כלכלת ישראל למתחילים

כלכלת ישראל- הקדמה

קשיים אובייקטיביים באיסוף נתונים

בתחומים רבים איסוף וליקוט נתונים כלכליים גולמיים היא משימה מורכבת. 
לאור זאת, הנתונים הם פרי אומדן המבוסס על מדגמים.

היות ומדגם אינו ספירה מלאה , הרי שלא תמיד הוא משקף את "הנתון האמיתי".

דוגמא

הגובה הממוצע של ילדי כיתה א' , שחושב על פי מדגם בן 100 ילדים , עומד על 1 מטר.

אילו היו מחשבים את ממוצע הגובה של כלל ילדי כתה א' , ייתכן שהתוצאה הייתה 1.03 מטר או 95 ס"מ.

ספירה מלאה היא משימה בלתי אפשרית מסיבות רבות, ולא רק כספיות. כדי למדוד את הגובה של כל ילדי ישראל , צריך לשלוח אלפי פוקדים בו זמנית, אם לא רוצים להגיע לתלמידים לכשיהיו בכיתה ג'. בנוסף לכך, חלק מהנתונים מתקבלים מגופים ממשלתיים ואחרים, שאחראים על ריכוזם. במקרים רבים הסתבר בדיעבד שהיו בהם שיבושים, ליקויים וטעויות שהתגלו רק לאחר שנים.

 

מקור הנתונים בספר - הל.מ.ס

כל הנתונים והטבלאות בספר מבוססים על נתונים שמקורם בל.מ.ס. עם זאת פה ושם "טיפלנו" בנתונים על מנת לפשטם לקורא המתחיל. יתכן שהטיפול "דרך" על קוצם של כמה "יודים".

 

עיגול נתונים

מטרתו העיקרית של הספר היא להציג לכם תמונה ממוקדת על כלכלת ישראל בקווי מתאר חדים.

לשם כך עיגלנו נתונים, לפעמים אף ביד גסה.

התעקשות על דיוק היא בבחינת התמקדות בפרטים שמכבידים על קליטת התמונה הכוללת.

העיגולים באים לחדד את סדרי הגודל, על חשבון פרטים שבטלים בשישים.

 

שורת הפרשים סטטיסטיים - "גלגל הצלה"

הקדמנו והסברנו את המורכבות שבאיסוף נתונים והתלות של הל.מ.ס בגופים חיצוניים. כתוצאה מכך לא תמיד 2=1+1. נסביר באמצעות דוגמא.

מספר המכוניות שנכנסות לחניון אמור להשתוות למספר היוצאות.

אך כאשר גוף אחד אחראי על אומדן מספר הנכנסות וגוף אחר אחראי על אומדן היוצאות (בשני המקרים האומדנים מתבססים על מדגמים הנמשכים 10 דקות בלבד), אזי מסתבר בסוף, שנכנסו 1,000 מכוניות ויצאו 2,000.

כדי לתקן את העיוות מוסיפים את שורת "הפרשים סטטיסטיים" במתכונת הבאה:

יציאה כניסה
מכוניות 2,000 מכוניות 1,000
הפרשים סטטיסטיים 1,000
  2,000 סה״כ  2,000

מקרא :

מד'= מיליארד

כלכלת ישראל- הקדמה571כלכלת ישראל- הקדמה