במהלך ההסברים, השתמשנו במונחים:

  • תיק יעיל – שהרכבו: [סל יעיל+rf] סל יעיל הוא סל הנמצא בחזית היעילה.
  • תיק משופר – שהרכבו: [סל השוק+rf]
עם זאת, בפועל משתמשים רק בהרכב של [סל השוק+rf] וקוראים לו תיק יעיל.
המונח תיק משופר לא קיים בספרות.
אנו קובעים בזאת את המונח תיק משופר.
נותר רק המונח תיק יעיל שהרכבו: [סל יעיל+rf], או [סל השוק+rf].
אנו נדרשנו למונח תיק משופר כדי לפשט את הסבר המתודולוגיה בלבד.

 

השימוש במונח סלים    

בספרות המקצועית לא מקפידים בהבחנה בין סלים כלשהם (סלי מניות, סלי אגרות חוב וכיו”ב) לבין תיק השקעות (שמכיל יותר מאפיק השקעות אחד).
גם לסלים קוראים תיק השקעות.
במרבית המקרים ההבחנה לא חשובה, כיוון שברור מתוך ההקשר למה מתכוונים. למטרות לימודיות ההבחנה עושה סדר ומפשטת.

 

פשרה בניסוח לטובת הפשטות

אנו משתמשים לדוגמה בניסוח “כל התיקים היעילים נמצאים על גבי קו CML” .
ניסוח שמסביר בפשטות את תמונת המצב, ונמשיך להשתמש בניסוח זה.
עם זאת ניסוח יותר מדוייק אמור היה להתייחס לפרמטרים של התיק היעיל בצורה הבאה:
“כל נקודה על קו CML מייצגת תיק יעיל שצמד הפרמטרים שלו (תוחלת וסטיית תקן) הם בהתאם למיקום הנקודה במישור”.

 

שינויים ב-rf

כאשר חל שינוי ב-rf , משתנה בהתאם השיפוע של קו CML וכן מיקום סל השוק (הפרמטרים E ו- σ משתנים), כפי שניתן לראות בתרשים 20, שמציג את rf במועד א' (5%) ולצידו 2 תרחישים של rf  במועד ב' (8% ו- 2%):

במועד א', rf עומד על 5% וסל השוק הוא m.
קיטון ב-rf גורם לגידול בשיפוע קו CML ובמקביל לקיטון בסיכון ובתוחלת של סל השוק (סל m1).
הגידול בשיפוע נותן ביטוי לגידול בפרמיית הסיכון, שמשמעותו: עבור כל גידול של 1 יחידה בסיכון, מתקבלת עכשיו תשואה יותר גדולה.
גידול ב-rf גורם לקיטון בשיפוע קו CML ובמקביל לגידול ב- 2 הפרמטרים של סל השוק (סל m1).

תרשים 20

 

 

כמה דגשים על קו ה- CML

  1. הקו נמצא במישור שבו ציר ה- X הוא סטיית התקן וציר ה- Y הוא תוחלת התשואה. 
  2. קו ה- CML נותן את תוחלת התשואה עבור כל רמת סיכון רק של תיקים יעילים!  
כזכור:”תיקים יעילים” מכילים את תיק השוק (תיק מפוזר היטב שמכיל את כל הנכסים המסוכנים בשוק) יחד עם נכס חסר סיכון בפרופורציה מסויימת.
אבל, מה אם  מחפשים את תוחלת התשואה של מניה בודדת?
קו CML נותן תוחלת תשואה לרמת סיכון של תיק יעיל אך לא של מניה בודדת.
עקומות האדישות המבטאות את שינאת הסיכון והתועלת של המשקיע, מופיעות גם הן במישור סטיית תקן- תוחלת תשואה.