התנהגות המונופול גורמת לשני עיוותים בולטים:

  1. סה”כ רווחת הציבור (עודף היצרן + עודף הצרכן) קטנה. הקיטון מתבטא הן בעודף היצרן והן בעודף הצרכן.
  2. במקביל, המונופול “נוגס” בעודף הצרכן, כך שעודף היצרן המונופוליסט משתפר לעומת מצבו בשוק חופשי.

תרשים 4.11, ממחיש את תמונת המצב של רווחת הציבור אצל מונופול בענף הכסאות.

תרשים 4.11

 

בתרשים מוצגות העקומות הבאות:

  1. עקומת הביקוש `(D)` לכסאות.
  2. עקומת` MC` של המונופול.
  3. עקומת `MR` של המונופול מקווקוות וקטועה).
  4. נקודת ההתמקמות של המונופול על עקומת הביקוש (נקודה `M` ).

אילו המונופול לא היה מנצל את כוחו ומתנהל על פי כללי השוק החופשי, עקומת `MC ` הייתה מהווה את עקומת ההיצע (המצרפית) ושיווי המשקל היה מתקבל בנקודה `C` .ׁׁ

`(Po=MR=MC)`

בתרחיש זה:

עודף היצרן מיוצג באמצעות השטחים 1+2.

עודף הצרכן מיוצג באמצעות השטחים 3+4+5.

 

כאשר המונופול מפעיל את כוחו, הוא מתמקם על עקומת הביקוש בנקודה M.

כתוצאה מכך חלים השינויים הבאים:

  1. שטחים 2 ו- 4 נגרעים מרווחת הציבור. שטח 2 נגרע מעודף היצרן ושטח 4 מעודף הצרכן.
  2. בנוסף המונופול “גוזל” את שטח 3 מעודף הצרכן ומספח אותו לעודף היצרן. כפועל יוצא עודף הצרכן מצטמצם לשטח 5 בלבד.

 

תמונת המצב תחת השפעת המונופול היא עתה כדקלמן:

עודף היצרן מכיל את השטחים [1+3] (התווסף שטח 3 ונגרע שטח 2).

עודף הצרכן מכיל את שטח 5 (נגרעו שטחים 3 ו- 4).

 

התייחסות גרפית לפדיון, הוצאות ועודף היצרן בהקשר של מונופול

הפדיון מיוצג בשטח המלבן`[P_1,M,Q_1,0]`

ההוצאה מיוצגת בשטח שמתחת לעקומת `MC` , מכמות 0 עד `Q_1` .

עודף היצרן (הפער בין הפדיון להוצאה) מיוצג בשטח הטרפז המכיל את השטחים [1+3].

 

התייחסות גרפית לתשלומי הצרכנים ועודף היצרן

סך התשלומים שהצרכנים היו מוכנים לשלם עבור כמות מיוצגת בשטח הטרפז שקודקודיו `[A,M,Q_1,0]` .

תשלומי הצרכנים בפועל שווים לפדיון המונופול, המלבן שקודקודיו `[P_1,M,Q_1,0]` .

עודף הצרכן שמיוצג כאמור בשטח 5 הוא הפער שבין סך התשלומים שהצרכנים (כקבוצה) היו מוכנים לשלם, לבין התשלום בפועל.


מונופול טבעי (בליווי תרשים 4.12)

ישנם מוצרים שהקמת קו הייצור עבורם יקרה מאוד, ובנוסף אין ביקוש למלוא כושר הייצור של הפירמה. בתנאים אלו אין הצדקה כלכלית לקיומו של יותר מיצרן אחד ולכן אותו יצרן יחיד מוגדר כמונופול טבעי.

התנאים הנדרשים לקיומו של מונופול טבעי הם:

  1. ההוצאות הקבועות להקמת מערך הייצור הן גבוהות מאוד, כדוגמת הקמת חברת חשמל. ההוצאה הממוצעת `ATC` תלך ותרד, ככל שההוצאות הקבועות יתחלקו על יותר ויותר מוצרים.
  2. עקומת `ATC` תהיה מעל עקומת `MC` (תמיד או עד לכמות שהיא הרבה מעבר לרמת הביקוש למוצר במדינה).

 

בשוק חופשי עקומת ההיצע הרלוונטית בזמן הארוך מתחילה רק מהנקודה שבה `MC` חותכת את `ATC` מלמטה.

אך אם עקומת ההיצע מתחילה בכמות שגדולה מהכמות המבוקשת באותה רמת מחיר, אף פירמה לא תקים מפעל.

תרשים 4.12

  מונופול טבעי 4.12                                           

הפתרון במצב זה הוא הענקת מעמד של מונופול לפירמה אחת כלשהי, תוך פיקוח על מחיריה.

לדוגמא אם יאפשרו למונופול להתמקם על עקומת הביקוש בנקודה m, אזי המחיר ליחידה ישתווה לסה”כ ההוצאה הממוצעת ליחידה ובשפת הסימולים `(P=ATC)nbsp` והמונופול לא יפסיד.

מונופול מפלה

מונופול מפלה הוא מונופול שיכול להפלות במחיר, בין קבוצות שונות של צרכנים כך שכל קבוצה תשלם עבור אותו מוצר מחיר שונה. למשל, תושבי הדרום (העשיר) ישלמו מחיר א', תושבי הצפון (העני) מחיר ב' ותושבי המרכז (מעמד הביניים) מחיר ג'.

 

דוגמאות נוספות

  1. יצרן מעניק הנחות למי שמבקש (מבלי שהוא מכריז על כך). אלו שלא מבקשים הנחה מופלים לרעה.

הבנק המרכזי מוכר אג”ח לציבור במסגרת מכרז מפלה שמתקיים במתכונת הבאה.
נניח שהבנק מעוניין למכור סידרה של 1,000 יחידות.
כל קונה נוקב בכמות שהוא מעוניין ובמחיר שהוא מוכן לשלם עבורה.
משתתפים 4 קונים.
קונה א' נקב בכמות של 300 יחידות ובמחיר של 103 אג' ליחידה.
קונה ב' נקב בכמות של 500 יחידות ובמחיר של 102 אג' ליחידה.
קונה ג' נקב בכמות של 1,000 יחידות ובמחיר של 95 אג' ליחידה.
קונה ד' נקב בכמות של 2,000 יחידות ובמחיר של 90 אג' ליחידה.
והתוצאה
קונה א' יקבל  300 יח' (כל הכמות שביקש) וישלם 103 אג' ליח'.
קונה ב' יקבל  500 יח' (כל הכמות שביקש) וישלם 102 אג' ליח'.
קונה ג' יקבל   200 יח' (מקצת מהכמות שביקש) וישלם 95 אג' ליח'.
                 _______________ 
סה”כ          1,000 יח'
לקונה ד' לא נשאר כלום.

3 דרגות של מונופולים

מקובל למיין את המונופולים במסגרת 2 דרגות:

  • דרגה Iהמונופול מצליח להפלות בין כל אחד ואחד מהצרכנים במדינה ולגבות מכל אחד את המחיר המקסימלי שהיה מוכן לשלם עבור כל יחידה שצרך, בהתאם לעקומת הביקוש שלו. 
    מונופול מדרגה I מכונה מונופול מפלה מושלם.
  • דרגה IIIהמונופול מפלה בין קבוצות שונות של צרכנים, למשל: מתן הנחות לפנסיונרים, חיילים וכדומה.
  • דרגה IIאיננה במסגרת ספר זה.


מונופול מפלה מושלם (דרגה I)

מונופול מפלה מושלם, או בקיצור: מונופול מושלם, הוא מונופול שמצליח להפלות בין כל אחד ואחד מהצרכנים בשוק. כל יחידה בודדת מסידרת הייצור שלו נמכרת לצרכן שמשלם עבורה את המחיר הגבוה ביותר (כאילו שמתקיים מכרז על כל יחידה ויחידה בסדרת הייצור שלו, וזוכה זה שמשלם את המחיר הגבוה ביותר).

במילים אחרות מונופול מפלה מושלם מצליח למכור כל יחידה בסדרת הייצור שלו בהתאם למחיר הנקוב בעקומת הביקוש (המצרפית) בגין אותה יחידה.

כדוגמא, נתייחס לעקומת הביקוש לתרופה T המוצגת בתרשים 4.13.

תרשים 4.13– עקומת ביקוש לתרופה T

עקומת ביקוש לתרופה

מקרא:
הסימן סימן (על הציר האנכי) מציין ש”קיפלנו” קטע מהציר שאינו רלוונטי לענייננו, על מנת לצמצם את מימדי התרשים.  

 

מונופול מפלה מושלם יפעל כדלקמן:

את היחידה הראשונה הוא ימכור במחיר 100 ש”ח (המכירה תתבצע לאותו צרכן “שתרם” את הנקודה A לעקומת הביקוש המצרפי).

את היחידה השנייה הוא ימכור במחיר 99 ש”ח.

את היחידה השלישית הוא ימכור במחיר 98 ש”ח.

וכך הלאה.

המונח מושלם מציין שבכל יחידה ויחידה המונופול מצליח להפלות בין הצרכן שמוכן לשלם את המחיר הגבוה ביותר לבין כל השאר.

מונופול מפלה מושלם הוא כמובן מונופול תיאורטי שבאמצעותו ניתן לחדד את הבנתנו בהתנהלות מונופולים.

שיקולי ההתמקמות של מונופול מושלם על עקומת הביקוש

אצל מונופול מושלם, עקומת הביקוש מהווה גם את עקומת `MR` שלו. וההסבר: הפדיון המתווסף לו מכל יחידה נוספת שימכור הוא המחיר שקיבל עבורה, ללא קשר למחירים שקיבל עבור כל יחידה לפניה בסדרה (שהיו גבוהים יותר).

זאת בניגוד למונופול רגיל שקובע מחיר אחיד לכל סדרת הייצור, ותוספת יחידה גורמת במקביל להוזלה של כל הסידרה.

מונופול מושלם יתמקם במקום שעקומת הביקוש, שמייצגת גם את `MR` שלו, משתווה ל-`MC` ` [MC = MR] `

תרשים 14.4, מציג תאור גרפי של: מיקום המונופול המושלם, הפדיון, ההוצאות, עודף היצרן ועודף הצרכן.

המיקום. המונופול מתמקם בנקודה A שבה `[MC = MR]` . הוא ימכור 10 יח' ומחירה של כל יחידה בסדרה יהיה בהתאם למחיר שמעליה על עקומת הביקוש.
הפדיון מיוצג בשטח שבין עקומת הביקוש עד לנקודה A לבין ציר ה- x (שטח הטרפז `[B,A,10,0]` )
ההוצאות מיוצגות בשטח המלבן  `[0, 10, A, 20]` .
עודף היצרן מיוצג באמצעות כל השטח שמעל קו המחיר לעקומת הביקוש מעליו ׁשטח המשולש [B,20,A])
עודף הצרכן – אפס. המונופול המושלם “גזל” את כל עודף הצרכן.

 

תרשים 4.14

שיקולי ההתמקמות של מונופול מושלם על עקומת הביקוש 4.14


פירמות בעלות מבנה הוצאות ייחודי

ישנן פירמות שבהן ההוצאה השולית זניחה וההוצאות הקבועות הן העיקריות. למשל, פארקי מים. אם ילד עולה על מגלשת מים עוד 6 פעמים, ההוצאות השוליות זניחות, אך מנגד ההוצאה הקבועה הכרוכה בהקמת ותפעול הפארק גבוהה.

במקרה כזה המונופול יבסס את המכירה בעיקר על דמי כניסה ותשלום שולי על כל שימוש במתקן כלשהו, בלי קשר לכמות השימוש במתקנים.

מתכונת מעין זו נקראת “תעריף שני חלקים”, חלק אחד של המחיר קבוע וחלק שני בהתאם לשימוש במתקנים.