הקדמה
בהמשך נאמץ הרבה הנחות פשוטות ופשטניות שאינן תואמות בדר”כ את המציאות. עם זאת הפשטות משרתת את המטרה, שכן היא מקילה מאוד על ראיתת התמונה הכוללת מבלי לפגוע בה ובמסקנות המתבקשות מממנה.
הביקוש למוצרי צריכה [C]
סך ההכנסות במדינה. משמעות וסימול
סך ההכנסות במדינה כוללות: שכ”ע + רווחים, והן שוות ערך לתמ”ג. נסמל אותן ב- Y.
חשוב לזכור ש: Y = תמ”ג.
הנחות לגבי תוואי פונקציית הצריכה [(C)f]
אנו לא יודעים את צורת הפונקציה, אך לצורך הפשטות נאמץ 2 הנחות:
- היא פונקציה לינארית (קו ישר) בעלת שיפוע חיובי שאת שיפועה נסמל ב- C.
- גם כאשר סך ההכנסות הן אפס קיימת צריכה מינימלית בגובה C0.
תרשים 300 – תוואי פונקציית הצריכה
כתוצאה מהנחות אלה צורת פונקציית הצריכה תיראה כך: f(c)=C0+CY .
בהמשך, במקום סימול הפונקציה ב- (f(C נסמלה באות C (גדולה). כלומר: C = C0 +CY
השיפוע c מייצג את הנטייה השולית לצרוך (נש”צ)
השיפוע c מייצג את הנטייה השולית לצרוך והיא יכולה לנוע רק בין 0 ל- 1. אם לדוגמה c=0.08 המשמעות היא שבגין כל גידול של 1$ בהכנסות, הצריכה תגדל ב- 0.8$. מנגד, בגין כל ירידה של 1$ בהכנסות, הצריכה תקטן ב- 0.8$.
הנטייה השולית לחסוך (נש”ח) [סימול S]
כל חלק מהדולר הנוסף שאינו מופנה לצריכה, הוא חסכון.
לפיכך: `1-c=S` או : `c+S=1`
אם `c=0.8` אז `[1-0.8=]S=0.2` .
עקומת הביקוש המצרפי (שם זמני)
למעשה, אם הביקוש המצרפי במדינה היה מורכב רק מ- C (ללא המרכיבים I ו- G), פונקציית הצריכה בתרשים 300 הייתה הופכת באופן אוטומטי לעקומת הביקוש המצרפי לצריכה כפי שמוצג בתרשים 301.
צירי עקומת הביקוש המצרפי
ציר ה- x מייצג את סך ההכנסות ב- $ (=תמ”ג). ההכנסות מסומלות Y.
תרשים 301 – הביקוש המצרפי
שינוי שם: הוצאה מצרפית סימול Ea במקום ביקוש מצרפי [Da]
לתרשים 301 קראנו הביקוש המצרפי ולעקומה המשורטטת בו עקומת הביקוש המצרפי של מוצרי הצריכה.
אנו רוים לשנות את השמות כך שבמקום המונח הביקוש המצרפי שסימולו Da (או בקיצור D), ייכתב מעתה ההוצאה המצרפית שסימולה Ea, ובקיצור: E.
את השינוי ניישם בכל 3 מרכיבי הביקוש המצרפי והוא יהיה מעתה כדלקמן:
- ההוצאה המצרפית למוצרי צריכה – C [במקום הביקוש המצרפי למוצרי צריכה].
- ההוצאה המצרפית להשקעה– I [במקום הביקוש המצרפי להשקעה].
- ההוצאה המצרפית למוצרי ממשלה – G [במקום הביקוש המצרפי למוצרי ממשלה].
- סה”כ ההוצאה המצרפית: G+I+C=E [במקום סה”כ הביקוש המצרפי G+I+C=D].
לתרשים 301 נקרא ההוצאה המצרפית במקום הביקוש המצרפי.
לשינוי השם 2 סיבות:
באופן מסורתי בעקומת ביקוש ציר ה- y מייצג את מחיר המוצר ואילו בתרשים 301 ציר ה- y מייצג את סך הביקוש למוצר.
בהמשך נציג עקומות ביקוש והיצע מצרפיות במתכונת המקובלת.
לאור זאת הכיתוב בתרשים 301 ישתנה כך:
“תרשים 301 – ההוצאה המצרפית”
למעשה הכיתוב “עקומת ההוצאה המצרפית לצריכה” מיותר. מספיק שסימנו את העקומה ב- C.
עם זאת, מדי פעם שיהיה לכך טעם, נוסיף את המילה ביקוש בסוגריים לצד המונח הוצאות מצרפיות כדי להזכיר לכם שההוצאות הללו מתייחסות לביקושים.
ההוצאה למוצרי השקעה I
כדי להקל על הניתוח, אנו מניחים שההוצאה ל- I אינה מושפעת מרמת ההכנסות (Y) במדינה ולפיכך היא סכום קבוע כלשהו שנסמלו I0. בניסוח מתמטי ההוצאה ל- I היא פונקציה לינארית שסימולה (f(I עם שיפוע 0. כלומר, צורת הפונקציה היא: (I0=f(I. בהמשך במקום הסימול (f(I נסתפק ב- I.
ההוצאה למוצרי ממשלה G
כדי להקל על הניתוח, אנו מניחים שגם הביקוש למוצרי הממשלה אינו מושפע מרמת ההכנסות במדינה ולפיכך הוא סכום קבוע כלשהו שנסמלו G0. במציאות, ברור שלגודל ההכנסה הלאומית יש השפעה על הוצאות הממשלה. בניסוח מתמטי זוהי פונקציה לינארית שצורתה: (G0=f(G. בהמשך, במקום הסימול (f(G נסתפק ב- G.
סה”כ ההוצאה המצרפית E
סה”כ ההוצאה המצרפית היא פונקציה המורכבת מ- 3 הפונקציות של מרכיביה, וצורתה: E=C+I0+G0. כזכור, C היא פונקציה שמרכיביה הם: C=C0+CY. אם נציב במקום את C את מרכיביו בפונקציית ההוצאות המצרפית ונשנה את הסדר נקבל: E=[C0+I0+G0]+CY.
הביטוי בסוגריים [C0+I0+G0] נוקב בסכום ההוצאה המינימלי שקיים גם כאשר אין כלל הכנסות (0=Y). זהו סכום קבוע שנסמלו E0.
תרשים 305
Autonomous
הסכומים C0, I0 ו- G0 מכונים: Autonomous. אנו מניחים שהם מוכתבים לנו על ידי גורמים שאינם בשליטתנו (גורמים חיצוניים).
