הקדמה

את מאזן התשלומים נסביר ונציג ב-2 שלבים :
שלב א' – הצגה והסבר תאורטיים.
שלב ב' – הצגה והסבר המתייחס לנתוני מאזן התשלומים של ישראל לשנת 2002.

ההבדל בין שלב א' לשלב ב' היא שורה בודדת בשם הפרשים סטטיסטיים.

נתחיל בשלב א'- הצגה והסבר תאורטיים.

כללי

מאזן התשלומים הוא דו”ח שמכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הל.מ.ס.)
הדו”ח מציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ לישראל וממנה (תנועות מטבע חוץ). הדו”ח מתייחס לתקופה כלשהי, בדרך כלל שנה.  בעת הכנת הדו”ח הל.מ.ס. מתרגם את כל מטבעות החוץ לדולרים, והדו”ח מוצג בדולרים בלבד. בחלק מהמדינות נוהגים להציג את מאזן התשלומים במטבע מקומי. טבלה 12 היא דו”ח מאזן תשלומים במתכונת מקוצרת. כל נתון המתייחס ליציאת מט”ח מלווה בסימן שלילי (-)

מאזן תשלומים הוא למעשה דו”ח מקורות ושימושים

למעשה מאזן התשלומים הוא “דו”ח מקורות ושימושים”, כלומר הוא מציג מצד אחד את המקורות שהניבו למדינת ישראל מטבע חוץ (ובאיזה סכום), ומצד שני לאיזה מטרות השתמשה מדינת ישראל באותו מטבע חוץ.
טבלה 12א' מציגה את מאזן התשלומים במתכונת של דו”ח מקורות ושימושים.

כפי שנראה בהמשך, תמיד סה”כ המקורות ישתוו לסה”כ השימושים.

המקורות העיקריים מניבים מט”ח

  1. יצוא של מוצרים ושירותים.
  2. קבלת מענקים, תרומות ופיצויים (אלו הן העברות חד צדדיות לטובתנו, שנקראות במאזן התשלומים: העברות שוטפות).
  3. השקעות של זרים בחברות ישראליות.
  4. קבלת הלוואות מחו”ל.
  5. העברות כספיות של עולים חדשים.
  6. שכר עבודה בדולרים שמקבלים עובדים ישראלים מגורמים בחו”ל.

השימושים העיקריים במט”ח

  1. יבוא של מוצרים ושירותים.
  2. תשלומי ריבית ודיבידנד למשקיעי חוץ.
  3. תשלום משכורות לעובדים זרים.
  4. השקעות של ישראלים בחברות בחו”ל.
  5. מתן הלוואות לחו”ל.

להזכירך: מט”ח = מטבע חוץ

חלוקה הפנימית

מאזן התשלומים כולל שני חלקים ושורה תחתונה. כל חלק מציג תמונה של מקורות ושימושים (תנועות דולריות) בתחום כלשהו:  

חלק א' – נקרא החשבון השוטף.החשבון השוטף מתייחס בעיקר לתנועות מט”ח בתחום המסחרי  (יצוא ויבוא של סחורות ושירותים, גורמי ייצור והעברות שוטפות).
חלק ב' – נקרא חשבון ההון והחשבון הפיננסי.הוא מתייחס בעיקר להשקעות והלוואות במט”ח,  הן אלה שקיבלנו והן אלה שנתנו (כלומר לפעולות בתחום הפיננסי).

*כל חלק מתפצל לסעיפים ותת סעיפים שיפורטו בהמשך.

טבלה #12: מאזן תשלומים תאורטי
הנתונים לדוגמא בלבד במיליארדי דולרים

א החשבון השוטף 1.5- `->`  שימוש
a סחורות 3.8-
יצוא 27.5
יבוא 31.3-
b שירותים 0.6-
יצוא 10.9
יובוא 11.5- 
c גורמי ייצור 3.6-
יצוא 2.9
יבוא 6.5-
d העבורת שוטפות 6.5-
ב חשבון הון וחשבון פיננסי 0.8 `->`  מקור
e חשבון הון 0.2-
ע״י ממשלה 0.1
ע״י אחרים 0.3-
f חשבון פיננסי 1.0
השקעה ישירה 0.4
השקעה פיננסית 1.0

השקעות אחרות

0.4-
ג נכסי רזרבה נטו 0.7 `->`  מקור

טבלה 12א':  מאזן תשלומים תאורטי
הנתונים לדוגמא בלבד במיליארדי דולרים  (במתכונת דו”ח מקורות ושימושים מקוצר)

מקורות שימושים
ב חשבון הון ופיננסי 0.8 א חשבון שוטף 1.5
ג נכסי הרזרבה 0.7
סה״כ 1.5 סה״כ 1.5

לכל חלק שורה מסכמת

בראש כל חלק מוצגת שורה מסכמת (מובלטת באפור) שהנתון לצידה נוקב בפער שבין סכום המט”ח שנכנס לסכום שיצא.  
כאשר יוצא יותר משנכנס,הנתון מסומן ב:-(סימן מינוס) והמשמעות היא שבאותו חלק נרשם גירעון.
כאשר נכנס מט”ח יותר משיצא, הנתון חיובי והמשמעות היא שבאותו חלק נרשם עודף.

הפער המצטבר בשני החלקים

כאשר הפער המצטבר בשני החלקים הוא שלילי (סימן -), נוהגים לומר שנרשם גירעון במאזן התשלומים. כאשר הפער חיובי, נוהגים לומר שנרשם עודף במאזן התשלומים.

שורה תחתונה

השורה התחתונה נקראת “נכסי הרזרבה” (נכסי הרזרבה הם יתרות המט”ח של המדינה)

כאשר נרשם גירעון במאזן התשלומים אנו רושמים בשורת נכסי הרזרבה את סכום הפער המצטבר (של שני החלקים) אך בסימן הפוך. וההסבר:  כאשר נרשם גירעון בסכום כלשהו סימן שלילי אנו “מכסים” אותו מהרזרבה או במילים אחרות: הרזרבה מהווה במצב זה מקור נוסף לקבלת מט”ח בסכום הפער. (כפי שציינו לעיל כל סכום המהווה מקור למט”ח, מוצג בסימן חיובי), וכתוצאה מכך, יתרות המט”ח של המדינה קטנות.
כאשר נרשם עודף במאזן התשלומים בסכום כלשהו, אנו מפנים את העודף לנכסי הרזרבה, או במילים אחרות: הרזרבה מהווה במצב זה שימוש נוסף במט”ח בסכום הפער. (כפי שציינו לעיל, כל סכום המהווה שימוש נרשם בסימן שלילי), וכתוצאה מכך, יתרות המט”ח של המדינה גדלות.
השורה התחתונה היא זו שתורמת את ההצדקה למילה מאזן בשם: מאזן תשלומים. שכן באמצעותה אנו מביאים לכך שסה”כ המקורות משתווים לסה”כ השימושים.

 

הסבר לתת הסעיפים בחשבון ההון ובחשבון הפיננסי

חשבון ההון

הסעיף מתייחס בעיקר להזרמה של מט”ח מצד עולים חדשים.
העולים מכניסים מט”ח אך גם מוציאים מט”ח.

נתונים נטו

כל הסכומים הנקובים לצד כל סעיף בחלק ב' הם סכומים נטו. דהיינו: מוצג הפער בין כניסת מט”ח ליציאה.
כאשר נכנס יותר משיצא ,הנתון בסימן חיובי.
כאשר נכנס פחות משיצא , הנתון סימן שלילי.

חשבון פיננסי

  1. השקעות ישירות
    בסעיף זה נכלל כל סכום השקעה המתייחס לאחת משתי הקטגוריות הבאות:
    1. השקעה בחברה בורסאית, אם למשקיע יש בה בעלות של יותר מ- 10%.
    2. כל השקעה בחברה לא בורסאית ו/או כל עסק אחר לרבות נדל”ן (ללא קשר לאחוז בבעלות). 
    השקעות כוללות גם הלוואות.
    הערה : נדל”ן = נכסי דלא ניידי. נדל”ן הוא שם כולל לקרקעות ומבנים מכל סוג. 
  2. השקעות פיננסיות
    סעיף זה כולל רק השקעות בחברות בורסאיות שבעלות המשקיע בהן קטנה מ- 10%.
    כל השקעה אחרת נרשמת בסעיף השקעות ישירות.  השקעות כוללות גם הלוואות
  3. השקעות אחרות
    סעיף זה כולל בעיקר פיקדונות כספיים של ישראליים בחו”ל (=שימושים), ופיקדונות של  תושבי חוץ בישראל (=מקורות).

מאזן התשלומים של ישראל בשנת 2002

טבלה 12ב' ו- 12ג' מציגות את נתוני מאזן התשלומים של ישראל. בתחתית טבלה 12ב' מופיעה שורת “הפרשים סטטיסטיים”, שורה זו מתבקשת היות ובלעדיה סה”כ המקורות לא היו משתווים לסה”כ השימושים. שכן, סה”כ השימושים היו מסתכמים ב-2.9 מד' $ (1.5+1.4) וסה”כ המקורות רק ב-0.7 מד' $. שורת ההפרשים הסטטיסטיים דרושה  כדי להביא לאיזון של מאזן התשלומים. הפרשנות לשורת הפרשים סטטיסטיים (2.2 מיליארד $)

הסכום הנקוב בשורת הפרשים סטטיסטים מצביע על כך שבסעיף או בקבוצת סעיפים במאזן התשלומים ישנה טעות , אך אין לנו כל מושג באיזה מהן.

דוגמא: יתכן שכל הטעות מתייחסת לסעיף יצוא מוצרים שאמור להיות יותר גדול ב 2.2 מיליארד $.  או דווקא בסעיף יבוא מוצרים שאמור להיות יותר קטן ב- 2.2 מיליארד $. או הן בזה והן בזה או כלל לא בזה ולא בזה אלא בסעיפים אחרים. רק לאלוהים פתרונים.

טבלה 12ב': מאזן התשלומים לשנת 2002
  מיליארדי דולר

`->`  שימוש -1.4 החשבון השוטף א
-3.7 סחורות a
27.5 יצוא
-31.2 יבוא
-0.6 שירותים b
10.9 יצוא
11.5 יבוא
-3.6 הכנסות מגורמי יצור  c
2.9 יצוא
6.5 יבוא
6.5 העבורת שוטפות d
`->`  מקור -1.5 חשבון הון וחשבון פיננסי ב
0.2 חשבון הון e
-0.1 ע״י ממשלה
0.3 ע״י אחרים
-1.7 חשבון פיננסי f
0.4 השקעה ישירה
-1.7 השקעה פיננסית 
-0.4 השקעות אחרות
`->`  מקור 0.7 נכנסי רזרבה נטו ג
`->`  מקור 2.2 הפרשים סטטיסטיים ד

טבלה 12ג': מאזן תשלומים
מיליארדי דולר (במתכונת דו”ח מקורות ושימושים מקוצר)

מקורות שימושים
ג נכסי הרזרבה 0.7 א חשובן שוטף 1.4
ד הפרשים סטטיסטיים 2.2 ב חשבון הון ופיננסי 1.5
סה״כ 2.9 סה״כ 2.9