מבחן א’ – שאלה 1 - מיטב לימוד עצמי

אבטלה יוצרת בעיות כלכליות וחברתיות. שיעור האבטלה הגבוה לצד הרצון לשמור על כבוד האדם גרמו להגדלת הוצאות הממשלה לטובתו על תשלומי העברה.

הנח כי הגדלת ההוצאות על תשלומי ההעברה גרמה לגידול בגירעון בתקציב הממשלה. הצג את תקציב הממשלה לפי סעיפיו העיקריים ואת ההשפעה שתהיה להגדלת תשלומי ההעברה על הגרעון בתקציב. (אין צורך להציג גירעון במצב מוצא, יש לתאר את השינויים בלבד).
הצג והסבר בעזרת עקומות תצרוכת וחיסכון, את ההשפעה של ההגדלה בתשלומי ההעברה על התצרוכת ועל החיסכון של משפחה המקבלת תשלומי העברה.
הצג והסבר, בעזרת עקומות לורנץ, את ההשפעה של ההגדלה בתשלומי העברה על אי שיוויון בחלוקת ההכנסות במשק.

תשובה:

סעיף א':

תשלומי “העברה ותמיכות” הינם חלק מהוצאות הממשלה שבתקציב הרגיל.

הגירעון בתקציב הממשלה (סך התקציב) = סך הוצאות הממשלה פחות הכנסות הממשלה (בהכנסות אנו לא כוללים את ההלוואות).

כאשר הממשלה מחליטה להגדיל את ההוצאות לתשלומי העברה בסכום מסוים היא גם מגדילה למעשה את גירעון הממשלה בסכום זה. אם למשל הממשלה הגדילה את ההוצאות עבור תשלומי ההעברה ב – 10 מיליארד ₪ (למשל מ – 32.4 מיליארד ₪ ל – 42.4 מיליארד ₪) אזי גם הגירעון בתקציב הממשלה יגדל ב – 10 מיליארד ₪.

הערה: כשחל גידול בגירעון הממשלה צריכה לממן אותו בכדי לאזן את התקציב הממשלתי. נניח כי במקרה זה הממשלה החליטה להגדיל את כמות ההלוואות המקומיות שהיא לוקחת ב -10 מיליארד ₪.

סכימת התקציב הממשלתי (במיליארדי ₪) – השינויים מסומנים בחיצים:

סה”כ הכנסות			סה”כ הוצאות (פירוט לפי יעוד ההוצאה)
מיסים – סה”כ		165.7	תקציב רגיל :
פירוט המיסים:			צריכה אזרחית	89.0
מיסים ישירים – סה”כ	89.1		צריכה בטחונית	46.5
מיסים עקיפים – סה”כ	76.6		תשלומי העברה ותמיכות	32.4 `larr` 42.4
			תשלומי ריבית	30.4
הכנסות אחרות		22.4
מענקים מחו”ל		11.8	תקציב פיתוח :
הלוואות מחו”ל		9.3	פירעון חובות	51.1
הלוואות מקומיות		60.8 `larr` 70.8	השקעות ופיתוח	20.6
סה”כ		270.0 `larr` 280.0	סה”כ	270.0 `larr` 280.0

הערה: המספרים המופיעים לעיל הם לצורך דוגמא בלבד.

סעיף ב':

עקומת התצרוכת מציגה את הקשר שבין ההכנסה הפנויה של משקי הבית לבין התצרוכת המתוכננת על ידם. עקומת החיסכון מציגה את הקשר שבין ההכנסה הפנויה של משקי הבית לבין החיסכון המתוכנן על ידם.

משפחות שונות משתמשות בכל הכנסתן הפנויה (Yd) לצורך צריכה (C) ולצורך חיסכון (S), כל אחת באופן שונה, כאשר בכל מקרה מתקיים השוויון הבא: `S+C = Yd` .

לפני הגדלת תשלומי ההעברה:

נניח כי למשפחה היתה הכנסה פנויה של` X_0` ₪ בלבד `(Yd= X_0)` .

ע”פ עקומת התצרוכת ניתן לראות שהתצרוכת של המשפחה עמדה על `C_0` .

ע”פ עקומת החיסכון ניתן לראות שהחיסכון של המשפחה עמד על `S_0` .

חשוב לציין ש- `C_0+ S_0=X_0`

לאחר הגדלת תשלומי העברה: ההגדלה בתשלומי ההעברה גורמת לגידול בהכנסה הפנויה של המשפחה. נניח כי ההכנסה הפנויה גדלה כעת ל – `X_1` . בעקבות הגידול בהכנסה הפנויה יחול גם גידול בתצרוכת של המשפחה ל –`C_1` וכן יחול גם גידול בחיסכון של המשפחה ל – `S_1` .

כלומר: הגידול בתשלומי העברה גורם לגידול הן בתצרוכת והן בחיסכון של משפחה שמקבלת תשלומי העברה.

תרשים 1:

הערה לגבי הגרפים: בדוגמא שלפנינו עקומת התצרוכת ועקומת החיסכון הינן קו ישר. ניתן גם להניח לחילופין כי השיפוע של העקומות אינו קבוע, אלא הולך וגדל (עקומה קמורה) או הולך וקטן (עקומה קעורה).

סעיף ג':

עקומת לורנץ היא עקומה המתארת בצורה גרפית את רמת אי השוויון בהכנסות של תושבי המדינה. כל נקודה על העקומה מתייחסת לשני נתונים:

הכנסות מצטברות ב – %.
חלוקה עשירונית (לפי הכנסות) מצטברת של תושבי המדינה.

נתוני ההכנסות נקובים על הציר האנכי מימין ונתוני העשירונים נקובים על הציר האופקי התחתון.

הקו AC הינו האלכסון בריבוע.

כל נקודה על גבי עקומת לורנץ מציגה את חלקם המצטבר בהכנסות המדינה של העשירון שמתחת לנקודה וכל העשירונים העניים ממנו. ככל שעקומת לורנץ מתרחקת מהקו ,AC המשמעות היא שאי השוויון בהכנסות גדל וככל שהעקומה קרובה יותר לקו AC המשמעות היא שאי השוויון בהכנסות קטן (אם העקומה חופפת את הקו AC עצמו, המשמעות היא שקיים שוויון מלא בהכנסות של כל תושבי המדינה).

הגידול בתשלומי ההעברה גורם בעיקר להגדלת הכנסתן הפנויה של המשפחות בעלות ההכנסות הנמוכות. לכן, הגידול בתשלומי ההעברה מקטין את רמת אי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק.

הקטנת אי השוויון במשק מתבטאת בהתקרבות של עקומת לורנץ אל הקו AC.

תרשים 2:

עקומת לורנץ לאחר הגדלת תשלומי העברה