להיות חכם על חזקים

צד הפלוס: פק"מ פר"מ וכל הטרררם

פקדונות

אחרי שסקרנו היטב את הצדדים הפחות נעימים הקשורים לפעילותנו בבנק - או בשפת הבנקאים: התחום הדביטורי (חובה), הגיע הזמן להתעודד מעט ולדון בצד הקרדיטורי: הזכות. 

הפקדונות השקליים

נציג תחילה אפיקי השקעה קצרי מועד, הנקראים פיקדונות, להבדיל מתוכניות חיסכון שאופיים הוא ארוך טווח יותר.

הפיקדונות הבאים נקראים שקליים משום שהם נושאים ריבית שקלית התלויה בריבית בנק ישראל על השקל והם אינם צמודים למדד המחירים לצרכן.

יתרונות בשימוש בפקדונות השקליים

אפיק ההשקעה הזה הוא סולידי, כלומר לא תלוי בתנודתיות בשוק ההון, והתשואה עליו מובטחת.

נניח שהתפנה לך סכום כסף, ואתה מעוניין להשיג עליו תשואה בטוחה. אך מצד שני אתה לא מעוניין לסגור אותו לתקופה ארוכה כי ייתכן ותזדקק לו בטווח הקצר-או בשפת הבנק: אתה מעוניין ברמת נזילות גבוהה יחסית: הפקדונות הללו עונים בדיוק על הדרישה הזו.

  • הערה קטנה: התשואה בפקדונות שקליים מובטחת, אבל, נכון לכתיבת שורות אלו, נמוכה ביותר (באיזור 3%)

הנה הסבר בסיסי של כמה פקדונות שכיחים: 

פר"י - פק"פ - פח"ק: פיקדון ריבית יומית

זהו פיקדון לתקופה של יום אחד. הוא מתחדש אוטומטית מיום ליום אלא אם נתת הוראה לביטולו. כמו בכל הפיקדונות הריבית עליו מחושבת לפי בסיס תקופת הפיקדון, ובמקרה של פר"י: לפי בסיס יומי. סכום הריבית היומי מתווסף לקרן הפיקדון: סכום ההפקדה הראשוני, וכך נצברת ריבית.

דריבית על הסכום (דהיינו ריבית על הקרן+הריבית שהצטברה עד אז).

אתה כבר יודע שהריבית הנקובה על הפיקדון היא נומינלית בלבד, ואותנו הרי מעניינת הריבית האפקטיבית, שבמקרה זה זהה למתואמת. לכן, ראשית: אם תשאל את הפקיד מה הריבית המתואמת הוא יאמר לך מייד, ושנית אפשר לחשב אותה לבד (אם משעמם לך) פשוט ע"י השיטה לחישוב ריבית מתואמת כשבמקרה זה היא משתלמת על בסיס יומי (ולא, למשל רבעוני, כמו שהדגמנו בפרק הלוואות).

אולם יש לשים לב שהחישובים מבוססים על שער ריבית נומינלי קבוע למשך התקופה, והרי סביר מאוד שהריבית תשתנה! הנה למשל, אם הריבית הנומינלית היא 12%, המתואמת תהיה 13% בקרוב, אך זאת בתנאי שהריבית לא משתנה. בכל זאת ה-13% מהווה נקודת ייחוס: אם ירדה הריבית במשך התקופה, תקבל לבסוף פחות מ 13, ואם עלתה, תקבל יותר.

כמו בכל פיקדון, הריבית יכולה להשתנות בכל פעם שהוא מתחדש או "נפתח" ובפר"י, לפיכך, כל יום. הריבית משתנה בהתאם לשינויי הריבית המקובלים בבנק: מומלץ לברר מראש מה מקובל בבנק שלך.

  • טיפ: בנקים קטנים ואפילו חברות ברוקרים מציעים ריביות גבוהות באופן משמעותי על פקדונות לעומת הבנקים הגדולים.   

פק"ם: פיקדון קצר מועד

זהו פיקדון לתקופה קצובה, עליה סיכמת עם הבנק. בדר"כ מדובר על שבוע או חודש.

גם כאן הריבית מחושבת ומשולמת לפי בסיס ההתחדשות: חודש או שבוע למשל.

הריבית הנומינלית לא משתנה כל עוד לא מגיע מועד ההתחדשות או "הפתיחה': והסכום שהצטבר עובר בסוף התקופה לקרן וכך נצברת ריבית דריבית, כשכמובן שוב הריבית המתואמת (=במקרה זה לאפקטיבית) היא המעניינת והיא תוצג ע"פ דרישתך ע"י הפקיד, או, אם התמכרת כבר לחישובים עצמאיים, תחשב אותה לבד כמו קודם.

תנאי הפיקדון זהים לאלו שבפר"י מבחינת עידכון הריבית, וההתחדשות האוטומטית, אלא שהבסיס לכל השינויים והחישובים הוא לא יומי אלא תלוי בתקופת הפק"מ.

היות וזהו פיקדון פחות נזיל מפר"י שהרי אי אפשר למשוך ממנו מדי יום, אלא רק בתום כל תקופה (פעם בשבוע, בחודש וכד') הריבית עליו גבוהה מעט יותר.

פר"ם: פיקדון בריבית משתנה (או פצ"פ: פיקדון צמוד פריים)

בדומה לפק"מ, זהו פיקדון לתקופת זמן קצובה, אך בשונה ממנו הריבית לאורך התקופה אינה קבועה אלא יכולה להשתנות על בסיס יומי כמו בפר"י. למעשה כל המאפיינים של פר"מ זהים לפר"י, מלבד משך התקופה הקצובה: מתי מתחדש הפיקדון והאפשרות למשוך ממנו כספים או לבטלו, שדומה לפק"מ.

היתרון של פר"מ על פר"י הוא בריבית התחלתית גבוהה יותר (ההשוואה נכונה לסכומים וזמן הפקדה זהה), אך הפר"י נזיל יותר.

הריבית בפק"מ, לעומת זו, גבוהה יותר מבפר"מ, אך היא קבועה לאורך התקופה. אם אתה צופה למשל עליית ריבית במשך פרק הזמן בו אתה מתכנן להפקיד יש יתרון לפר"מ.

כמה כללים בפקדונות שקליים:

  1. בפיקדון לזמן קצוב למול פר"י: הריבית גבוהה יותר. כלומר: פחות נזילות יותר ריבית.
  2. הריבית תלויה גם בסכום ההפקדה: יש מדרגות של סכומים (עד 1000, 5000-1000 וכו') והריבית עולה עם העלייה בסכום ההפקדות.
  3. בפיקדון לתקופה קצובה, הריבית גבוהה יותר ככל שאתה "סוגר" את הכסף ליותר זמן: פק"מ חודשי נושא ריבית יותר גבוהה משבועי וכן הלאה.
  • טיפ: בבנקים רבים הפקדה אוטומטית, דרך מסופי מידע ממוחשבים או באינטרנט תזכה אותך בריבית גבוהה יותר על פקדונך!

פר"י לעומת עו"ש

מה שבכל זאת משותף לכל הפיקדונות הוא שהם נושאי ריבית. וזאת בניגוד לחשבון העו"ש שלנו, שגם כשהוא (בטעות) בזכות אינו נושא ריבית.
נשאלת השאלה: אם כך מדוע להחזיק כסף בעו"ש? הרי בפר"י למשל הנזילות זהה, ואם נצטרך לשלם חשבונות שוטפים, נפשיר לפי הצורך כספים מהפיקדון ונהנה מריבית על היתרה. 

באמת שאלה טובה.
התשובה היא כצפוי: תלוי.
תלוי במה? ברווח נטו.
מאיפה צץ הנטו?           
הוא צץ, כיוון שלהתנהלות כזו יש עלויות.

ראשית, שחרור כספים מבוקר מהפר"י לפי הצורך, מספר פעמים בחודש, הוא פעולה שדורשת מעקב צמוד והקדשת זמן ועצבים למתן הוראות הפעלה לבנק. צריך לזכור שפעם בחודש יש להקצות כסף לחשבון כרטיס האשראי, בחמישי בחודש לטלפן ולפנות מזומן להוראת קבע, ולא לשכוח לסדר כיסוי לשיק שכתבנו לעשירי בחודש.

אך מעבר לסרבול, שהוא בהחלט סוג של עלות, ישנן כמובן העמלות. שכן כל פעולה שתתבצע ע"פ הוראתנו: שחרור, הפשרה, החזרה לפר"י של סכומים עודפים, עולה לנו בעמלת רישום פעולה לפי תעריפי רישום שורה בדף חשבון. לפיכך עלינו לחשב את רווח הריבית על הפר"י מול העלויות של צורת ניהול עניינים שכזו.

בואו נניח שלצורך ניהול חשבונות שוטפים אתה מפנה 4000 ש"ח ואתה מתלבט אם להשאיר את הסכום בעו"ש רגיל, או לנהל "חשבון עם אצבע על הדופק" בפר"י.

נניח תחילה שעל הפר"י מקבלים ריבית שנתית אפקטיבית של 10%. סה"כ מחיר העמלות לשנה הכרוך בהעברות אל הפר"י וממנו הוא 150 ש"ח (לפי חשבון ריאלי של כ12- ש"ח לחודש).

הרווח השנתי מהריבית הוא 400 ש"ח ומינוס העמלות נשארת עם רווח של 250 כתמורה לטרחה הנובעת מאסטרטגיית "אצבע על הדופק". זה סביר, יפה ומשתלם.

אבל אם הריבית על הפר"י היא רק 4% (וזה אפילו גבוה מהמצב בפועל כיום) יניבו רווחי הריבית בחשבון שנתי רק 160 ש"ח ובניכוי העמלות שסכומם זהה לדוגמה הקודמת (לגובה העמלות אין שום קשר לשיעור הריבית) תישאר עם רווח מפואר של עשרה שקלים חדשים! תמורה שנתית בשווי מנת פלאפל עבור כלכל הבלאגן והטרחה.

גם גובה הסכום המופקד משפיע על הכדאיות כי ברור שככל שהוא גדול יותר, הרווח מהריבית יגדל וזאת לעומת העמלות שסכומם קבוע (חיובם הוא לפי פעולה ולא תלוי בסכום).

בקיצור: לא בכל מקרה עדיף פיקדון נושא ריבית, גם אם הוא נזיל מאוד, על חשבון זכות בעו"ש, הדבר תלוי בגובה הריבית והסכום הנדון.

  • עמלות רבותי עמלות! הבנק גובה בדרך כלל 0.1% עמלה על כל פעולת קנייה ומכירה במק"מים. 

אפיקים אלטרנטיביים לפקדונות השקליים

הפקדונות השקליים הם לא האופציה היחידה העומדת בפני מי שמחפש תשואה לכספו בטווח הקצר. ראשית נדון במוצר שלא שייך למשפחת הפקדונות והוא אפילו לא "מוצר של הבנק", אך יש לו חשיבות רבה לענייננו.

מק"מ: מילווה קצר מועד

אתה ודאי זוכר שהבנק הוא מוסד לתיווך כספים, ולכן הוא מוכן ומעוניין לשלם לך ריבית כדי שתפקיד אצלו כסף, שהרי בכסף שלך הוא משתמש למתן הלוואות ועליהם הוא מרוויח יפה.

אך ישנם מצבים בהם הבנק מחויב על פי חוק לאפשר לך להשתמש בשרותיו כדי לנהל חשבון דמוי פיקדון, למרות שבכסף הזה הבנק לא יכול להשתמש. הוא אמנם גובה תשלום נמוך של דמי ניהול על הפעילות הזו (העמלות מכות שנית) אבל בכסף ששוכב מתחת לאפו אסור לו לגעת וכמו שנאמר בחנוכה: "אלא לראותם בלבד".

המק"מ הוא בדיוק סוג כזה של הפקדה. בעצם זהו כלל לא פיקדון אלא איגרת חוב לזמן קצר (פחות משנה) שמנפיק בנק ישראל בשוק ההון.

המק"מים מונפקים ביחידות בנות 1 ש"ח.

המק"מ נמכר בעת הנפקתו בהנחה: כלומר במחיר נמוך מ-1 ש"ח, אך ביום פקיעתו הוא נפדה בערכו הנקוב, כלומר במחיר ש"ח אחד.

הרווח למשקיע הוא בהפרש בין המחיר שבו קנה את המק"מ למחיר הפדיון שהוא תמיד ש"ח אחד. למשל: קניית מק"מ בתחילת שנה עם הנפקתו בערך של 90 אג' ופדיונו בסוף השנה עם פקיעתו בערך 1 ש"ח הניבה תשואה של 10 אג' על ה-90 שהושקעו ובתרגום לאחוזים: 11%.

המק"מים נסחרים בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותם בכל יום מסחר, כך שהם מאוד נזילים.

לכל מק"מ יש מספר סידורי בן שלוש או ארבע ספרות.

מספר סידורי של מק"מ נקבע על פי מועד פדיון של סדרת המק"מים הזו. הספרה הימנית מציינת את שנת הפדיון: 2001=1, 2002=2 וכן הלאה. הספרה השנייה מימין מציינת את השבוע בחודש בו יפקע המק"מ: 1=בשבוע הראשון של החודש, 2=בשבוע השני בחודש וכן הלאה (הפדיון הוא תמיד ביום רביעי בשבוע הנ"ל).

הספרה או שתי הספרות השמאליות מציינות את חודש הפקיעה: 1=ינואר, 10=אוקטובר וכו'.

דוגמא:
מספר סדרה 122 פירושו מועד פדיון (פקיעה) בשבוע השני של ינואר 2002.
מספר סדרה 1231 פירושו בשבוע השלישי של דצמבר 2001.

בנק ישראל מבצע את גיוס הכסף למען המדינה, ולא בשביל הבנקים. היות והבנק לא יכול להשתמש בכספים המושקעים במק"מים, אין לו שום אינטרס להציע לך לנצל אפיק זה. ואמנם כשהאדם הממוצע מתייעץ עם הפקיד בנושא השקעות כגון אלו, לעולם לא ינדב לו הפקיד את העצה לקנות מק"מים. זאת למרות שהתשואה על המק"מ לרוב עדיפה על הפק"מ המקביל לו והוא אפילו יותר נזיל.

זוהי דוגמה טובה להסבר הכללי בו פתחנו את הפרק על הבנקאות. הבנק איננו מנגנון חושך אכזרי, הוא כמוכר מעוניין שנקנה את מוצריו, ועלינו כצרכנים מוטלת החובה להכיר את החומר, להבין את המציאות הפיננסית ולעמוד על שלנו. ידע, כזכור, שווה לכוח.

שהרי אם קראת כאן על המק"מ ועכשיו תבוא לבנק ותבקש להשקיע באפיק זה, הפקיד יבצע זאת מיד. זו חובתו והוא איננו נוכל. כמובן שהאינטרס שלו כאיש מכירות של מוצרי הבנק הוא להציע לך להשקיע במסלולים מהם מפיק הבנק רווח, אך אם תבקש ממנו, והוא יראה שאתה טיפוס שמבין עניין, הוא ימלא אחר רצונך בלי בעיות.

פצ"מ - פיקדון צמוד מט"ח

אפיק נוסף להשקעה בטווח קצר הוא פיקדון בשקלים הצמוד לשינוי בשער החליפין של מטבע זר, כשהנפוץ ביותר הוא הדולר ולשם הנוחות נתייחס מעתה לפצ"מ הצמוד לדולר, אך ישנן גם הצמדות לליש"ט, ולאירו. פיקדון זה נושא, בנוסף להיותו צמוד לשער החליפין של המט"ח, ריבית התלויה בסוג המטבע שאליו מצמידים אותו.
ריבית זו אינה קשורה לריבית בנק ישראל אלא לריביות המקובלות בעולם על המטבע הרלוונטי.

חשוב לדעת! בניגוד לכל הפקדונות השקליים באשר הם, סכום הריבית המשולם לנו בפצ"מ חייב במס בשיעור של 35%! ולכן הריבית שמעניינת אותנו פה היא הריבית נטו: לאחר המס, ולא הריבית אותה יציג בפנינו פקיד הבנק (שהיא ריבית ברוטו).

עם ההפקדה השקלית הראשונית מציין הבנק את שער החליפין היציג בתום יום המסחר. בתום תקופת הפיקדון - הנעה החל מחודש, חודשיים, חצי שנה ועד שנתיים- מחושב שער החליפין החדש והקרן מעודכנת לפיו. פעולה זו נקראת שיערוך.

למשל: הפקדת 10,000 ש"ח בפיקדון צמוד לדולר לתקופה של שנה.
הריבית הדולרית לסכום כזה, היא נניח, 3.5% לפני מס כלומר: 2.275% ריבית נטו, שהיא 65% מ-3.5 אחוז.
השער היציג של השקל מול הדולר היה ביום ההפקדה 4 שקל לדולר, וביום פקיעת הפיקדון הוא היה 4.16 שקל לדולר.

הנה החשבון:
שערוך הקרן: מה היה שיעור השינוי בשער החליפין (הפיחות)?  `4/4.16=1.04`כלומר פיחות של 4 אחוזים.
ולכן ביצוע ההצמדה:
`10,400=10,000*1.04` ש"ח.
לסכום הזה נוסיף את סכום הריבית נטו שיגיע אלינו ליד:
`10,400*2.275%=286` ש"ח.

וסה"כ 10,686 ש"ח שיהיו שלנו בסוף השנה, תשואה של כ-6.85% על כספנו. בפועל החשבון אינו כזה, לצערנו.

הבנקים מתרגמים את השקלים בעת ההפקדה לפי שער מכירה: יותר שקלים לדולר, וכשאנו פודים את הכסף מוחזרים לנו שקלים לפי שער קניה: פחות שקלים לדולר.

למי זה טוב?

היות ונכון להיום הריביות על המטבעות הזרים הן נמוכות יותר מריבית שאפשר לקבל בפיקדון שקלי זהה (בסכום ובתקופה) והן גם מחויבות במס, נשאלת השאלה למה שמישהו ישקיע בכלל בפצ"מ?

ובכן, הפקדה בפצ"מ מועילה בעיקר למי שיש לו התחייבויות במטבע חוץ. מי שמשלם, למשל, שכר דירה חודשי בדולרים, והתפנה לו סכום אותו הוא מעוניין להחזיק בצורה נזילה וגם להרוויח עליו משהו. אך יחד עם זאת הוא חושש שפיחות יעלה באופן משמעותי את התשלומים לשכר הדירה, אופציית הפצ"מ היא מצויינת.

במקום לקנות דולרים ולהחביא אותם אצלו במזרון, הוא גם מקבל איזושהי תשואה על הכסף וגם מגן על עצמו מפני פיחות.

צד הפלוס: פק"מ פר"מ וכל הטרררם554צד הפלוס: פק"מ פר"מ וכל הטרררם