קרנות ההשתלמות אינן אפיק חיסכון פנסיוני, אך הן חלק ממערך קופות הגמל בישראל (נכון לסוף שנת 2013 משקלן הוא כארבעים אחוז מסך נכסי קופות הגמל) והן מהוות אפיק חיסכון עם הטבות מס נאות. לפיכך כללנו אותם בחלק זה, למרות שהן שונות במהותן מאפיקי החיסכון הפנסיוני שנידונו בפרק זה.

הקרנות הוקמו בתחילה כדי לצבור כספים לצורכי השתלמות מקצועית, אך כיום משתמשים בהם בעיקר כהטבת שכר הפטורה מתשלום מס: יותר “קרנות” ופחות “השתלמות”.

מהן ההטבות בקרן השתלמות?

הפרשות שכיר

במקרה של שכיר ההפרשות לקרן ההשתלמות מהוות בעצם הטבת שכר הפטורה ממס לפי הכללים הבאים:

הפרשות המעביד עד לגובה 7.5% מהשכר, פטורות ממס לגבי העובד ומהוות הוצאה מוכרת למעביד.

הפרשות העובד מוגבלות לגובה של 2.5% מהשכר, ואז הם פטורות ממס גם כן.

שים לב! גובה הפרשת המעביד לא חייבת להיות 7.5%, זוהי רק ההפרשה המקסימלית הפטורה ממס. בפועל גובה הפרשות המעביד תלויה במדיניות במקום העבודה: בדר”כ מדובר על 2.5%, 5% או 7.5% שמפריש המעביד והמותנים בהפרשה מקבילה של העובד בגובה 2.5% מהשכר.

להפרשה זו יש מגבלות תקרה: האחת היא, כאמור לעיל, שסך כל ההפרשה לקרן השתלמות לא תהיה גבוהה יותר מ-10% מהשכר, והשניה היא תקרת השכר לצורך ההפרשות, שמעודכנת מידי פעם, וכיום עומדת על שכר של כ-15,700 ש”ח לחודש.

כל עוד לא עוברים את התקרות האלו, יש מבחינת השכיר פטור ממס על הכסף המופרש, ולמעביד זה נחשב כהוצאה מוכרת.

דוגמא: ניקח למשל שכיר בעל משכורת של 5,000 ש”ח.

ההפרשה המקסימלית לקרן השתלמות במקרה זה יכולה להיות:

7.5% מהשכר שהם 375 ש”ח: הפרשת המעביד לקרן.

2.5% מהשכר שהם 125 ש”ח: הפרשת העובד לקרן.

סה”כ קיבל השכיר תוספת למשכורת בגובה של 500 ש”ח כל חודש (שהם 10% מהשכר: הפרשותיו+הפרשות המעביד) עליה הוא אינו חייב במס והוא יוכל למשוך אותה לאחר שש שנים, לאחר שצברה תשואה בקרן בה הושקעה, ולהשתמש בה כרצונו.

דוגמא לתקרת השכר המוכרת: עובד שמרוויח 20,000 ש”ח לחודש, יוכל לבצע הפרשות לקרן השתלמות רק ביחס ל 15,700 ש”ח, שזו בערך התקרה כיום, משכרו. כלומר הסכום המקסימלי ממנו יוכל העובד ליהנות מפטור ממס, באמצעות הפרשות לקרן השתלמות, הוא: 10%´15,700=1,1,570  ש”ח בחודש.

קרן השתלמות לעצמאי

לגבי עצמאי הרוצה להפריש לעצמו כספים לקרן השתלמות וליהנות מהטבות המס יש חישוב שונה.

תקרת ההכנסה המוכרת להפקדה היא בגובה של 259,000 ש”ח לשנה (ולא לפי חישוב חודשי) וניתן להפקיד לקרן השתלמות עד 7% ממנה כלומר עד 18,130 ש”ח לשנה.

על ה 2.5% הראשונים העצמאי אינו מקבל הכרה  כנכוי . הנכוי ניתן רק על הסכומים שמעבר ל2.5%  כך שהמכסימום להכרה במידה והעצמאי הפקיד 7% עומד על 4.5%.

דוגמא: עצמאי שהכנסתו השנתית הייתה 300,000 ש”ח, ההטבה המקסימלית ממנה הוא יכול ליהנות במסלול של קרן השתלמות היא:

ראשית עליו להפריש 7% מ259,000 ש”ח =18,130 לשנה אל קרן ההשתלמות.).

מתוך הפרשה זו: ה- , 6,475 ₪ לא יוכרו לו כנכוי אך כאמור, יוכרו לו 11,655  ש”ח שהם: 4.5% מ 259,000 כהוצאה מוכרת וסכום זה ינוכה מהכנסתו החייבת במס.

השכיר יוכל לבחור להפריש לקרן ההשתלמות גם על יתרת הסכום שמעבר ל 259,000. הוא אמנם לא יקבל הטבת מס עבור הפקדה זו אך הכסף שנחסך בקרן ההשתלמות פטור ממס רווחי הון ולכן עדיף לחסוך באמצעות קרן השתלמות.

מתי אפשר למשוך את הכסף מקרן ההשתלמות?

משיכה לצורך השתלמות מקצועית אפשרית לאחר שלוש שנים מההפקדה. משיכה לצורך שאינו השתלמות מקצועית אפשרית לאחר שש שנים.

מי שהגיע לגיל פרישה (67 לגבר, ו-62 לאישה), רשאי למשוך את הכסף מהקרן לאחר שלוש שנים מתחילת ההפקדה, גם לא לצורך השתלמות. בחשבון של אדם שנפטר אפשר למשוך את הכסף מייד לאחר הפטירה.

חשוב לדעת ולא יספרו לך: על פי החוק, אם ברשותך קרן השתלמות נזילה, תוכל לפדות את כל קרנות ההשתלמות שברשותך גם אם חלקן לא נזילות עדיין. לדוגמא: אם עבדת אצל מעביד א' 4 שנים והוא הפריש לקרן א, ולאחר מכן עברת למעביד אחר שהפריש לך לקרן ב', כעבור 6 שנים מפתיחת הקרן הראשונה תוכל לפדות גם את הקרן השניה למרות שחלפו רק שנתיים מיום שנפתחה.

אי לכך אנו ממליצים לך לפתוח קרן השתלמות חדשה כל 6 שנים. כך במידה ותרצה לפדות רק חלק מהכסף לאחר 6 שנים, תישאר לך עדיין קרן אחרת שכבר צברה ותק של שנתיים. אחרת בתאריך המשיכה תצטרך לפתוח קרן השתלמות חדשה שתתחיל לצבור ותק רק מרגע פתיחתה (קרן השתלמות שנמשך ממנה כסף נחסמת להפקדות חדשות).