שאלה 6:

יותר מ – 19% מהאזרחים בישראל חיים מתחת לקו העוני. עקב כך, הוחלט להגדיל את הקצבאות למשפחות העניות.

שרטט והסבר, בעזרת עקומות תצרוכת וחיסכון של משפחה שחיה מתחת לקו העוני והחיסכון שלה שלילי, את השינוי שיחול ברמת התצרוכת וברמת החיסכון של המשפחה בעקבות הגדלת הקצבאות.

 

תשובה:

לפני פתרון השאלה, חשוב לדעת כי משפחות שונות משתמשות באופן שונה בהכנסתן הפנויה לצורך צריכה `(C)` ולצורך חיסכון (S), כאשר בכל הכנסה פנויה (Yd) מתקיים השוויון הבא:  `S+C=Yd` .

עניין נוסף שיש לשים לב אליו הוא שכאשר גדלה ההכנסה הפנויה, גדלים גם התצרוכת וגם והחיסכון.

אם ההכנסה הפנויה של משפחה מסוימת היא אפס, אזי קיימת צריכה מינימלית מסוימת של המשפחה (של מוצרים בסיסיים כמו: מזון וכו'). לכן, במשפחות עניות, אשר הכנסתם נמוכה הצריכה גדולה יותר מההכנסה הפנויה, ועקב כך למשפחות אלה יש למעשה חיסכון שלילי.

העניין יוסבר ע”י הגרפים הבאים:

תרשים 14:

לפני הגדלת הקצבאות

לפני הגדלת הקצבאות: למשפחה היתה למשל הכנסה פנויה של 3,000 ₪ בלבד `(3,000 = Yd)`   ותצרוכת מינימלית, ההכרחית לצורך קיומה, בסך של 3,500 ש”ח. מאחר וההכנסה הפנויה היתה

נמוכה מהתצרוכת ב – 500 ש”ח, הרי שלמשפחה היה חיסכון שלילי. בסך הכל התקיים השוויון שבין ההכנסה הפנויה לסכום התצרוכת עם החיסכון:` 3,000 = (500-) + 3,500`

תרשים 15:

לאחר הגדלת הקצבאות

תרשים 15 - לאחר הגדלת הקצבאות

 

לאחר הגדלת הקצבאות: הקצבאות הגדילו למעשה את ההכנסה הפנויה של המשפחה. נניח בדוגמא שלנו שהקצבאות הוגדלו ב – 1,500 ₪, ועקב כך גדלה ההכנסה הפנויה ל – 4,500 ש”ח. נניח שהתצרוכת של המשפחה גדלה ל – 4,200 ₪, ובמקביל גדל גם החיסכון שהפך להיות חיובי : חיסכון של 300 ש”ח. גם כעת מתקיים השוויון שבין ההכנסה הפנויה לסכום הצריכה והחיסכון:  4,500 = 300+4,200.

 

הערה לגבי הגרפים:

בדוגמא שלפנינו עקומות התצרוכת והחיסכון הינן קו ישר. ניתן גם להניח לחילופין כי השיפוע של עקומת התצרוכת הולך וגדל (הנש”צ קטן) וכן השיפוע של עקומת החיסכון הולך וגדל (הנטייה השולית לחסוך הולכת וגדלה).