במשק א' יחידה אחת של גורם ייצור יכולה לייצר 20 יחידות של מוצרי מזון או 2 יחידות של פריטי לבוש.
במשק ב' יחידה אחת של גורם ייצור יכולה לייצר 10 יחידות של מוצרי מזון או 5 יחידות של פריטי לבוש.
האם כדאי לשני המשקים לסחור ביניהם?
נמק את תשובתך בעזרת חישוב.
ציין איזה מוצר ייצא כל משק.
תשובה:
במשק א' יחידה אחת של גורם ייצור יכולה לייצר 20 יחידות של מוצרי מזון, או 2 יחידות של פריטי לבוש. כלומר, ייצור של 20 יחידות מוצרי מזון עולה כמו ייצור של 2 יחידות של פריטי לבוש ( בשני המקרים צריך לצורך כך יחידה אחת של גורם ייצור).
לכן במשק א' העלות של כל מוצר במונחי המוצר השני היא:
1 יחידת פריטי לבוש = 10 יחידות מוצרי מזון.
1 יחידת מוצרי מזון = 1/10 יחידות פריטי לבוש.
במשק ב' יחידה אחת של גורם ייצור יכולה לייצר 10 יחידות של מוצרי מזון או 5 יחידות של פריטי לבוש. כלומר, ייצור של 10 יחידות מוצרי מזון עולה כמו ייצור של 5 יחידות של פריטי לבוש. (בשני המקרים צריך לצורך כך יחידה אחת של גורם ייצור).
לכן במשק ב' העלות של כל מוצר במונחי המוצר השני היא:
1 יחידת פריטי לבוש = 2 יחידות מוצרי מזון.
1 יחידת מוצרי מזון = 1/2 יחידות פריטי לבוש.
מנתונים אלו ניתן לראות כי במשק א' משתלם יותר לייצר מוצרי מזון, ואילו במשק ב' משתלם יותר לייצר פריטי לבוש ולכן לכל משק יש יתרון יחסי על פני המשק השני. במצב זה כדאי שכל אחד משני המשקים ייצר רק את המוצר שאצלו זול יותר לייצר (בהשוואה למשק השני) ולאחר מכן יתקיים סחר בין המשקים. באופן זה, כל משק יוכל בסופו של דבר לקבל יותר מוצרים מאשר במצב, בו כל משק ייצר בעצמו את שני המוצרים.
לכן:
משק א' ייצר רק מוצרי מזון, וייצא חלק (או הכל) ממוצרים אלו.
משק ב' ייצר רק פריטי לבוש וייצא חלק (או הכל) ממוצרים אלו.
