מאקרו כלכלה

הכוחות שפועלים לקביעת נקודת שיווי משקל בז"א

הקדמה
במודל קיינס המשק נמצא בנקודות שיווי משקל כאשר `E=y` .
כאשר `E=y_P`  המשחק נמצא גם בנקודת שיווי משקל וגם בתעסוקה מלאה.
נקודת שיווי משקל זו שנקרא לה: נקודת שיווי משקל אופטימלית היא זו שהמשק אמור להימצא בה בטווח הארוך.

תרשים 800
מודל קיינס המשק נמצא בנקודות שיווי משקל
 
 
בתרשים 800, עקומה E שמתייחסת ל- `P=100` , מניבה את נקודת שיווי המשקל הפוטנציאלית.
עקומה E יכולה להתייחס לכל רמת מחיר ולאו דווקא ל- `P=100` .

מקרא לסימולים

`E_1` - עקומת הוצאות מצרפיות
`E_(1-0)` - נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-y.
`E` - עקומת הוצאות מצרפיות
`E_0` - נקודת החיתוך שלה עם ציר ה-y.
ובאופן כללי תוספת אפס (עם או בלי מקף) מציין את נקודת החיתוך של העקומה עם ציר ה-y.

נקודת שיווי משקל זמנית
נתייחס באמצעות דוגמה ובהתבסס על נותני תרשים 800 ל- 2 תרחישים בזמן הקצר שבהן נקודות שיווי המשקל אינן בתפוקה הפוטנציאלית שעומדת על 800 מ'$.

בתרחיש I התפוקה היא מתחת לתפוקה הפוטנציאלית (700 מ'$).
בתרחיש II התפוקה היא מעל לתפוקה הפוטנציאלית (700 מ'$).
לתרחיש I נקרא: פער דיפלציוני ולתרחיש II: פער אינפלציוני.
מקור השמות יובהר בהמשך.


תרחיש I - פער דיפלציוני (בליווי תרשימים 801 ו- 802)
בתרשים 801 , עקומת ההוצאה המצרפית  שמתייחסת ל-  מניבה את נקודת שיווי המשקל הזמנית המסומנת ב-b, התפוקה בה 700מ'$.
לפער שבין התפוקה הפוטנציאלית -800מ'$ ל-700מ'$ קוראים: פער התפוקות.
לפער האנכי שבין `E` ל- `E_1`  מעל לנקודה b קוראים:פער דפלציוני.
אם נגדיל את `E_(1-0)`  בסכום הפער הדפלציוני התפוקה תגדל מ- 700מ'$ ל-800מ'$, ופער התפוקות ייסגר.

תרשים 801 – מודל קיינס

פער דיפלציוני
 
 
תרשים 802 מודל ביקוש והיצע  
 
 מודל ביקוש והיצע
 

בתרשים 802:

  1. הנקודות 'a ו- 'b על עקומת הביקוש המצרפי `D_a`  בתרשים 802 תאומות לנקודת a  ו-b בתרשים 801 (הן בעלות אותן פרמטרים של רמת מחירים ותפוקה).
  2. עקומת ההיצע המצרפית `S_a`  היא אנכית בתפוקה הפוטנציאלית (800$) ולפיכך נקודה 'a היא נקודת שיווי משקל לז"א.

כאשר המשק נמצא מסיבה כלשהי בנקודה b במודל קיינס (תרשים 801), הוא פועל בתפוקת חסר, שמשמעותה, אי ניצול של גורמי הייצור.
במצב זה קיימת אבלה ומופעל לחץ מצד היצרנים להוריד מחירים. הורדת המחירים מניעה שרשרת של תגובות בסדר הבא, שמסתיימת בתזוזה כלפי מעלה של `E_1` . עד להתלכדותה עם `E` .


שרשרת התגובות

  1. ירידה בביקוש לכסף
  2. ירידה בריבית
  3. עלייה בהשקעות
  4. תזוזה של  כלפי מעלה.

הלחץ להורדת מחירים ייפסק כאשר `E_1`  תתלכד עם `E_0` ונקודת שיווי המשקל תהיה בתפוקה מלאה (נקודה a).

במהלך ההתקרבות של `E_1`  ל-`E` נקודה 'b על עקומת הביקוש מתקרבת לנקודה 'a עד שהיא מתלכדת בתוכה.
המונח פער דפלציוני בא לציין שכאשר המשק לא פועל בתפוקה מלאה קיים לחץ לירידת מחירים.

תרחיש II –פער אינפלציוני (בליווי תרשים 901 ו-902) 

עקומת ההוצאות המצרפיות                                

בתרשים 901 עקומת ההוצאות המצרפיות `E_1`  שמתייחסת ל- `P=80` , מניבה נקודת שיווי משקל זמנית (נקודה c) היות והיא חורגת מהתפוקה הפוטנציאלית.
לפער שבין התפוקה הפוטנציאלית 800 מ'$, ל-900 מ'$ קוראים: פער התפוקות.
לפער האנכי שבין `E_1`  ל-`E` מתחת לנקודת שיווי המשקל c , קוראים פער אינפלציוני.
אם נקטין את `E_(1-0)` בסכום הפער האינפלציוני התפוקה תקטן מ-900 מ'$ ל- 800 מ'$ ופער התפוקות יימחק.  

תרשים 902
פער איפלציוני
  1. נקודות 'a  ו-  'c על עקומת הביקוש המצרפית `D_a` , תואמות לנקודות a ו- c במודל קיינס בתרשים 901. (הן בעלות אותם פרמטרים של רמת מחירים ותפוקה).
  2. עקומת ההיצע המצרפית `S_a`  היא אנכית בתפוקה הפוטנציאלית (800 מ'$) ולפיכך נקודה 'a היא נקודת שיווי משקל לז"א.  

כאשר המשק נמצא מסיבה כלשהי בנקודה c במודל קיינס (תרשים 901) `Y_P`  הוא מייצר מעל התפוקה הפוטנציאלית, שמשמעותו, ניצול יתר של גורמי הייצור.
במצב זה קיים לחץ מצד היצרנים להעלות מחירים. העלאת המחירים מניעה שרשרת של תגובות (בסדר הבא), שמסתיימת בתזוזה פנימה של `E_1` עד להתלכדותה עם `E` .

שרשרת התגובות

  1. עלייה בביקוש לכסף
  2. עלייה בריבית
  3. ירידה בהשקעות
  4. תזוזה פנימה של `E_1`
  1. הלחץ להעלאת המחירים ייפסק כאשר `E_1`  תתלכד עם `E_0`  ונקודת שיווי המשקל תהיה בתפוקה מלאה (נקודה a).
במהלך ההתקרבות של `E_1`  ל-`E` , נקודה 'c על עקומת הביקוש מתקרבת לנקודה 'a עד עדי התלכדות לתוכה.
המונח פער אינפלציוני בא לציין שכאשר המשק פועל מעבר לתפוקה מלאה, קיים לחץ להעלאת מחירים.   
הכוחות שפועלים לקביעת נקודת שיווי משקל בז"א585 הכוחות שפועלים לקביעת נקודת שיווי משקל בז"א