אין לנו דבר חשוב יותר מבריאותנו, ובריאותם של היקרים לנו.

בריאות חשובה הרבה יותר מכסף ומנכסים – שניהולם הוא נושא ספר זה – אבל בסופו של דבר, כסף קונה גם בריאות.

טיפולים רפואיים, ניתוחים, ותרופות הם דברים יקרים כשלעצמם, טיפולים טובים יותר ותרופות טובות יותר הם דברים יקרים עוד יותר.

היזקקות לשרותים רפואיים היא לפיכך עסק יקר ובמקרים של בעייה רפואית חריגה – מחלה קשה, ניתוח, השתלות ושאר מרעין בישין – מחסור באמצעים כספיים פרושו לעיתים גזר דין מוות.

בפרק זה נדון בנושא ביטוחי בריאות.

באמצעות רכישת ביטוח בריאות אנו מכסים (בהתאם לרמת הביטוח) את עצמנו במקרה של הסתבכות רפואית, רחמנא לצלן, ומבטיחים כיסוי כספי לשרות הרפואי הנדרש באמצעות הגורם המבטח.

בישראל קיימות שלוש רמות שונות של ביטוח בריאות: ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח משלים בקופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים דרך חברות ביטוח.

שני האחרונים מהווים הרחבה ותוספת לרובד הראשון: הביטוח הממלכתי, ובתוכם יש חלוקה פנימית בין רמות שונות של הביטוח התוספתי שהן מציעות.

מבנה זה, של ביטוח תוספתי ומרחיב של מספר גורמים שונים: הן הקופות והן חברות הביטוח, יוצר מצב מבלבל של כפל ביטוחים וכיסויים.

אנשים רבים רוכשים ביטוחים משלימים בקופות, וביטוחים פרטיים מחברות הביטוח וכלל לא מודעים לעובדה שייתכן וחלק מהכיסויים שרכשו הם חופפים.

בנוסף, חלק גדול מפוליסות הביטוח מתנות את התיגמול הכספי בקיום של ביטוח משלים בקופה, חוסר ההכרות של רוב הציבור את הנושא מביאה לעיתים למצב אבסורדי שבו יש כאלו הרוכשים פוליסת ביטוח שכזו מבלי שיש להם ביטוח משלים בקופה, ואז במקרה בו חס וחלילה הם זקוקים לכסף מהביטוח, הם כלל לא זכאים לו!

בקיצור: העסק מסובך, הבלבול רב והנושא חשוב מדי מכדי שלא נבין בו – אז לעסק.

ביטוח הבריאות במדינת ישראל

בישראל יש שלוש רמות של ביטוחי בריאות.

  1. ביטוח בריאות ממלכתי.
  2. ביטוחים משלימים של ארבע קופות החולים.
  3. ביטוחיים פרטיים המוצעים ע”י חברות הביטוח.

ביטוח בריאות ממלכתי

זהו רובד הביטוח הבסיסי ביותר בארץ.

ע”פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהתקבל ב-1995, כל תושב זכאי לבחור בקופת החולים בה הוא מעוניין להיות מבוטח ולקבל ממנה שירותי בריאות המוגדרים בתקנות משרד הבריאות והנקראים “סל שרותי הבריאות”.

בסל זה, המתעדכן מפעם לפעם, מפורטים השירותים הבריאותיים והתרופות להם זכאי המבוטח במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי: בהם שירותים הניתנים ללא תוספת תשלום ובהם שירותים ותרופות שמסובסדים חלקית וניתנים בתוספת תשלום (לא גבוה במיוחד).

עלות הביטוח

את כל שלל השירותים שבסל לא מקבלים בחינם.

ע”פ החוק, כל אזרח חייב להפריש כל חודש דמי בריאות בגובה של 5%  מהכנסתו (על חלק השכר בשווי של עד 60% משכר ממוצע (5,453 נכון לינואר 2014) משולמים דמי בריאות של 3.1%).

הכסף עובר ישירות לביטוח הלאומי, בדומה לדמי הביטוח הלאומי, ומתחלק בין קופות החולים לפי מפתח מסוים.

גם מי שלא עובד חייב בתשלום מינימלי של ביטוח בריאות כדי להיות מבוטח באופן ממלכתי.

ביטוח בריאות ממלכתי הוא ביטוח חובה.

אי אפשר “לבחור” שלא לשלם את דמי הביטוח, ולא להיות מבוטח באף קופה!