במשק חלה ירידה ביבוא הסחורות והשירותים.
הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע של שוק מטבע – החוץ, כיצד תשפיע ירידה זו על שער החליפין של המטבע. הנח כי שער החליפין חופשי ונייד.

 

תשובה:

שער החליפין של מטבע החוץ (מט”ח) מציין למעשה “כמה שקלים שווה דולר אחד” (או “כמה שקלים שווה יורו אחד” וכו'). כלומר, שער המט”ח הינו מחיר מטבע חוץ אחד בשקלים.

כשקיים שוק חופשי למטבע חוץ, מחיר זה נקבע על ידי הביקוש וההיצע למט”ח, כמו מחירו של כל מוצר אחר.

כאשר מייבאים סחורות ושירותים מחו”ל יש לשלם עליהם במט”ח, ולכן כאשר חלה ירידה ביבוא הסחורות והשירותים צריך פחות מט”ח במשק – כלומר יורד הביקוש של המשק למטבע חוץ.

עקב ירידת הביקוש למט”ח, יירד גם שער החליפין של המט”ח בשיווי משקל, כלומר: צריך פחות שקלים בכדי לרכוש מטבע חוץ אחד. במצב זה אנו אומרים ש”השקל מתייסף”.

 

תרשים 30:

 

ניתן לראות בתרשים לעיל כי:

במצב המוצא: עקומת הביקוש למט”ח היא `D_0` , עקומת ההיצע של מט”ח היא `S_0` ובשיווי המשקל שער החליפין הוא `P_0` (למשל 5 ₪ לדולר אחד).

לאחר הירידה ביבוא: עקומת הביקוש יורדת ל – `D_1` , עקומת ההיצע נותרת ללא שינוי ובשיווי המשקל שער החליפין יורד ל – `P_1` (למשל 4 ₪ לדולר אחד).

כדאי לזכור את הכללים הבאים:

  1. גידול ביבוא גורר אחריו גידול בביקוש למט”ח.
  2. קיטון ביבוא גורר אחריו קיטון בביקוש למט”ח.
  3. גידול ביצוא גורר אחריו גידול בהיצע המט”ח.
  4. קיטון ביצוא גורר אחריו קיטון בהיצע המט”ח.