כאן המקום להבהיר, שהחיסכון בו אנו עוסקים כעת הוא לא החיסכון הפנסיוני
- קרן פנסיה, קופות גמל וכו' – אשר יכלכל אותנו בעת זיקנה.
מאפייני תוכנית החיסכון
- תקופת החיסכון: לכל תוכנית חיסכון יש תקופת “חיים”.
המשקיע בתוכנית מחליט מראש לאיזו תקופה הוא “סוגר” את הכסף בתוכנית, כשהתקופה הקצרה ביותר היא לפחות לשנה והארוכה היא בדר”כ עשר שנים (בבנקים מסוימים – אפילו 15 שנה).
כעיקרון, ברוב התוכניות כל עוד לא תמה תקופת חיי התוכנית, אי אפשר למשוך ממנה כסף או שמשיכה כזו גוררת תשלום קנס, המתבטא לרוב דרך הפחתת הריבית על סכום החיסכון אך בשנים האחרונות נוספו לתוכניות אלו גם מועדי יציאה ללא קנסות.
בדר”כ הריביות על התוכניות גבוהות יותר ככל שתקופת החיסכון ארוכה יותר, וככל שסכום החיסכון גבוה יותר. - מועדי יציאה: לחלק מתוכניות החסכון, מוגדרות מראש “תחנות יציאה” שהן נקודות זמן מוגדרות בהן יכול החוסך למשוך כסף מן התוכנית במהלך חייה. מועד תחנת יציאה מאפשר למשוך כסף מהתוכנית ללא קנסות, בנקודות זמן מוגדרות למשל: בתוכנית חיסכון של 6 שנים מצויין כי בתום שתי שנות חיסכון, אפשר למשוך את הכסף, אך הריבית שתתקבל במידה והחלטת למשוך באמצע התוכנית תהיה בדרך כלל נמוכה מהריבית הנותרת במידה ותתמיד בחיסכון.
- אופן ההפקדה בתוכנית:יש שתי אפשרויות להפקדה: הפקדה של סכום חד פעמי: מהכנסה בלתי צפויה, סכום פנוי שהשתחרר ממקור אחר וכד',עם פתיחת התוכנית, וסכום זה (הקרן), נושא את הריבית לאורך התקופה. אפשרות נוספת היא חיסכון בתשלומים, באמצעות הפרשת סכום קבוע מדי חודש והפקדתו בתוכנית.
- צורת ההחזר הכספי: ישנן שלוש צורות לאופן קבלת הכסף מתוכנית חיסכון.
הנפוצה והבסיסית ביותר היא החזר הקרן והריבית שנצברה עליה רק בתום תקופת החיסכון.
תשלומי ריבית חודשיים לאורך התקופה, והחזר הקרן בסיומה.
החזר חודשי קבוע על חשבון הקרן והריבית יחד, לאורך תקפת החיסכון. - מסלולי החיסכון: היות ותוכניות חיסכון הם אפיקים סולידיים, בעלי אופי ארוך טווח, רצוי שיהיה בהם מרכיב של שמירת ערך הכסף אל מול סכנות אינפלציה, מעבר לתשואת הריבית הבנקים מציעים מספר מסלולי הצמדה:
הצמדה מלאה למדד:
סכום הקרן צמוד למדד המחירים לצרכן והריבית מחושבת על סכום הקרן לאחר ההצמדה: פעולה הנקראת שיערוך. דוגמא: קרן של 10,000 ש”ח, בתוכנית צמודת מדד הנושאת ריבית של 5% לשנה, כשהאינפלציה הייתה 5% בשנה. חישוב סכום הריבית השנתי יהיה:
הצמדת הקרן למדד (שיערוך): `10,000*1.05=10,500` .
חישוב הריבית על הקרן החדשה: `5%*10,500=525` ש”ח ריבית לשנה.
הצמדה למט”ח:
במסלול זה אתה מפקיד סכום בשקלים, וסכום הקרן מעודכן לפי השינויים בשער החליפין היציג של המטבע מול השקל.
הריביות במסלול זה הם הריביות המקובלות על המטבע הספיציפי ובחלקן הן נמוכות יותר מריביות על תוכניות זהות בשקלים.
דוגמא: 10,000 ש”ח, צמודים לדולר ונושאים ריבית של 4%. שער החליפין של השקל מול הדולר היה בראשית השנה 4 ש”ח לדולר ובמהלך השנה עלה שער החליפין (היה פיחות) ל-4.2 ש”ח לדולר.
חישוב הקרן המעודכנת (השיערוך):
ראשית נחשב בכמה אחוזים עלה שער החליפין:`10,000*1.05=10,500`.כעת נחשב את הריבית – `4%*10,500=420` ש”ח ריבית לשנה.מסלולים שקליים : למרות ההגיון בהצמדה למדד המחירים, ישנן לא מעט תוכניות חיסכון שאינן צמודות מדד. הריבית הניתנת בהן גבוהה יותר ומשקפת את ציפיות החוסך לשינוי במדד המחירים לצרכן. לדוגמא: משקיע שחושב שמדד המחירים צפוי לעלות ב 3% לשנה יהיה אדיש בין פקדון צמוד מדד הנושא ריבית של 2% לשנה לבין פקדון שאינו צמוד בריבית של 5% לשנה. עם זאת במידה ומדד המחירים בפועל יהיה גבוה יותר בתוכנית צמודת המדד הוא ירויח את מלוא עליית המדד ואילו בתוכנית השקלית הריבית תישאר 5% גם אם המדד לבדו עלה בשיעור זה.בחלק מהמסלולים השקליים ניתן לבחור בריבית משתנה המתבססת על ריבית הפריים כך שאם חלה עלייה בריבית (בדרך כלל כתוצאה מעליה בשיעור מדד המחירים), הריבית על תוכנית החיסכון תעלה אך במידה והריבית במשק תרד, תרד גם הריבית בתוכנית.מסלולים מעורבים: כיום נפוצות בבנקים תוכניות חיסכון המציעות לחוסך מגוון מסלולים מעורבים או אפילו מבטיחות את התשואה הגבוהה ביותר מבין אפשרויות של מסלול צמוד מדד, שקלי או צמוד מט”ח. לכאורה, ימות המשיח, כי הרי כך נהנים מכל העולמות. אם תהיה התפרצות אינפלציה נקבל החזרים לפי מסלול צמוד מדד. אם יהיה פיחות משמעותי, נקבל לפי צמוד דולר.
ואם: בתוכנית קצרה, שני אלה לא יקרו, נהנה מריבית מובטחת הדומה בגובהה לריבית על פקדונות קצרי מועד.
אבל אליה וקוץ בה, הריביות בתוכניות כאלה נמוכות מעט יותר מתוכניות רגילות: כי, כידוע, אי אפשר באמת ליהנות מכל העולמות.
איך בוחרים תוכנית חיסכון
תקופת חיסכון
מסלולי הצמדה
עושים שוק
אתה לא לבד ואפילו לא ידעת או: מיסים
החל משנת 2001 מוטל מס על כל הפקדונות ותוכניות החיסכון. שיעורי מס זה עודכנו מספר פעמים מאז שהוטלו ונכון ליום כתיבת ספר זה אלו הם:
פקדון שקלי 15%
פקדון צמוד (מט”ח או מדד) 25%
תכנית חסכון שקלית 15%
תכנית חסכון צמודה (למדד או למט”ח) 25%
המס הינו על הריבית בלבד (ונקרא גם: מס ריאלי), כלומר הרווח הנובע מעלייה במדד המחירים לצרכן או מפיחות אינו חייב במס.