רקע

עד עכשיו דיברנו על אפיקי השקעה: פקדונות, ותכניות חיסכון, בהם התשואה מובטחת וקבועה.
היות ובחיים אין ארוחות חינם, הרי שתמורת השקט הנפשי והביטחון הנובעים מהעובדה שכספנו מניב תשואה קבועה וידועה מראש, “שילמנו” בתשואות לא גבוהות במיוחד.
בעת כתיבת שורות אלו, למשל, התשואה על אפיקים כאלו היא באיזור ה-0.5%-1.5% אחוזים לשנה.
הכלל החשוב ביותר בתורת המימון הוא שהסיכוי לרווח תלוי ברמת הסיכון. מי שמוכן להיחשף לסיכון גבוה יותר, כלומר להשקיע את כספו באפיקים לא “בטוחים”, כשהבורסה היא דוגמא טובה לכך, יכול להגיע לרווחים גבוהים בהרבה.
החיים הם אפילו מורכבים יותר.
בנוסף לעובדה שהשקעה בשוק ההון ההפכפך היא לא בטוחה מעצם טיבה: אף אחד לא יכול לנבא בדיוק איך יתנהג השוק בשנה הבאה, למשל, היא גם דורשת מיומנות מקצועית גבוהה בניהול השוטף שלה: גם בפעולות טכניות של קנייה ומכירה, וגם בטביעת עין של מומחה לגבי השקעות “טובות”. מה יעשה אדם שמוכן להיחשף לתנודות בשוק ההון כדי להשיג תשואות גבוהות, אבל פשוט חושש מהעובדה שאין לו מושג איך לנהל השקעה בבורסה? לשם כך קיימות בעולם קרנות נאמנות ותעודות סל.
קרן נאמנות
קרן נאמנות היא מעין שותפות המיועדת לנהל באופן מקצועי את כספי שותפיה. את הקרן מייסד מנהל השקעות מקצועי המשמש כמנהלה. השקעה בקרן פותרת את בעייתו של אותו אדם שהוזכר לעיל: הוא ישקיע את כספו בקרן והיא תנהל את הכסף למענו בצורה מקצועית בשוק ההון. כל מי שמשקיע בקרן – וכל אחד יכול – הופך להיות שותף בה. מנהל הקרן גובה עבור שרותיו עמלת ניהול.
קרנות נאמנות הן היום כלי השקעה פופולרי מאוד ומומלץ הן בעולם והן בישראל. הפופולריות נובעת ממספר יתרונות שהקרנות מעניקות, במיוחד למשקיעים חסרי רקע בתחום ההשקעות.

היתרונות הבולטים הם:

  1. ניהול מקצועי.
  2. פיקוח מלא על כספי הקרן ומנהלי הקרן.
  3. זכויות שוות לכל אחד ממשקיעי הקרן.
  4. עמלת ניהול ברמה סבירה.
  5. פיזור סיכון בין ניירות ערך רבים.
  6. מגוון אפיקי השקעה.
  7. נזילות מלאה של כספך.
  8. מידע יומי על הישגי הקרנות.

 

  1. ניהול מקצועי
    רוב הקרנות מנוהלות בידי צוות מקצועי ומנוסה בעל מודעות רבה להצלחתן.
  2. פיקוח מלא על הכסף ומנהלי הקרנות
    כספי הקרנות, לרבות הקרנות שאינן שייכות לבנקים, מופקדים בבנק כלשהו. הבנק אחראי על הכסף!
    כל קרן חייבת למנות נאמן שהוא בדר”כ בנק או משרד גדול של רואי חשבון. תפקיד הנאמן להשגיח שמנהל הקרן פועל על פי החוקים והנהלים.
    קרן מחויבת בדיווחים שוטפים לרשות לניירות ערך, לבורסה ולרשויות נוספות.
    לכל קרן מתמנה מועצת מנהלים שחלק מחבריה הם אנשי ציבור מהענף.
    כל קרן חייבת לפרסם מידי שנה תשקיף שבו מצוין כל המידע הרלוונטי הדרוש למשקיע בקרן. התשקיף מבוקר ע”י הרשות לניירות ערך, והנתונים הכספיים ע”י רואה חשבון.    
  3. זכויות שוות לכל אחד ממשקיעי הקרן
    לקרן מצטרפים באמצעות רכישת “יחידת השתתפות”. המחיר של כל אחת מיחידת ההשתתפות זהה (המחיר נקבע עפ”י נוסחא מתמטית פשוטה ידועה מראש).
    מחיר יחידת השתתפות משתנה מדי יום בהתאם לשינוי בשווי מחירי ניירות הערך שבבעלות קרן הנאמנות.
    המחיר הזהה נובע מכך שרווחי הקרן (או הפסדיה) מתחלקים בצורה שווה בין כל יחידות ההשתתפות.
  4. עמלת ניהול ברמה סבירה
    עמלות ניהול: הקרנות גובות עבור ניהול כספי הקרן, עמלת ניהול שנתיות שנעה בדר”כ בין 0.1% ו-3% משווי נכסי הקרן. מדי יום הקרן גובה את החלק היחסי של העמלה.
    קרנות המתמחות במניות גובות בד”כ עמלות ניהול גבוהות יותר מקרנות המתמחות באגרות חוב של מדינת ישראל.
    “שיעור הוספה”: לחלק קטן מהקרנות נוספת עמלת “שיעור הוספה” שהיא מעין “דמי כניסה” המתווספים למחיר היחידה. בדר”כ “שיעור ההוספה” נע בין 1%-0% ממחיר היחידה.
  5. הקטנת סיכון כתוצאה מפיזור בין ניירות ערךכאשר משקיעים במגוון גדול של ניירות ערך, הסיכון שבהשקעה יורד. למשקיע בודד אין יכולת לעקוב אחרי  מספר גדול של ניירות ערך מה גם שהעמלות שישלם אם יחזיק הרבה ניירות יהיו גבוהות. באמצעות השקעה בקרן נאמנות מחזיק המשקיע נייר אחד המורכב מעשרות רבות של ני”ע.
  6. מגוון אפיקי השקעה
    כל קרן מחויבת להצהיר בתשקיף באלו אפיקי השקעה היא מעונינת להתמקד. אפיקי השקעה רבים כשהעיקריים שבהם:
    גמישות: מנהל הקרן רשאי להשקיע בכל אפיק עפ”י שיקול דעתו.
    מניות כללי: מתמקדת במניות.
    מניות ת”א 25: מתמקדת ב-25 המניות הגדולות ביותר בבורסה (נקראות מניות מעו”ף).
    מניות ת”א 75/100: מתמקדת ב-75 או ב-100 המניות הגדולות בבורסה (בהתאם למצוין בה).
    מניות יתר: מתמקדת במניות של חברות קטנות (המניות שאינן נכללות ב-100 המניות הגדולות).
    מניות לפי ענפים: מתמקדת במניות בתחום מסוים. למשל בתחום ההייטק או בתחום הנדל”ן.
    אופציות ונגזרירם: מתמקדת באופציות ובמכשירים פיננסים מתקדמים.
    ישראליות בחו”ל/הייטק: מתמקדת במניות ישראליות הנסחרות בחו”ל.
    אג”ח מדינה: מתמקדת באגרות חוב שהונפקו ע”י מדינת ישראל.
    אג”ח כללי: מתמקדת באגרות חוב מכל סוג.
    אג”ח חברות ואג”ח להמרה: מתמקדת באגרות חוב שהונפקו ע”י חברות וגופים פרטיים.
    לניירות ערך זרים (ניע”ז): מתמקדת בני”ע הנסחרים בבורסות בחו”ל.
    מט”ח מקומי: מתמקדת במט”ח ו/או בצמודי מט”ח.
    מעורבות: מתמקדת במספר מוגבל של אפיקים.
    שקלים וכספים: מתמקדת באגרות חוב שקליות שאינן צמודות למדד כלשהו.
    קרנות מגן: מתמקדת באגרות חוב שקליות, בתוספת הגנה כלשהי בפני פיחות.
  7. נזילות מלאה של כספך
    אם אתה זקוק לכסף או לא מרוצה מביצועי הקרן, אתה יכול למכור (“לפדות”) את יחידות ההשתתפות שבבעלותך, כולן או חלקן, בכל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה (למעט חריגים).
  8. מידע יומי על הישגי הקרנות
    לאחר כל יום מסחר בבורסה מתפרסמים באתרי המסחר המקוונים טבלאות, כדוגמת טבלה A, שבה נקובים מחירי יחידות ההשתתפות בכל אחת מהקרנות. לצידם מתפרסמים נתונים נוספים לגבי ביצועי הקרנות בתקופות קודמות.
    הקרנות בטבלה מסודרות בקבוצות ע”פ התמקדותן. בדוגמא שלפנינו מדובר על טבלת הקרנות הגמישות. בכל קבוצה ניתן למיין את הקרנות עפ”י שם, תשואה, מנהל וכו.

כיצד לקרוא את טבלה A

טור 1: שם הקרן
טור 2: מנהל הקרן
טורים 3 ו 4 מחיר קנייה ומחיר פדיון:
(=מחיר מכירה) של יחידת השתתפות בקרן. המחיר נקוב באגורות. ברוב הקרבות מחיר הקניה שווה למחיר המכירה. בקרנות בהן יש פער בין המחירים, הפער נובע מ”שיעור ההוספה” שהוסבר לעיל.
טור 5 % יומי: הטור מציין כמה הרווחת (או הפסדת) ב%-היום. סימן (-) ו/או צבע אדום מצין הפסד.
טור 6 % חודשי: הטור מציין כמה הרווחת (או הפסדת) מתחילת החודש ועד היום.
טור 7 % שנתי: הטור מציין כמה הרווחת (או הפסדת) מתחילת השנה ועד היום.
חישוב התשואות בטורים 5-7 מתבססים על מחירי הפדיון היום לעומת מחירי הפדיון שנרשמו אתמול, בסוף חודש קודם ובסוף שנה שעברה, בהתאמה.
טור 8 : בטור זה מצוין מהו סך נכסי הקרן, כלומר מהו ההיקף הכספי אותו היא מנהלת
  • שים לב! תוצאות העבר אינן בהכרח אינדיקטור לרווחיות העתידית של הקרן, במיוחד תוצאות המתבססות על פרק זמן קצר של מספר חודשים.

על מנת לבחון את יכולתו של מנהל הקרן, עדיף להערכתנו לבחון את ביצועיו ב-3 וב-5 השנים האחרונות.

 

בחלק מהאתרים ישנן טבלאות מפורטות יותר וכן ניתן למצוא פרטים נוספים על כל קרן

תעודות סל

דרך השקעה נוספת בבורסה לני”ע שאינה השקעה ישירה במניות או באיגרות חוב ספציפיות הינה באמצעות תעודות סל.

תעודות הסל הינן ניירות ערך ש”מחקות” מדד כלשהוא, שערי מטבעות חוץ או כל נכס בסיס אחר. בדומה לקרנות הנאמנות, גם תעודות הסל מונפקות על ידי גופי השקעה אם כי תפעולן הינו טכני בעיקרו: תעודת הסל מתחייבת לרכוש במדויק את הרכב המדד עליו היא מצהירה כך שתשואתה בפועל כמעט זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

למעשה, על יד רכישת תעודת סל על מדד כלשהוא, רוכש המשקיע את הרכב הסל ללא צורך לרכוש בנפרד את כל אחד מניירות הערך המרכיבות את אותו הסל ומכאן שתשואות התעודה קרובה מאוד לתשואת המדדים אחריהם היא עוקבת.

תעודות הסל נסחרות בבורסה לני”ע כאילו היו נייר ערך רגיל כך שניתן לרכוש או למכור אותן בכל רגע שבו מתנהל המסחר ולא פעם ביום כמו בקרן נאמנות.

כמו בקרנות נאמנות, גם תעודות הסל מתחלקות למספר סוגים:

 

  1. תעודות סל העוקבות אחר מדדי המניות: התעודות הנסחרות בישראל עוקבות הן אחר מדדי המניות המקומיים (כגון: מדד תא 25, מדד מניות הבנקים ) והן אחרי מדדי מניות עיקריים בחו”ל (מדד ה P&S, מדד הנאסדאק ועוד)
  2. תעודות סל העוקבות אחרי מדד איגרות חוב: תעודות סל אלו עוקבות אחרי מדדי איגרות החוב לסוגיהן. ישנן תעודות סל העוקבות אחר מדדי אג”ח ממשלתיות צמודות, ישנן תעודות סל העוקבות אחר מדדי אג”ח ממשלתיות שאינן צמודות, מדדי אג”ח קונצרניים וכן עוקבות אחרי מדדי אג”ח  הנסחרים בחו”ל (ממשלתיות ושאינן ממשלתיות).
  3. תעודות סל העוקבות אחרי מט”ח (מטבע חוץ):  תעודות סל אלו מהוות מעין תחליף להשקעה בתוכנית חסכון צמודת מטבע זר והן צמודות לשינוי בשער המטבע בתוספת ריבית המבוססת על ריבית ה LIBOR.
  4. תעודות סל העוקבות אחרי סחורה: תעודות סל אלו עוקבות אחרי מחירי סחורות עיקריים כמו: מחיר הנפט, מחיר הזהב או הכסף, מחיר דגנים ועוד.
  5. תעודות מורכבות: תעודות העוקבות אחר מספר מדדים בתעודת סל אחת. מנפיקי התעודות מגדירים מראש אחרי אילו מדדים היא עוקבת ובאיזה שיעורים.
  6. תעודות סל נוספות: על ידי שימוש בטכניקות מסחר מתקדמות כגון רכישת אופציות וחוזים עתידיים, ניתן לייצר תעודות סל עם נוסחאות שונות על המדדים . לדוגמא: תעודת סל שמייצרת תשואה הפוכה למדד שנקבע.

 

כמו בקרנות הנאמנות, גם בתעודות הסל ישנן יתרונות למשקיע כשהעיקריות שבהן:

  1. פיזור השקעה המקטין סיכון
  2. סחירות – תעודות הסל נסחרות לאורך כל יום המסחר כך שבכל רגע נתון ניתן לרכוש או למכור אותם מה שמאפשר תגובה מהירה לשינויים בשווקים וכן נזילות מיידית של הכסף .
  3. דמי ניהול נמוכים – בשל התחרות העזה בין מנפיקי תעודות הסל וכן בשל העובדה שניהולן הינו טכני ביסודו, דמי הניהול בתעודת אלו נמוכים מאוד ובחלקן אף לא נגבים דמי ניהול כלל.

נגישות למדדים וסחורות בבורסות זרות במטבע מקומי – באמצעות תעודות הסל ניתן לקנות מדדים או מניות וסחורות בבורסות זרות בלי לבצע את הרכישה בארץ היעד , כמו כן אין צורך לבצע את הרכישה במטבע של אותה ארץ.