מבחן ג’ – שאלה 2 - מיטב לימוד עצמי

כלכלנים טוענים שהנטייה של משקיעים מחוץ – לארץ לרכוש חברות היי – טק ישראליות גרמה לייסוף השקל.

הצג והסבר, בעזרת ביקוש והיצע של שוק מטבע חוץ, כיצד גידול בהשקעות במטבע חוץ מחו”ל בחברות היי – טק ישראליות גורם לייסוף השקל (הנח שקיים שוק חופשי למטבע חוץ).
חברות היי – טק המירו לשקלים את מטבע החוץ שקיבלו.
הצג סכימה של מאזן בנק מרכזי, וציין את השינוי שיחול במאזן הבנק המרכזי בעקבות המרה זו. הסבר איזה “עירוי” יחול במשק.
בתחילת שנת 2000 נמשכה מגמת הגידול בביקוש לעובדים בענף ההיי – טק ובו בזמן גדל גםהמספר של בוגרי האוניברסיטאות שהצטרפו לעבודה בענף זה.
ידוע ששכר העובדים בענף זה עלה.הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע של שוק העבודה, מדוע עלה שכר העובדים בענף ההיי – טק.

תשובה :

סעיף א': (תרשים 4)

שער המט”ח הינו מחיר מטבע חוץ אחד בשקלים. (= כמה שקלים שווה מטבע חוץ אחד).

כשקיים שוק חופשי למטבע חוץ, מחיר זה נקבע על ידי הביקוש וההיצע למט”ח, וכאשר ההיצע של מטבע החוץ גדל – אזי מחירו (כלומר “שערו”) קטן. במצב זה צריך פחות שקלים בכדי לרכוש מטבע חוץ ואנו אומרים ש”חל ייסוף בשקל”.

תרשים 4:

שוק מטבע החוץ

במצב המוצא: הביקוש למט”ח הוא `D_0` , היצע המט”ח הוא `S_0` ושער המט”ח `P_0=` _,משקיעי ההיי – טק מחו”ל מביאים עימם מטבע זר וממירים אותו בישראל לשקלים לצורכי השקעה ובכך גורמים למעשה להיצע המט”ח.

לאחר הגידול בהשקעות בחברות ישראליות: הביקוש למט”ח הוא `D_0` , היצע המט”ח גדל ל – `S_1` (הגידול בהשקעות בישראל מגדיל את היצע המט”ח) ושער המט”ח יקטן ל – `P_1` .

כלומר: צריך פחות שקלים בכדי לרכוש מטבע חוץ אחד – ה”שקל יוסף”.

כדאי לזכור:

כאשר צריך יותר שקלים בכדי לרכוש מט”ח אחד – חל פיחות בשקל.
כאשר צריך פחות שקלים בכדי לרכוש מט”ח אחד – חל ייסוף בשקל (השקל “מתחזק”).

סעיף ב':

להלן סכימה של מאזן בנק מרכזי ודוגמא מספרית (במיליארדי ש”ח)

נכסים		התחייבויות
זהב	10	שטרות כסף ומטבעות במחזור	15
יתרות מט”ח	20	פקדונות הבנקים המסחריים במטבע מקומי	10
אשראי לממשלה	30	פקדונות הבנקים המסחריים במט”ח	25
אשראי לבנקים המסחריים	10	פקדונות הממשלה במטבע מקומי	10
בניינים וציוד	20	פקדונות הממשלה במט”ח	30
סה”כ	90	סה”כ	90

כאשר חברות ההיי – טק הישראליות ממירות לשקלים את מטבע החוץ שקיבלו (דרך הבנק המרכזי), אזי מתרחשים במאזן הבנק המרכזי שתי הפעולות הבאות במקביל:

בצד הנכסים: יתרות המט”ח גדלות (נניח מ – 20 ל – 30).

בצד ההתחייבויות: שטרות הכסף והמטבעות במחזור גדלים באותו הגודל (נניח מ – 15 ל – 25).

כך ייראה כעת מאזן הבנק המרכזי:

נכסים		התחייבויות
זהב	10	שטרות כסף ומטבעות במחזור	25
יתרות מט”ח	30	פקדונות הבנקים המסחריים במטבע מקומי	10
אשראי לממשלה	30	פקדונות הבנקים המסחריים במט”ח	25
אשראי לבנקים המסחריים	10	פקדונות הממשלה במטבע מקומי	10
בניינים וציוד	20	פקדונות הממשלה במט”ח	30
סה”כ	100	סה”כ	100

שים לב:

מאזן הבנק המרכזי, כמו כל “מאזן” אחר ישאר תמיד מאוזן. כלומר: סה”כ נכסים = סה”כ התחייבויות.

הבנק המרכזי מקבל מט”ח ובמקומם מנפיק שטרות כסף. עקב הנפקת שטרות הכסף חל גידול בכמות המזומנים (שטרות הכסף) אשר במדינה – תהליך המוגדר כ – “עירוי חיצוני חיובי“.

סעיף ג':

שכר העובדים בענף ההיי – טק בשיווי משקל נקבע ע”י נקודת החיתוך של עקומת הביקוש לעובדי ההיי – טק ושל עקומת ההיצע של עובדי ההיי – טק.

נניח לצורך הפשטות כי עקומות הביקוש וההיצע הינן קווים ישרים.

במצב המוצא (לפני שנת 2000):

עקומת הביקוש היא `D_0` , עקומת ההיצע היא `S_0` , ושיווי המשקל בשוק עובדי ההיי – טק הוא נקודה 0 שבה השכר הוא `W_0` וכמות העובדים היא `X_0` . (תרשים 5)

בשנת 2000:

הביקוש לעובדי היי – טק גדל. גידול זה מתבטא על ידי תזוזה של עקומת הביקוש מ –`D_0 ` ל – `D_1` .

בשנה זו ההיצע של עובדי ההיי – טק גדל אף הוא, שהרי מצויין בשאלה כי “גדל גם המספר של עובדי האוניברסיטאות שהצטרפו לעבודה בענף זה”. גידול זה מתבטא בתזוזה של עקומת ההיצע מ – `S_0` ל –`S_1 ` .

עקומת הביקוש לעובדים זזה ימינה יותר מעקומת ההיצע לעובדים, כלומר: הביקוש לעובדים גדל יותר מאשר הגידול בהיצע העובדים, ולכן בשיווי המשקל החדש החיתוך בין עקומת הביקוש לבין עקומת ההיצע יהיה בנקודה 1, כך שהשכר המשולם לעובדי ההיי – טק יגדל `(W-1gtW_0) ` וכמות עובדי ההיי – טק תגדל אף היא `(X_1gtX_0)` .

תרשים 5:

שוק עובדי ההייטק

שים לב:

אם עקומת הביקוש הייתה זזה ימינה פחות מהתזוזה של עקומת ההיצע (היצע העובדים היה גדל יותר מאשר הביקוש לעובדים) – שיווי המשקל החדש היה בנקודה בה השכר נמוך מהשכר בנקודת המוצא.

גם במקרה הזה, כמות העובדים הייתה גדלה לעומת מצב המוצא.