הקדמה
כדי להבין את המשמעות של ריבית ריאלית רצוי להבין תחילה את המשמעות
של המונחים : אינפלציה , מדד מחירים ומדד מחירים לצרכן.
אינפלציה
אינפלציה היא מילה נרדפת לעליית מחירים מתמשכת.
בתקופה שבה נרשמת עליית מחירים, כוח הקניה של הכסף נשחק , דהיינו :
אם במועד א' (תחילת תקופה) יכולנו ב-100 ש”ח לקנות 100 פרחי כלניות (כל פרח ב-1 ש”ח) אזי במועד ב' (סוף התקופה) באותם 100 ש”ח כבר לא בהכרח נוכל לקנות 100 פרחים.שכן, אם מחירי הפרחים יעלו בין מועד א' למועד ב' ב-30% מחירו של פרח יעלה ל-1.3 ש”ח ונוכל לקנות רק כ-77 פרחים. כלומר, כוח הקניה של ה-100 ש”ח נשחק (= קָטֵן, פוחת)
כוח הקניה של הכסף תמיד נשחק בתקופה שבה נרשמת עליית מחירים (אינפלציה).
אינפלציה היא למעשה מעין מס המוטל על המחזיקים בשקלים.
מדד מחירים
מדד הינה שיטה או טכניקה שבאמצעותה אנו עוקבים אחר התפתחות המחירים של מוצר (או סל מוצרים).
לצורך המעקב אנו בודקים מידי תקופה את המחיר של המוצר (כל בדיקה נקראת “תצפית”). המדד מאופיין בכך שהמחיר שהתקבל בתצפית הראשונה הופך להיות ל-100 נקודות (או 100%) והמחירים בתצפיות שלאחריו גדולים או קטנים מ-100 בהתאם לעלייה או לירידה במחיר שנרשמה באותן תצפיות, לעומת המחיר שהתקבל בתצפית הראשונה.
- אם מחירו התייקר ב-30%, המדד יעמוד על 130 נקודות.
- אם מחירו הוזל ב-5%, המדד יעמוד על 95 נקודות.
מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן עוקב אחר השינויים במחירו של סל מוצרים מסוים, שהמצרכים בו נקבעו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא מכונה “סל המוצרים”.
“סל המוצרים” כולל כמה מאות מוצרים שמשפחה ממוצעת בישראל צורכת במשך חודש.
לא כל המוצרים בסל המוצרים מתייקרים באותו שיעור. חלקם אף מוזל.
|
טבלה #1.3:התפתחות מדד המחירים לצרכן (דוגמא בלבד) |
||||
|
חודש |
מחירי הסל (המחירים לא אמיתיים) |
מדד בנקודות |
ההתייקרות החודשית |
התייקרות מצטברת |
|
(1) |
(2) |
(3) |
(4) |
(5) |
|
1/1950 |
250 ש”ח |
100 |
|
|
|
2/1950 |
260 “ |
104 |
4% |
4% – לעומת התצפית הראשונה |
|
3/1950 |
265 “ |
106 |
2% |
6% – לעומת התצפית הראשונה |
בפועל הנתונים המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם רק טורים (1) , (3) ו- (4).
ריבית ריאלית – המשמעות בדוגמאות
לצורך ההסבר בהמשך נעבור לצד המלווים (הצד החזק).
ריבית ריאלית הוא מונח הבא לחשב את שיעור הגידול בכוח הקנייה שהניבה לנו הלוואה לאחר שהלווה פרע את חובו, קרן וריבית.
דוגמא נוספת:
הלווינו למשה בתחילת השנה (מועד א') 1,000 ש”ח לשנה, בריבית נומינלית של 12%.
בתום השנה נקבל ממשה 1120 ש”ח (1,000 ש”ח בגין הקרן + 120 ש”ח בגין הריבית).
נבחן את תוספת כוח הקנייה שהשגנו ב-3 תרחישים המתייחסים לשינויים במדד המחירים לצרכן במהלך התקופה.
תרחיש 1 – מדד המחירים לצרכן נשאר קבוע. (אינפלציה של 0%)
תרחיש 2 – מדד המחירים לצרכן עלה ב-5%.
תרחיש 3 – מדד המחירים לצרכן עלה ב-20%.
את החישוב נלווה בדוגמא המתייחסת לפרחי כלניות שבמועד א' מחירן 1 ש”ח ובמועד ב' מחירן משתנה במקביל לשינוי במדד המחירים לצרכן.
במועד א' יש באפשרותנו לרכוש בסכום שהלווינו למשה (1000 ש”ח) 1000 כלניות.
במסגרת הטבלה הבאה אנו מחשבים , כמה כלניות נוכל לקנות במועד ב' בכל אחד מ-3 התרחישים.
|
טבלה 1.4 |
|||
|
|
תרחיש 1 אינפלציה 0% |
תרחיש 2 אינפלציה של 5% |
תרחיש 3 אינפלציה של 20% |
|
תמונת מצב במועד א'
|
|
|
|
|
שווי הקרן
|
1000 ש”ח
|
1000 ש”ח
|
1000 ש”ח
|
|
מחיר הכלניות
|
1 ש”ח
|
1 ש”ח
|
1 ש”ח
|
| כמות הכלניות שיכולנו לקנות |
1000 כלניות |
1000 כלניות |
1000 כלניות |
| תמונת מצב במועד ב' |
|
|
|
| שווי הקרן + ריבית |
1120 ש”ח |
1120 ש”ח |
1120 ש”ח |
| מחיר הכלניות |
1 |
1.05 |
1.20 |
| כמות כלניות שנוכל לקנות |
1120 כלניות |
1067 כלניות |
933 כלניות |
| שינוי בכמות הכלניות , בין מועד א' ל- ב' |
|
67 |
(67) גריעה |
| התוספת (גריעה) של כלניות. (שמשמועתה:תוספת/גריעה ריאלית בכוח הקנייה) |
12 |
6.7%. ריבית ריאלית של 6.7% |
6.7%- הפסד ריאלי של 6.7% |
| פרשנות |
מצבנו שופר ב-12% |
מצבנו שופר. |
מצבנו הורע ב-6.7% |
