מצב  – הוזלה במחיר מוצר בסל

המוצר המוזל הוא שניצל (מחירו ירד מ-10 ש”ח ל-5 ש”ח ליחידה).

הנתונים המתייחסים למועדים א' ו-ב' והסימולים המתלווים לתרשימים 4.6, 4.7 ו-4.8 מרוכזים בטבלה 4.5.

טבלה #4.5

נתונים

מועד א'

מועד ב'

מועד ביניים

(בעקבות השפעת התחלופה)

הכנסה יומית

100 ש”ח

100 ש”ח

 

מחיר תפוזים

10 ש”ח

10 ש”ח

 

מחיר שניצלים

10 ש”ח

ש”ח

 

סימולים

 

 

 

קו מגבלת התקציב

AT100

BT100 B

 

קו תקציב וירטואלי

 

 

T V

הסל הנבחר

C

D

H

 

תרשים 4.6 – המצב לפני ההוזלה


השפעת התחלופה (תרשים 4.7)

סלוצקי מבקש מאיתנו להניח הנחה וירטואלית (דמיונית), לפיה הכנסתו של משה צמודה למחיר הסל.

אם לדוגמא, מחירו של הסל מוזל מ- 100 ש”ח ל- 70 ש”ח, גם ההכנסה של משה יורדת מ- 100 ש”ח ל- 70 ש”ח.

אם מחיר הסל מתייקר ל- 160 ש”ח, גם ההכנסה של משה עולה ל- 160 ש”ח.

בעקבות הוזלת השניצלים מ- 10 ש”ח ל- 5 ש”ח, מחיר סל C מוזל ל- 70 ש”ח.
להכנסה המעודכנת של משה, המתקבלת בעקבות ההתאמה (ההצמדה) למחיר הסל, נקרא: הכנסה וירטואלית. לקו מגבלת התקציב המתייחס להכנסה הוירטואלית נקרא: קו מגבלת התקציב הוירטואלי ונסמלו ב vT70 .

vT100 מתייחס למחירי המוצרים במועד ב' ולפיכך שיפועו יהיה עכשיו `2-[=10/5-]`  , לעומת שיפוע `1-[=10/10-]`  ב- AT 100.

אנחנו עוד נשוב לעסוק בקו מגבלת התקציב הוירטואלי ולמסקנות המעניינות שניתן ללמוד ממנו.
תרשים 4.7 מבוסס על תרשים 4.6 בתוספת   vT70  ו- U120 .

תרשים 4.7

 תרשים 4.7 – המצב לפני ההוזלה

 

vT 70 (הקו המקווקו) חותך את  AT100 בנקודה ,C שכן ניתן לרכוש עכשיו את סל  C תמורת 70 ש”ח ולפיכך סל C נמצא גם על  vT70 . הסל הנבחר בעקבות השפעת התחלופה יהיה סל כלשהו שנסמנו H ומיקומו באופן טבעי יהיה על vT70 בקטע שמעל ומשמאל לסל C. וההסבר: קטע זה משיק לעקומת אדישות גבוהה יותר מזו של  סל U120) C בתרשים 4.7).

והמסקנה – השפעת התחלופה לבדה, עפ”י סלוצקי, הביאה לשיפור בתועלת הצרכן. הוא עבר מסל C לסל H הממוקם על עקומת אדישות גבוהה יותר.

הערה: המספור של עקומות האדישות בתרשימים השונים הוא שרירותי. אין למספור כל חשיבות ואפשר לבחור כל מספור שתרצו. חשוב רק לשמור על המדרג שלהן. כלומר מי עדיפה על מי.

 

השפעת ההכנסה (תרשים 4.8)

אם נחזיר לצרכן את 30 השקלים הוירטואלים  ש”גזלנו” ממנו כתוצאה מהתאמת הכנסתו (כביכול) למחיר הסל, במסגרת הדיון על השפעת התחלופה, נקבל קו מגבלת תקציב חדש שנסמלו BT100 הממוקם מעל vT70 ומקביל לו. ההקבלה נובעת מכך שגם BT100 מתייחס למחיר המוצרים במועד ב', ושיפועו  `2-[=10/5-]`   .

(תרשים 4.8 מבוסס על תרשים 4.7 בתוספת: BT100 ו- U150 )

תרשים 4.8

השפעת ההכנסה - תרשים 4.8

הסל הנבחר (נקודה D) ימוקם היכן שהוא, על קו מגבלת התקציב BT100 (בְּמַקוֹם שעקומת אדישות כלשהי תשיק לו). המעבר מסל H לסל D הוא התרומה של השפעת ההכנסה.

הערה: היות ו- שני המוצרים הם “נורמליים”, סל D יכול להתמקם רק בקטע  fe. כל נקודה אחרת תבטא ירידה בכמות הנצרכת של אחד משני המוצרים.

סיכום תמונת המצב של הסלים הנבחרים במועדים השונים מוצגת בטבלה 4.9:

טבלה #4.9

המועדים

הסל הנבחר

הערות

סימולו

מיקומו

הרכבו

שוויו

תפוזים

שניצלים

מועד א'

C

U100

4

6

100 ש”ח

 

בעקבות השפעת התחלופה

H

U120

2

10

ש”ח 70

חל גידול בצריכת המוצר שהוזל (שניצלים)

מועד ב'

D

U150

4

12

ש”ח 100

בעקבות השפעת ההכנסה (המתבטאת בגידול בכוח הקניה), חל גידול בצריכת 2 המוצרים במעבר מסל H לסל D


מצב II – התייקרות במחיר מוצר בסל

המוצר המתייקר הוא שניצל (מחירו עלה מ- 10 ש”ח ל- 20 ש”ח).

הנתונים המתייחסים למועדים א' ו-ב' והסימולים המתלווים לתרשימים 4.11, 4.12 ו-4.13 מרוכזים בטבלה 4.10.

טבלה #4.10

נתונים

מועד א'

מועד ב'

מועד ביניים

(בעקבות השפעת התחלופה)

הכנסה יומית

100 ש”ח

100 ש”ח

 

מחיר תפוזים

10 ש”ח

10 ש”ח

 

מחיר שניצלים

10 ש”ח

20 ש”ח

 

סימולים

 

 

 

קו מגבלת התקציב

AT100 BT100

 

קו תקציב וירטואלי

 

 

vT

הסל הנבחר

C

D

H

 

תרשים 4.11 – המצב לפני ההתייקרות

תרשים 4.11 – המצב לפני ההתייקרות

השפעת התחלופה (תרשים 4.12)

בעקבות התייקרות השניצלים, מחיר הסל מתייקר מ- 100 ש”ח ל- 160 ש”ח ובמקביל ההכנסה הוירטואלית של משה עולה גם כן ל- 160 ש”ח. קו מגבלת התקציב המתייחס להכנסה הוירטואלית הוא vT160 ושיפועו  `1/2-[=10/20-]`  (מותאם למחירים החדשים).

תרשים 4.12 מתבסס על תרשים 4.11 בתוספת vT160   ו- U120.

תרשים 4.12

השפעת החלופה - תרשים 4.12

vT160 חותך את AT100 בנקודה C, שכן ניתן לרכוש עכשיו את סל C תמורת 160 ש”ח ולפיכך סל C נמצא גם על vT160. הסל נבחר, בעקבות השפעת התחלופה, יהיה סל כלשהו שנסמנו ב- H ומיקומו באופן טבעי יהיה על vT160, בקטע שמתחת ומימין לסל C.

ההסבר: קטע זה משיק  לעקומת אדישות גבוהה יותר ( U120 בתרשים 4.12) מזו שעליה ממוקם סל C.

והמסקנה – השפעת התחלופה לבדה, עפ”י סלוצקי, הביאה לשיפור בתועלת הצרכן.
הוא עבר מסל C לסל H הממוקם על עקומת אדישות גבוהה יותר.


השפעת ההכנסה (תרשים 4.13)

אם ניקח ממשה את 60 השקלים הוירטואלים שהענקנו לו כתוצאה מהתאמת הכנסתו (כביכול) למחיר הסל, במסגרת הדיון על השפעת תחלופה, נקבל קו תקציב חדש BT100 הממוקם מתחת ל-vT160  ומקביל לו. 

תרשים 4.13 מתבסס על תרשים 4.12, בתוספת: BT100 ו- U70 .

תרשים 4.13

השפעת ההכנסה - תרשים 4.13

 

הסל הנבחר (נקודה D) ימוקם היכן שהוא על BT100 (במקום שעקומת אדישות כלשהי, תשיק לו).
המעבר מסל H לסל D נובע מהשפעת ההכנסה.

סיכום תמונת המצב של הסלים הנבחרים, במועדים השונים, מוצגת בטבלה 4.14:

טבלה #4.14

המועדים

הסל הנבחר

הערות

סימולו

מיקומו

הרכבו

שוויו

תפוזים

שניצלים

מועד א'

C

U100

4

6

100 ש”ח

 

בעקבות השפעת התחלופה

H

U120

8

4

ש”ח 160

חל קיטון בצריכת המוצר שהתייקר (שניצלים)

מועד ב'

D

U70

6

2

ש”ח 100

בעקבות השפעת ההכנסה (שקטנה), חל קיטון בצריכת 2 המוצרים במעבר מסל H לסל D.

 

הניתוח של סלוצקי והשפעתו על תוספת היוקר במדינה

כאשר מצמידים את הכנסתו של צרכן לסל C כלשהו, ומחיר הסל משתנה , אזי מצבו של הצרכן משתפר בין אם מחיר הסל מתייקר ובין אם מחירו מוזל.
במדינות רבות ישנם איגודי עובדים שמשיגים לחבריהם הצמדה של המשכורת למחירו של סל מוצרים. בקיצור: סל שמשפחה ממוצעת צורכת במשך חודש. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל מדינה עוקבת אחר שינויי המחירים של סל זה והם מקבלים ביטוי במסגרת מדד המכונה מדד המחירים לצרכן, שמתפרסם אחת לחודש.
כאשר מחיר הסל מתייקר, העובדים מקבלים תוספת שכר המאפשרת להם לרכוש את אותו סל.
לפי הניתוח של סלוצקי, הצמדה מלאה של ההכנסה למדד המחירים לצרכן,לא משאירה את הצרכן על אותה רמת תועלת, אלא משפרת את מצבו.
כלומר לא רק שהצרכן לא ייפגע מעליית המחירים, אלא הוא אפילו ישפר את מצבו.
עקב השינוי במחירים היחסיים של המוצרים בסל , הצרכן לא ימשיך לקנות את אותו סל מוצרים שקנה לפני עליית המחירים, למרות שתוספת ההכנסה שיקבל מאפשרת לו, אלא ייהנה מהשינוי במחירים היחסיים של המוצרים, ויעבור לסל מוצרים חדש (לפי השפעת התחלופה, סל H) כך שתועלתו תעלה.
למעשה, על פי הניתוח של סלוצקי מספיק לתת לצרכן תוספת שכר פחותה מזו הנדרשת לרכישת הסל הקודם, כדי להשאיר אותו על אותה רמת תועלת.   

 

הרחבה בנושא מדד המחירים לצרכן וסל המוצרים שאליו הוא מתייחס, ניתן למצוא בספר “כלכלה למתחילים ב'” בפרק על מדד המחירים.