות התצרוכת

עקומה אשר מתארת בצורה גרפית את כל אפשרויות התצרוכת שיש למדינה מסוימת. בהנחה שבמדינה צורכים רק שני מוצרים. העקומה מציגה את כל מגוון האפשרויות שעומדות לרשות המדינה לצרוך בו זמנית משני המוצרים יחד.

עקומת ביקוש

עקומה אשר מתארת בצורה גרפית את הקשר בין מחיר של מוצר כלשהו לכמות המבוקשת מאותו מוצר. בד”כ עקומת הביקוש היא עקומה יורדת משמאל לימין, שמשמעותה: ככל שהמחיר עולה, אנו רוצים לקנות פחות.

עקומת היצע

עקומה אשר מתארת בצורה גרפית את הקשר בין מחיר של מוצר כלשהו לכמות המוצעת מאותו מוצר (הכמות שהיצרנים רוצים לייצר ממנו).

בד”כ עקומת ההיצע היא עקומה עולה משמאל לימין, שמשמעותה: ככל שהמחיר עולה, היצרנים רוצים לייצר יותר.

עקומת לורנץ

עקומת לורנץ מתארת בצורה גרפית את רמת אי-השיוויון בהכנסות של תושבי המדינה.

כל נקודה על העקומה מתייחסת ל-2 נתונים: נתון אחד הוא ההכנסות של התושבים ונתון שני הוא חלוקה עשירונית של התושבים , בהתאם לרמת הכנסתם.

נתוני ההכנסות נקובים על הציר האנכי, בסדר עולה, מלמטה למעלה.

מ-10% (מכלל ההכנסות במדינה) ועד ל-100% (מכלל ההכנסות במדינה) נתוני העשירונים נקובים על הציר האופקי, בסדר עולה משמאל לימין.

מהעשירון הראשון (העני ביותר), ועד העשירון העשירי (העשיר ביותר) כל נקודה על העקומה מציגה מהו חלקם המצטבר בהכנסות המדינה של העשירון הנקוב מתחת לנקודה ביחד עם כל העשירונים העניים ממנו.

עד כאן הכל נשמע מסובך ומעכשיו הכל יהיה פשוט.

לדוגמא: נקודה C בתרשים 14.1 מציינת שהכנסתם המצטברת של כל 5 העשירונים הראשונים מגיע לקצת פחות מ- 30% מכלל ההכנסות במדינה.
באופן כללי ככל שהעקומה מתרחקת מהקו האלכסוני A0 המשמעות היא שאי השיוויון בהכנסות גדל.

כאשר העקומה חופפת לקו האלכסוני A0 המשמעות היא שקיים שוויון מלא בהכנסות.

כלומר: כל עשירון מקבל בדיוק 10% מההכנסות במדינה.

בתרשים 14.2 מוצגות עקומות לורנץ של 2 מדינות מדינה a ומדינה b.

במדינה b אי השיוויון גדול יותר.

עקומת תמורה

עקומה אשר מתארת בצורה גרפית את מגוון אפשרויות היצור של מדינה מסוימת.

זאת בהנחה שהמדינה מייצרת שני מוצרים בלבד. העקומה מציגה את כל מגוון האפשרויות שעומדות לרשות המדינה לייצר בו זמנית משני המוצרים יחד.

כל נקודה על גבי העקומה משקפת מצב בו כל המשאבים במשק מנוצלים במלואם. כל נקודה משמאל לעקומה מתארת מצב בו המשאבים במשק אינם מנוצלים במלואם.

עקומת תצרוכת

עקומה אשר מתארת בצורה גרפית את הקשר בין סך הצריכה הפרטית של משקי הבית לבין סך ההכנסה הפנויה במשק. עקומה זו מהווה חלק חשוב בתיאוריה הכלכלית של קיינס. עקומת התצרוכת עולה משמאל לימין ומשקפת את העובדה שכל עלייה בהכנסה הפנויה במשק מביאה לעלייה בצריכה הפרטית במשק.

פדיון

מילה נרדפת לתקבולים מוצרים ו/או שירותים.

הפדיון מתייחס תמיד לתקופה כלשהי (יום, חודש, שנה, וכו').

פער אינפלציוני

מצב בו רמת הביקושים במדינה גדולה מהתוצר שהמדינה יכולה לייצר בתעסוקה מלאה.

פער דיפלציוני

מצב בו רמת הביקושים במדינה נמוכה מהתוצר המקסימלי שהמדינה יכולה לייצר במצב של תעסוקה מלאה. במצב זה קיימת אבטלה.

פקדונות

כסף המופקד בבנק לתקופה כלשהי. פקדון הוא למעשה הלוואה לבנק שבגינה מקבלים בד”כ גם ריבית.

צמיחה

גידול ריאלי בתמ”ג (תוצר מקומי גולמי) של המדינה. הצמיחה נמדדת באחוזים.

שיעור הצמיחה בתקופה כלשהי (בדרך-כלל, שנה) הוא למעשה שיעור הגידול בתמ”ג באותה תקופה. כאשר התמ”ג יורד, נהוג לומר כי זוהי צמיחה שלילית.

צריכה

צריכה כוללת את כל המוצרים והשירותים (למעט מבני מגורים) שמשקי הבית קונים או מקבלים כשרות מהמדינה. קניית מבני מגורים נחשבת כהשקעה ולא כצריכה.

נהוג לחלק את הצריכה לשתי קבוצות:

צריכה פרטית – קניית מוצרים ושירותים מהמגזר הפרטי.
צריכה ציבורית – קנייה ו/או קבלת מוצרים, (או שירותים), מגופי הממשלה השונים.

שווי הצריכה מחושב כדלקמן:

מוצרים שנקנו – לפי שווי הקנייה.
מוצרים ושירותים שהתקבלו מהמדינה – לפי סך ההוצאה שהיתה למדינה בהפקתם.

מקובל להתייחס לקניית מוצרים מחברות מסחריות בבעלות ממשלתית כגון חברת החשמל או מקורות (משווקת מים) כמוצרים שנרכשו מהמגזר הפרטי.

קיינס

אחד מהכלכלנים הידועים והחשובים בכל הדורות. חי בשנים 1946-1883.

קיינס תרם להבנת היתרונות שמתלווים להתערבות ממשלתית במשק בתקופות שפל ואבטלה. על-פי גישתו, התערבות ממשלתית, במינון נכון, אמורה להוציא את המשק מה”בוץ”. ההתערבות אמורה להגדיל את רמת הביקושים, וכפועל יוצא לצמצם את האבטלה עד כדי תעסוקה מלאה.

קרטל

מצב בו קיימת התארגנות של כמה חברות מאותו ענף, במטרה לצמצם את התחרות בו לטובתן. במצבים קיצוניים הקרטל הופך בפועל למונופול.

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, אסורה התאגדות במסגרת קרטל ללא היתר והגוף שמפקח על פעילות הקרטלים והמונופולים הוא הממונה על ההגבלים העסקיים במשרד התמ”ת.

שיווי משקל

מצב אופטימלי שבו קיים איזון בין שני כוחות מנוגדים.

למשל: כאשר הביקוש וההיצע נפגשים, נוצר מצב בו במחיר מסוים הכמות המבוקשת והכמות המוצעת של מוצר מסוים שווים. מחיר זה מכונה “מחיר שיווי משקל” (ראה מחיר שיווי משקל).

שיעור האבטלה

שיעור המובטלים מתוך כלל כוח העבודה.
כוח העבודה = בוגרים מועסקים + בוגרים מובטלים.

שיעור האבטלה נאמד על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות סקר מדגמי מקיף, והוא מפורסם מדי רבעון (כל שלושה חודשים).

שיעור האבטלה מהווה מדד חשוב ומרכזי לבחינת מצב שוק העבודה ומצב המשק.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

שיעור המשתייכים לכוח העבודה מכלל הבוגרים. כלומר: המועסקים בפועל והמובטלים שמחפשים עבודה מתוך סך האוכלוסייה הבוגרת.

ככל ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה גבוה יותר, זה מעיד על כך שחלקם של האנשים שמעונינים לעבוד ולקחת חלק בפעילות הכלכלית גבוה יותר.

שכר

תשלום שמקבלים שכירים תמורת עבודתם.

נהוג להבחין בין שכר ברוטו, שהוא השכר שהמעסיק משלם לעובד בפועל, לבין השכר נטו, שהוא השכר שנותר בידי העובד לאחר תשלום המס וההפרשות השונות.

שכר מינימום

השכר המינימלי שמחויב מעסיק לשלם לעובדו על-פי החוק.

בישראל שכר המינימום, נכון לאפריל 2011 הוא כ-3,890 ₪ לחודש עבודה ו-20.92 ₪ לשעה.

כל מעסיק אשר משלם לעובד פחות מכך, מבצע עבירה פלילית.

ההיגיון העומד מאחורי קביעת שכר מינימום הוא הרצון להבטיח כי עובדים יקבלו שכר הוגן מינימלי עבור עבודתם. זאת מתוך הנחה כי במצב של אבטלה (היצע העובדים גדול מהביקוש לעובדים) עלול להיווצר מצב בו עובדים מסוימים יסכימו לעבוד בשכר כה נמוך שהוא בגדר ניצול של עובדים אלה.

תוצר מקומי גולמי (תמ”ג)

הערך הכולל של התוצרת שיוצרה במדינה במשך תקופה מסוימת, בדרך-כלל שנה (בניכוי מרכיב הייבוא שיש במוצרים).

התמ”ג הוא אחד מהמדדים המרכזיים והמקובלים לבחינת מצב המשק, והוא מחושב ומתפרסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי רבעון.

תמ”ג לנפש (או: תוצר לנפש)

התוצר לנפש מתקבל מחלוקת התמ”ג בתקופה מסוימת במספר התושבים באותה תקופה. עלייה בתוצר לנפש משקפת עלייה ברמת החיים הכללית במשק.

תוצר מקומי נקי

תוצר מקומי נקי הוא תוצר מקומי גולמי בניכוי הבלאי (= הפחת) של גורמי הייצור (מכונות וציוד, מבנים, וכו').

תמיכות ממשלתיות

תמיכות הן תשלומים שהמדינה מעבירה לנזקקים. מרבית כספי התמיכות מיועדים לתשלום קצבאות והן מועברות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הקצבאות נועדו לסייע למי שהכנסתו נמוכה או למי שהכנסתו נפגעה כתוצאה מאירוע חד-פעמי. ישנן מספר סוגי קצבאות: קצבאות ילדים, קצבאות אבטלה, קצבאות זקנה, קצבאות הבטחת הכנסה, דמי לידה, ועוד.

תפוקה

כמות המוצרים המיוצרת בתקופה מסוימת (למשל: שעה, חודש), בין שנמכרו ובין שנשארו במלאי.

התפוקה נמדדת במונחים כמותיים.

תפוקה שולית

במונח תפוקה שולית ניתן להשתמש במגוון מסלולים, כשלמעשה בכל מסלול התפוקה השולית נמדדת על בסיס שונה, כפי שיוסבר ויודגם להלן:

מסלול א' – בסיס המדידה: יחידת זמן כלשהי

התפוקה השולית היא כמות המוצרים שיוצרה בשעה האחרונה או בכל יחידת זמן אחרת שנבחר (דקה, יום, חודש, וכו'), ובלבד שנציין את יחידות הזמן שבחרנו.

נניח כי יחידת הזמן שבחרנו היא שעה. במקרה הזה, יחידת הזמן האחרונה היא השעה האחרונה מתוך מיקבץ רציף של שעות שמתחיל בשעה הראשונה ומסתיים בכל שעה שנבחר.

אם בחרנו במקבץ של 3 שעות, התפוקה השולית היא התפוקה שיוצרה בשעה השלישית. אם בחרנו במקבץ של 5 שעות, התפוקה השולית היא התפוקה שיוצרה בשעה החמישית.

אם בחרנו במקבץ של 20 שעות, התפוקה השולית היא התפוקה שיוצרה בשעה ה-20.

מסלול ב' – בסיס המדידה: עובדים

התפוקה השולית היא כמות המוצרים שהתווספה כתוצאה מהעסקתו של העובד האחרון, מתוך מקבץ רציף של עובדים שמתחיל בעובד הראשון ומסתיים בכל מספר עובדים שנבחר.

אם בחרנו במקבץ של 3 עובדים, התפוקה השולית היא התפוקה שיוצרה על-ידי העובד השלישי, וכך הלאה. לשון אחר : תוספת התפוקה כתוצאה מהעסקת העובד השלישי (כאשר שאר גורמי הייצור אינם משתנים)

מסלול ג' – בסיס המדידה: מכונות

התפוקה השולית היא כמות המוצרים שהתווספה כתוצאה מהפעלתה של המכונה האחרונה מתוך מקבץ של מכונות שהחלטנו לבחור.

אם בחרנו במקבץ רציף של 3 מכונות, התפוקה השולית היא התפוקה שיוצרה על-ידי המכונה השלישית, וכך הלאה. לשון אחר : תוספת התפוקה שנוצרה כתוצאה מהפעלת המכונה השלישית. (כאשר שאר גורמי הייצור אינם משתנים).

בדרך כלל התפוקה השולית קטנה עם הזמן או עם כל תוספת של עובדים ו/או מכונות (מאפייה תייצר 150 פיתות בשעה הראשונה, 100 פיתות בשעה השניה ו-50 פיתות בשעה השלישית).

לתופעה זו קוראים תפוקה שולית פוחתת.

תקציב המדינה

דו”ח שמכין משרד האוצר, ובו מפורטות ההכנסות הצפויות מחד וההוצאות המותרות של הממשלה מאידך בשנה הקרובה.

תקציב המדינה מורכב מתקציב רגיל ומתקציב פיתוח.

התקציב הרגיל הוא המרכיב העיקרי בדו”ח. הוא כולל הכנסות והוצאות שוטפות (למשל: הכנסות ממסים, הוצאות שכר לעובדי מדינה, ותשלומי העברה).

תקציב הפיתוח כולל הכנסות והוצאות המתייחסים להשקעות (למשל: בצד ההוצאות – הוצאות על פיתוח תשתיות (רכבת, כבישים, מתקני התפלת מים, וכד'), ובצד ההכנסות – הלוואות מהארץ ומחו”ל).

תשלומי העברה

תשלומים שהממשלה מעבירה למוסדות שונים שמעניקים את שירותיהם לציבור, כגון: בתי חולים, קופות חולים, אוניברסיטאות, בתי ספר, מוסדות סעד, בתי אבות, ישיבות, עיריות, ביטוח לאומי וכדומה.

מאמרים נוספים