בענף הרהיטים משתמשים בחומרי גלם מיובאים.
א. הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע, כיצד עלייה במחירי חומרי הגלם המיובאים משפיעה על שוק הרהיטים המקומי (הנח שאין יבוא רהיטים).
בתשובתך ציין את השינוי שחל ב:
  • מחיר הרהיטים.
  • כמות הרהיטים המשווקת.
  • פדיון יצרני הרהיטים.
ב. במצב המוצא, שוק עובדי ענף הרהיטים מצוי בשיווי משקל ברמת השכר `W_0` .
ארגון עובדי הענף מעוניין לשמור על שכר `W_0` כשכר מינימום, כדי לשמור על כבוד העובד.
הסבר כיצד משפיע השינוי בשוק הרהיטים, שהצגת בסעיף א', על שוק העובדים בענף הרהיטים.
בתשובתך היעזר בעקומות ביקוש והיצע, שרטט והסבר את השירטוט.
ג. הצג סכימה מלאה של דו”ח רווח והפסד של פירמה. הסבר, באמצעות סכימה, כיצד משפיעה עלייה במחירי חומרי – גלם על רווחיות פירמה שמייצרת רהיטים.
 
תשובה:
סעיף א':
מחיר הרהיטים שנמכרים וכמותם, נקבעים ע”י שיווי המשקל שבין הביקוש להיצע בשוק הרהיטים.
במצב ההתחלתי (לפני העלייה במחיר חומרי הגלם המיובאים):
עקומת הביקוש לרהיטים היא `D_0` ועקומת ההיצע של יצרני הרהיטים היא `S_0` (ראה תרשים 3) .
שיווי המשקל בשוק יהיה בנקודת החיתוך שבין הביקוש להיצע כלומר בנקודה 0 שבה קיים:
  1. כמות הרהיטים המשווקת היא  `X_0` .
  2. מחירו של כל רהיט הוא  `P_0`.` `
  3. פדיון יצרני הרהיטים הוא מכפלת המחיר בכמות, כלומר הפדיון הוא:  `(P_0)*(X_0)` .
לאחר העלייה במחיר חומר הגלם המיובאים:
העלייה במחיר חומרי הגלם המשמשים להכנת הרהיטים גורמת לגידול בעלויות הייצור של יצרני הרהיטים.
עקב כך, עקומת ההיצע של היצרנים זזה שמאלה ל –`S_1`  (כמות הרהיטים שתוצע עבור כל מחיר נתון תהיה קטנה יותר) ושיווי המשקל בין הביקוש להיצע ייקבע בנקודה 1 שבה:
  1. כמות הרהיטים המשווקת יורדת  ל – `X_1.`
  2. מחיר כל רהיט עולה ל –`P_1` .
  3. פדיון יצרני הרהיטים משתנה ל:  `(P_1)*(X_1)` .
מאחר ומצד אחד גדל מחירו של כל רהיט ומצד שני כמות הרהיטים הנמכרת קטנה, השינוי בפדיון היצרנים תלוי בגמישות הביקוש לרהיטים:
 
ייתכנו 3 מקרים שונים :
  1. אם גמישות הביקוש גדולה מ – 1 (כמות הרהיטים הנמכרת קטנה בשיעור גדול יותר משיעור העלייה במחיר) , פדיון היצרנים ירד בהשוואה למצב המוצא.
  2. אם הגמישות שווה ל – 1 (כמות הרהיטים הנמכרת קטנה בשיעור זהה לשיעור העלייה  במחיר) , פדיון היצרנים ישאר ללא שינוי.
  3. אם הגמישות קטנה מ – 1 (כמות הרהיטים הנמכרת קטנה בשיעור קטן יותר משיעור הגידול  במחיר) , פדיון היצרנים גדל.
תרשים 3:
שוק הרהיטים
 
סעיף ב':
כמות העובדים בענף הרהיטים והשכר המשולם להם בשיווי המשקל מושפעים מהביקוש וההיצע בשוק העובדים בענף הרהיטים.
 
במצב המוצא: עקומת הביקוש של היצרנים לעובדים היא `D_0` ועקומת ההיצע של העובדים היא `S_0` . על פי נקודת החיתוך בין הביקוש להיצע (נקודה 0) – ייקבעו שכר העובדים `(W_0)` וכמותם `(L_0)` .
לאחר עליית מחירי חומרי הגלם: כפי שראינו בסעיף הקודם, חל קיטון בכמות הרהיטים הנמכרת. לכן יקטן הצורך של יצרני הרהיטים בעובדים ועקומת הביקוש לעובדים תזוז שמאלה ל –`D_1` . (בכל רמת שכר, כמות העובדים שהיצרנים יצטרכו תהיה קטנה יותר).
מאחר וארגון העובדים בענף הרהיטים מעוניין לשמור על השכר`(W_0)` שהיה במצב המוצא, הרי שברמת שכר זו הביקוש של היצרנים לעובדים יהיה `L_1` (ע”פ נקודה 1 שעל גבי עקומת הביקוש החדשה ,`D_1` (בעוד שהיצע העובדים בשכר זה הינו `L_0` (ע”פ נקודה 0 שעל גבי עקומת ההיצע `S_0` ).
לכן תיווצר אבטלה של `(L_1 – L_0)` עובדים אשר רוצים לעבוד בשכר `W_0` , אולם המעסיקים אינם מעונינים להעסיקם.
תרשים 4:
שוק העובדים בענף הרהיטים
שוק העובדים בענף הרהיטים
הערה: 
אם ארגון העובדים בענף הרהיטים לא היה מתערב, שכר העובדים וכמותם היו נקבעים ע”פ נקודת המפגש שבין הביקוש לעובדים לבין ההיצע שלהם כלומר בנקודה 2. בנקודה זו – שכר העובדים היה יורד ל – `W_2` (פחות מאשר `W_O` ) אך כמות העובדים המועסקים היתה `L_2` (יותר מאשר `L_1` ).
 
סעיף ג':
דו”ח רווח והפסד מציג באופן מפורט את ההכנסות וההוצאות שהיו לפירמה במהלך תקופה מסוימת (בד”כ שנה אחת). בשורה התחתונה של הדו”ח מוצג  הרווח הנקי של הפירמה.
העלייה במחירי חומרי הגלם גורמת לעלייה ב”עלות המכירות”.
נניח כי עלות המכירות גדלה ב – 100 אלף ₪. כתוצאה מכך סעיפי הרווח הגולמי, הרווח התפעולי,  הרווח לפני המס והרווח הנקי יקטנו (כל אחד מסעיפים אלו) בסכום של 100 אלף ₪.
 
להלן דוגמא לדו”ח רווח והפסד (באלפי ₪) – במצב המוצא ולאחר ההתייקרות במחירי חומרי הגלם:
 
 השינוי שחל בדו”ח בעקבות העלייה במחירי חומרי הגלם מסומן בחיצים:          

הכנסות

1,500

`larr`

1,500

עלות המכירות

(1,000)

`larr`

(1,100)

רווח גולמי (שורת ביניים)

500

`larr`

400

הוצאות הנהלה וכלליות

(100)

`larr`

(100)

הוצאות מכירה ושיווק

(150)

`larr`

(150)

רווח תפעולי (שורת ביניים)

250

`larr`

150

הוצאות מימון

(50)

`larr`

(50)

רווח לפני מס (שורת ביניים)

200

`larr`

100

מס

(80)

`larr`

(80)

רווח נקי

120

`larr`

20
שים לב: המספרים בסוגריים מציינים כי מדובר בהוצאות אותן יש להפחית. השורות המודגשות (רווח גולמי, רווח תפעולי, רווח לפני מס) מציינות כי מדובר בסיכומי ביניים של דו”ח רווח והפסד, מלבד השורה התחתונה בה מוצג הנתון הסופי והמסכם שהינו: רווח נקי.