ריבית בנק ישראל
שלוף לרגע את הארנק והוצא ממנו שטר כסף כלשהו.
למטה משמאל תראה חתימה של נגיד בנק ישראל. למה?
כי בנק ישראל הוא הגוף היחיד במדינה הרשאי להדפיס שטרות ולהטביע מטבעות של שקלים (אפילו לממשלה אסור).
למעשה גם הבנקים מקבלים ממנו “כסף” בדמות אשראי שהוא מספק להם.
על אשראי זה הבנקים משלמים לו ריבית הנקראת “ריבית בנק ישראל” והיא נקבעת אחת לחודש בכל יום שני שקודם ליום חמישי האחרון בכל חודש, ע”י הנגיד.
למה זה מעניין אותנו? משום שמריבית זו נגזרת ריבית חשובה מאוד המהווה בסיס לפעולות פיננסיות רבות והיא ריבית הפריים.
ריבית הפריים
ריבית הפריים בארץ נקבעת בשיעור של אחוז וחצי מעל ריבית בנק ישראל. ריבית זו משמשת בסיס לפעילות המרכזית של הבנק שהיא מילוות מן הציבור והלוואות לציבור.
הבנק מעניק ריבית על הפקדות כספים בשיעור של ריבית הפריים מינוס מספר אחוזים, וגובה ריבית על הלוואות בשיעור ריבית הפריים פלוס מספר אחוזים (הנקראים לרוב: תוספת סיכון).
בקיצור, הבנק יוצר מרווח סביב ריבית הפריים ומזה הוא מתפרנס.
בספר זה נקרא לריבית הפריים גם ריבית בסיסית, כי כאמור היא מהווה בסיס לפעילות הבנק, וכך היא גם נקראת לרוב בפרסומי הבנקים עצמם.
היות וריבית הפריים נקבעת כשיעור ריבית בנק ישראל ועוד אחוז וחצי – למה דווקא אחוז וחצי, ולא למשל אחוז? שאלה טובה! – היא מתעדכנת בהתאם לשינויים החודשיים של ריבית בנק ישראל. הבנקים מפרסמים בעיתונות ובאתרי האינטרנט טבלאות מעודכנות של ריביות החובה שהם גובים מאיתנו, בכל פעם שבנק ישראל משנה את הריבית שלו.
כעת ניתן לעבור לאחד הנושאים העיקריים בצרכנות פיננסית: הבנקים.
