מבחן ד’ – שאלה 4 - מיטב לימוד עצמי

בשנים האחרונות גדל מאוד היקף ההשקעות שיזמה רכבת ישראל.

הסבר מהי השקעה. בתשובתך הבחן בין השקעה גולמית להשקעה נקייה.
הנח שבמשק הישראלי יש אבטלה.
הצג והסבר, בעזרת עקומת תמורה, כיצד תשפיע היוזמה של רכבת ישראל על היקף התפוקה ועל רמת התעסוקה במשק.
בתשובתך הבחן בין טווח הזמן הקצר ובין טווח הזמן הארוך.
ממשלת ישראל מממנת באמצעות תקציבה את ההשקעות של רכבת ישראל.
הצג סכימה מלאה של תקציב הממשלה, הראה את הגידול בהשקעות, והצג דרך אחת למימון הגידול בהשקעות.

תשובה:

סעיף א':

השקעה הינה הוצאה כספית אשר אינה מיועדת לצריכה שוטפת, אלא לשיפור ההכנסות בטווח הארוך, למשל: קנייה של מכונות, ציוד, מבנים, השקעה בפיתוח תשתיות (כבישים, רכבות), רכישת ניירות ערך וכו'. רכישה של מוצרים אלו הינה רכישה של “מוצרי השקעה”.

השקעה גולמית: הינה סך ההוצאה שנרשמה במדינה עבור רכישה של מוצרי השקעה.

השקעה נקייה: הינה סך ההשקעה הגולמית במשק פחות הבלאי (= פחת) שנרשם על כל נכסי ההשקעה שקיימים במדינה. ההשקעה הנקייה (או: “ההשקעה נטו”) היא למעשה תוספת אמצעי הייצור שהתווספו בפועל להון המדינה.

סעיף ב':

עקומת התמורה מציגה לנו את מגוון הרכבי המוצרים והשירותים שהמדינה יכולה לייצר בהסתמך על כל גורמי הייצור שעומדים לרשותה (עובדים, מכונות וכו'). עקומה זו נקראת גם: “גבול אפשרויות הייצור” – מושג המצביע על כך שהמדינה לא יכולה לייצר יותר מהרכב המוצרים/שירותים הנמצא על גבי עקומת התמורה.

לצורך פתרון השאלה נניח כי מייצרים במשק שני סוגי מוצרים:

“מוצרי צריכה” (אותם נסמן על גבי הציר האנכי של עקומת התמורה) – מוצרים שרכישתם מיועדת לצריכה שוטפת, למשל: מזון, ביגוד וכו'.
“מוצרי השקעה” (אותם נסמן על גבי הציר האופקי של עקומת התמורה) – מוצרים שאינם מיועדים לצריכה שוטפת: למשל סלילת מסילות רכבת, בניית כבישים, הקמת מפעלים וכו'. ייצור מוצרי השקעה מגדיל את כושר הייצור העתידי של
המדינה. כלומר, בטווח הארוך הוא מביא לגידול ולעלייה של עקומת התמורה של המדינה.

נתון כי במצב המוצא המשק נמצא באבטלה. במצב זה המדינה אינה משתמשת בכל גורמי הייצור הקיימים בה (שהרי ישנם אנשים/גורמי ייצור שאינם עובדים) ולכן המדינה נמצאת בתוך עקומת התמורה, כלומר המשק נמצא בנקודה A.

בסך הכל מיוצרים במשק X_A מוצרי השקעה ו – Y_A מוצרי צריכה. (תרשים 27)

תרשים 27:

בעקבות הגידול בהיקף ההשקעות של רכבת ישראל – הטווח הקצר:

כשחל גידול בהיקף ההשקעות של רכבת ישראל, פירושו של דבר שמייצרים במשק יותר מוצרי השקעה. נניח כי מעבר לכך לא חל שינוי נוסף, כלומר מייצרים אותה כמות של מוצרי צריכה כמו בנקודת המוצא.

המדינה תנוע כעת מנקודה A לנקודה B (תרשים 28), בה המשק נמצא על גבי עקומת התמורה ומייצר כעת יותר מוצרי השקעה (X_B), אך אותה כמות של מוצרי צריכה (Y_A). כמו כן, היקף התעסוקה במשק עלה, מאחר ואם אנו מייצרים יותר – צריך לשם כך יותר עובדים.

הערה: על פי הנתון בשאלה “גדל מאוד היקף ההשקעות..” – לכן הנחנו כי המדינה זזה מנקודה A עד לנקודה B, הנמצאת על גבי עקומת התמורה (וקיים ייצור מקסימלי במדינה).

ניתן היה גם להניח כי המשק יזוז מנקודה A לנקודה C למשל, וכך למרות שהייצור במשק גדל, עדיין המשק בתוך עקומת התמורה, כלומר עדיין יש אבטלה במשק.

בכל מקרה, בעקבות הגידול בהיקף ההשקעות:

היקף התפוקה במשק גדל.
רמת התעסוקה במשק גדלה.

תרשים 28:

בעקבות הגידול בהיקף ההשקעות של רכבת ישראל – הטווח הארוך:

כפי שהוסבר, ייצור מוצרי השקעה מביא לעלייה של עקומת התמורה של המדינה בטווח הארוך. לכן, בטווח הארוך, המשק יוכל לנוע מנקודה B עד לנקודה הנמצאת על עקומת התמורה החדשה (למשל נקודה E או D או F). (תרשים 29)

לכן, בטווח הארוך:

היקף התפוקה במשק יגדל עוד יותר (לפחות במוצר אחד) בהשוואה לטווח הקצר.
מספר המועסקים גדל עוד יותר בהשוואה לטווח הקצר (שהרי בכדי לייצר יותר – צריך יותר עובדים).

תרשים 29:

סעיף ג':

תקציב המדינה הינו דו”ח המפרט את ההוצאות וההכנסות של הממשלה. הדו”ח מוצג בשני טורים עיקריים: טור הכנסות וטור הוצאות. תקציב הממשלה נשאר תמיד מאוזן (כלומר: סך ההכנסות = סך ההוצאות).

להלן דוגמא לדו”ח התקציב (במיליארדי ₪) לשנה מסוימת:

כפי שניתן להבחין, הוצאות הממשלה מתחלקות ל”תקציב רגיל” שהוא התקציב העיקרי ו”תקציב פיתוח”. הוצאות הממשלה בתקציב הפיתוח כוללות שני מרכיבים: החזר חובות (“פירעון חובות”) והוצאות בעלות אופי השקעתי (“השקעות פיתוח”).

סכימת התקציב לפני הגידול בהשקעות :

סה”כ הכנסות			סה”כ הוצאות (פירוט לפי יעוד ההוצאה)
מיסים – סה”כ		162.7	תקציב רגיל :
פירוט המיסים:			צריכה אזרחית	86.0
מיסים ישירים – סה”כ	86.1		צריכה בטחונית	46.5
מיסים עקיפים – סה”כ	76.6		תשלומי העברה ותמיכות	32.4
			תשלומי ריבית	30.4
הכנסות אחרות		22.4
מענקים מחו”ל		11.8	תקציב פיתוח :
הלוואות מחו”ל		9.3	פירעון חובות	51.1
הלוואות מקומיות		60.8	השקעות ופיתוח	20.6
סה”כ		267.0	סה”כ	267.0

ההשקעות של רכבת ישראל נכללות במרכיב “השקעות פיתוח” אשר בתקציב הפיתוח. לכן, כאשר חל גידול בהשקעות של רכבת ישראל, יחול גידול גם ב”השקעות פיתוח”. נניח למשל ש”השקעות פיתוח” גדלו מ – 20.6 ל – 30.6.

מאידך גיסא, הממשלה צריכה לממן ולמצוא מקור הכנסות שיממן את הגידול בתקציב הפיתוח. מקובל בד”כ כי תקציב הפיתוח ממומן ע”י הלוואות מהארץ ומחו”ל (בעוד שהתקציב הרגיל ממומן בד”כ באמצעות הכנסות ממיסים).

נניח למשל ש”הלוואות מקומיות” גדלו מ – 60.8 ל -70.8.

ולכן: כך תיראה כעת סכימת התקציב: (השינויים מסומנים בחצים)

סה”כ הכנסות			סה”כ הוצאות (פירוט לפי יעוד ההוצאה)
מיסים – סה”כ		162.7	תקציב רגיל :
פירוט המיסים:			צריכה אזרחית	86.0
מיסים ישירים – סה”כ	86.1		צריכה בטחונית	46.5
מיסים עקיפים – סה”כ	76.6		תשלומי העברה ותמיכות	32.4
			תשלומי ריבית	30.4
הכנסות אחרות		22.4
מענקים מחו”ל		11.8	תקציב פיתוח :
הלוואות מחו”ל		9.3	פירעון חובות	51.1
הלוואות מקומיות		60.8 >> 70.8	השקעות ופיתוח	20.6 >> 30.6
סה”כ		277.0	סה”כ	277.0