במקום לגבות מהצרכן מחיר שהולך וקטן לכל יחידה נוספת, ישנן 2 דרכים “עדינות” יותר לגזול מהצרכן את מלוא עודף הצרכן.
- תמחור חבילות
- תמחור דו-תעריפי
תמחור חבילות
בהמשך לדוגמא הקודמת, נניח כי המונופול איננו מאפשר לצרכן לרכוש יחידות בודדות, אלא הוא אורז את המוצר בחבילה, כאשר בחבילה יש 30 יחידות. המונופול קובע לכל חבילה מחיר של 2,550 ש”ח, שהוא כפי שכבר ראינו, הסכום המקסימלי שהצרכן מוכן לשלם עבור 30 יחידות. במחיר זה לא יוותר עודף צרכן.
תמחור דו-תעריפי
נניח כי המונופול מוכר את תוצרתו בשוק הנמצא בבניין סגור ויכול לבקש דמי כניסה לשוק זה.
הצרכן שמשלם את דמי הכניסה, יכול לקנות בשוק יחידות בודדות במחיר אחיד ליחידה.
כלומר, יש כאן שני תעריפים:
- ובה דמי הכניסה לשוק
- מחיר ליחידה
בהמשך לדוגמא הקודמת, המחיר ליחידה שקובע המונופול הוא 70 ש”ח, המחיר שתואם ל- 30 יח' בעקומת הביקוש `[P=100-Q]` . במחיר זה ירכוש הצרכן 30 יחידות ויישאר לו עודף צרכן של 450 ש”ח. מכיוון שהמונופול יודע זאת, הוא יגבה דמי כניסה בגובה של 450 ש”ח ובאופן זה יגזול את כל עודף הצרכן.
דרך זו מקובלת מאוד במועדונים ובלונה פארקים.
