עם סיום קריאת פרק זה יהיו בידיך, הקורא, הכלים לבצע בעצמך את כל החישובים אשר ביצענו עבורך בפרקים קודמים. תחילה נסביר שוב את מושג הריבית דריבית ונדגימו בקצרה ללא שימוש במחשבון. מיד אחרי כן נעבור לתיאור מפורט של כל סוגי החישובים, הפעם באמצעות מחשבון פיננסי.

ריבית דריבית

בדוגמה המופיעה בהקדמה של פרק 1, אנו מפקידים 2000 ש”ח בבנק לשנתיים, הפיקדון נושא ריבית בשיעור שנתי של 5%. נרצה לחשב את סכום הכסף שיהיה ברשותנו בתום השנתיים, או במילים יותר מקצועיות, את הערך העתידי בעוד שנתיים של 2000 ש”ח המופקדים היום. לכאורה, היינו מצפים לקבל ריבית מצטברת של 10% עבור כל תקופת ההפקדה (5% לכל שנה), אבל למעשה אנחנו מקבלים יותר. הסיבה לכך היא שבתום כל שנה סכום הריבית שקיבלנו עבור הפיקדון מצטרף לקרן ובשנה השנייה גם סכום זה יצבור ריבית. צורה זו של חישוב ריבית נקרא “ריבית דריבית”.

נדגים באופן מספרי:

נניח שבמקום להפקיד 2000 ש”ח לשנתיים רצופות, אנו מבצעים את סדרת הפעולות הבאות:
  1. מפקידים לשנה אחת.
  2. בתום שנה מושכים את הפיקדון.
  3. מיד עם המשיכה מפקידים לשנה נוספת.
  4. בתום השנה הנוספת (שנתיים לאחר ההפקדה הראשונה) מושכים את הכסף.

ננתח את תוצאות הפעולות האלה: בתום השנה הראשונה יהיה סכום הריבית המגיע לנו 100 ש”ח (5%·2000 = 100). מכאן שיהיו בידנו 2,100 ש”ח (הקרן + הריבית). לאחר המשיכה אנו מפקידים לעוד שנה את כל הסכום, כך שכעת הקרן היא 2,100 ש”ח, ולא 2,000 ש”ח. בתום השנה השנייה סכום הריבית המגיע לנו יהיה 105 ש”ח (5%·2100 = 105) ובסך הכל יהיו בידנו 2,205 ש”ח (2100 + 105 = 2205).

אילו היינו מחשבים לפי שיעור ריבית של 10% לשנתיים, סכום הריבית היה 200 ש”ח
(10%·2000 = 200) ובידנו היו רק 2200 ש”ח.

מכאן שבחישוב של ריבית דריבית , שיעור ריבית של 5% שנתי למשך שנתיים פירושו שיעור ריבית מצטברת של  יותר מ-10% לשנתיים.

בפועל, איננו חייבים בתום השנה הראשונה למשוך את הפיקדון ולהפקידו שנית, כיוון  שהבנק מחשב עבורנו את הריבית, כאילו עשינו זאת. הפעולה שבה סכום הריבית מצטרף לקרן והסכום שלהם הופך להיות הקרן החדשה, לא חייבת להתרחש דווקא כל שנה. הדבר תלוי בסוג הפיקדון. למשל אם נפקיד סכום כסף בפיקדון שבועי מתחדש, בתום כל שבוע יצטרף סכום הריבית לקרן.

כפי שראינו חישוב של ריבית דריבית אפשרי באמצעות מתמטיקה פשוטה, אך ברגע שמדובר בפעולות רבות של ריבית דריבית, הדבר עשוי להיות ארוך ומייגע. למשל, נניח שאנו מפקידים סכום כסף בפיקדון לשנה, שבסוף כל שבוע מחשבים את הריבית עבורו ומצרפים אותה לקרן. כדי לחשב את סכום הכסף שיהיה בידינו בתום תקופת הפיקדון (שנה), נצטרך לבצע 52 פעולות של ריבית דריבית. הדבר אמנם אפשרי, אך מייגע. בדיוק במקרים כאלה נפנה לעזרתו של המחשבון הפיננסי.

כדי לתאר את אורך התקופה שבסופה מתבצעת פעולת ריבית דריבית נשתמש בביטוי “תקופת הריבית”, וזאת בניגוד ל”תקופת הפיקדון” (או “תקופת ההלוואה”) שהיא התקופה הכוללת. למשל בדוגמא שהבאנו בפסקה הקודמת, תקופת הפיקדון היא שנה ותקופת הריבית היא שבוע, כך שבתקופת הפיקדון נכללות 52 תקופות ריבית. בכל הדוגמאות שהובאו בפרק הקודם תקופת הריבית היא שנה.

 

חישובים באמצעות המחשבון

את כל החישובים שנעשו בפרק הקודם אפשר אמנם לחשב בעזרת נוסחאות מתמטיות פשוטות, אך חשוב להדגיש שתורת המימון אינה מתמטיקה ונוסחאות, אלא אך ורק דרך חשיבה.

אתה יכול להיות איש מימון מעולה גם בלי לדעת כלל מתמטיקה, שכן המחשב לימינך. וכפי שתיווכח תוכל לסמוך עליו יותר מאשר על הרבה מתמטיקאים מסביבך.

קיימים כמה דגמים של מחשבונים פיננסיים, כמו כן, גם תוכנת הגיליון האלקטרוני EXCEL מסוגלת לבצע חישובים פיננסיים.

בספר זה בחרנו לתאר את השימוש באחד הדגמים הנפוצים של המחשבונים הפיננסיים. גם אם בידך מחשבון אחר, תוכל באמצעות המתואר בהמשך ובאמצעות חוברת ההסברים של המחשבון שלך, להתמודד עם החישובים בקלות.

כמו כן נציין, כי אין אנו מתארים את כל השימושים האפשריים במחשבון, אלא רק את אלה הרלוונטיים לחישובים הנדרשים בספר זה.