להיות חכם על חזקים

תוכניות פנסיה בחברות ביטוח

אפיק הביטוח והחיסכון הפנסיוני הנוסף והגדול השני הוא פוליסות הביטוח שמנפיקות חברות הביטוח בישראל, כמו: "מגדל" "כלל ביטוח" "הפניקס" "הראל" "מנורה" ואחרות, דרך סוכני הביטוח שעובדים איתם.

חברות הביטוח מציעות אפיק פנסיוני באמצעות פוליסות הנקראות "ביטוח מנהלים".

נעיר כאן כי למרות שהמונח "ביטוח מנהלים" קיים רק בפוליסות לשכירים, וישנן פוליסות אחרות שייעודן הוא חיסכון פנסיוני: כמו פוליסות לעצמאים או לבעלי שליטה, הרי שהעיקרון דומה בכולן, ולצורך הנוחות השתמשנו במונח הנפוץ יותר: "ביטוח מנהלים", לאורך פרק זה.

 

איך בנוי ביטוח מנהלים?

מרכיב התשלומים החודשיים

התשלום התקופתי לחברת הביטוח נקרא פרמיה. הפרמיה בביטוח מנהלים מורכבת כך:

לפיצויים: 8.33% מהשכר המבוטח, משולם ע"י המעביד.

לתגמולים: 5% מהשכר המבוטח, משולם ע"י המעביד.

לתגמולים: 5% מהשכר המבוטח, משולם ע"י העובד.

ואפשרות למעביד לשלם עד 2.5% נוספים לכיסוי אובדן כושר עבודה.

גם כאן הוצאות המעביד מוכרות לצורכי מס, והעובד זכאי לקבל זיכוי של 25% מהפרשותיו לתגמולים (עד לגובה של 5% משכר של 9300, כלומר החזר מקסימלי של 25% מ-465 ש"ח לחודש). שים לב! הזיכוי בקרן פנסיה הוא, כזכור, גבוה יותר ושווה ל-35%.

ישנה אבחנה לאורך כל חיי הפוליסה, איזה חלק מהכספים מקורו בפיצויים ואיזה מקורו בתגמולים.

ביטוח מנהלים היא פוליסה דומה במהותה לכל פוליסה ביטוחית אחרת, הבעלים של הפוליסה הוא המעביד והמבוטח הוא העובד.

 

התפלגות הכספים בפוליסה או: מה שייך למי?

כספי התגמולים שייכים לעובד, והוא רשאי לפדותם אם עזב את עבודתו אחרי המתנה של חצי שנה, אם לא היה שכיר במקום אחר, או לאחר 13 חודש אם הוא אמנם שכיר במקום חדש אבל אין לו שם שום תוכנית פנסיונית: לא קרן פנסיה, לא ביטוח ולא קופת גמל.

בגוף הפוליסה מצויינים ערכי הפדיון, שהם הסכום באחוזים מכספי התגמולים אותם זכאי לקבל בעל הפוליסה, אם משך ממנה כספים לפני גיל הפרישה.

אם המשיכה מתבצעת בתקופה בה לא חלפו עדיין עשר שנים, או חמש שנים בפוליסות שיצאו החל מיוני 2001, מתחילת הפוליסה, ערכי הפדיון יהיו נמוכים ממאה אחוז, והם יקטנו ככל שהמשיכה מתבצעת במועד מוקדם יותר. כספי הפיצויים מנגד, שייכים למעביד!

מדובר בכספים שצברו ריבית ולכן יכול להיות מצב שבו כספי הפיצויים בפוליסה גבוהים יותר ממה שחייב המעביד לשלם ע"פ חוק.

במקרה של פיטורים או גיל פרישה, יכול המעביד להעביר לעובד את כל הפוליסה כולל כספי הפיצויים, ומבחינת העובד הפוליסה הופכת כולה שלו. מצד שני הוא יכול לשלם לעובד את הפיצויים המגיעים לו מכיסו, ואת כספי הפיצויים בפוליסה לגרוף אליו.

בכל מקרה, העובד יכול להגיע להסדר עם מעסיקו לפיו מעביר המעסיק (הוא צריך להעביר את אישורו לחברת הביטוח) גם את חלק הפיצויים לבעלות העובד.

צעד זה מומלץ במיוחד אם הביטוח החל יחד עם תקופת העבודה, כי אז בוודאות יהיה סכום הפיצויים בפוליסה שצבר ריבית גבוה מהסכום המחוייב לפי חוק.

כדאי לסגור את הנושא הזה במו"מ על תנאי העבודה כחלק מתנאי התעסוקה.

 

מתי רואים את הכסף?

כספי המבוטח (התגמולים תמיד, והפיצויים: אם הועברו על שמו או ששולמו על פי החוק), בתוספת הריבית שצברו, משולמים למבוטח עם הגיעו לגיל פרישה.

במקרה של מות המבוטח, לא עלינו, לפני הגיעו לגיל פרישה, מועברים הכספים ליורשיו כפי שהוגדרו על ידו בעת עריכת הפוליסה (הם נקראים מוטבים). איך וכמה? זאת נדע בפרק הבא.

 

תוכניות פנסיה בחברות ביטוח534תוכניות פנסיה בחברות ביטוח