ההבדל בין עקומת הביקוש לעקומת מחיר תצרוכת: בעקומת הביקוש, השינוי במחיר הוא תוצאה של שינוי בכמות המבוקשת ואילו עקומת מחיר תצרוכת מבטאת את השינוי בכמות שיקנה צרכן בודד כתוצאה מהשינוי במחיר, כאשר הכנסתו נשארת קבועה. האלמנט הנוסף בעקומת מחיר התצרוכת הוא שיש דגש שהכנסת הצרכן נשארת קבועה ואילו אלמנט זה לא נכנס בעקומת הביקוש, משום שאין התייחסות להכנסה הקבועה.
ההסבר בהמשך מתייחס לשוק שבו צורכים רק שני מוצרים: לחם ויין.
עקומת מחיר תצרוכת היא למעשה עקומת הביקוש של צרכן בודד למוצר כלשהו.
נתייחס בהמשך כדוגמא, לעקומת PCC של משה;
- ללחם
- ליין
עקומת PCC ללחם
הכמות המבוקשת של משה ללחם משתנה בהתאם לשינוי במחיר הלחם.
בתרשים 3.11 משורטטת עקומת הביקוש ללחם.
צירי העקומה
- ציר y- מחיר הלחם (בש”ח).
- ציר x- הכמות המבוקשת.
ככל שמחיר הלחם עולה, הכמות המבוקשת של לחם קטנה.
איסוף הנתונים לעקומת PCC ללחם
נתחיל ממצב פתיחה כלשהו שמתקיים במועד א'. נתוני השוק במועד א' הם כדקלמן:
| נתוני השוק במועד א' |
| מחיר כיכר לחם 10 ש”ח |
| מחיר בקבוק יין 5 ש”ח |
| ההכנסה ליום 100 ש”ח |
בתרשים 3.12 מוצגים 3 קווי מגבלת תקציב לצד 3 עקומות אדישות ו- 3 סלים נבחרים.
תרשים 3.12
קו מגבלת התקציב המתייחס לנתוני הפתיחה במועד א' ומסומל [AT100[10,5 .
המספר השמאלי בסוגריים מתייחס למחיר הלחם במועד א' והמספר השני למחיר היין.
צירי התרשים הם:
- ציר ה- x- ככרות לחם (ביחידות).
- ציר ה- y- בקבוקי יין (ביחידות)
הסל הנבחר בנתוני הפתיחה הוא `C_1` הממוקם על `U_100` .
אם נוזיל בהדרגה את מחירו של הלחם, למשל כל פעם ב-1 ש”ח, אזי בעקבות כל הוזלה נקבל קו מגבלת תקציב חדש שייצא גם כן מנקודה A ויעבור מעל [AT 100[10,5.
קו התקציב החדש ישיק לעקומת אדישות גבוהה מ `U_100` ולפיכך נקבל סל נבחר עדיף על `C_1` .
קו התקציב [BT100[5,5, מתייחס להוזלת מחיר הלחם ל-5 ש”ח (מועד ב'). הוא משיק לעקומת אדישות גבוהה מ `U_100` ולפיכך הסל הנבחר החדש `C_2` עדיף על `C_1` . והמשמעות, בעקבות הוזלת מחיר הלחם, גדלה הכמות המבוקשת ממנו.
| הערה: | |
| על מנת לא לסרבל את התרשים, הסתפקנו רק ב- 3 קווי מגבלת תקציב, לצד 3 עקומות אדישות. |
מנגד, אם נייקר בהדרגה את מחיר הלחם, כל פעם ב- 1 ש”ח, בעקבות כל התייקרות נקבל קו מגבלת תקציב חדש שייצא גם כן מנקודה A, אך יעבור מתחת ל[AT100[10,5. קו התקציב החדש ישיק לעקומת אדישות נמוכה מ U100 ולפיכך הסל הנבחר החדש C3 נחות מ C1. והמשמעות, בעקבות התייקרות הלחם, קטנה הכמות המבוקשת ממנו.
טבלה 3.13 מציגה כדוגמא את כמויות הלחם שמשה יצרוך בכל רמת מחיר.
בכל שורה נקובים צמד נתונים: מחיר הלחם והכמות המבוקשת, כפי שמתקבל מהרכב הסלים הנבחרים, בתרשים 3.12.
|
טבלה #3.13 |
|
|
מחיר הלחם |
כמות מבוקשת (מספרים לדוגמא) |
|
|
|
|
5 ש”ח |
4 |
|
10 ש”ח |
3 |
|
20 ש”ח |
2 |
על בסיס טבלה 3.13 ניתן לשרטט את עקומת PCC ללחם המוצגת בתרשים 3.14. כל נקודה בתרשים מתייחסת לצמד נתונים בשורה כלשהי בטבלה 3.13.
תרשים 3.14- עקומת PCC ללחם
עקומת PCC ליין
שרטוט העקומה נעשה באותה מתכונת שבה שרטטנו את עקומת PCC ללחם (כאשר מחיר היין משתנה בהדרגה ביחס למצב הפתיחה, קו מגבלת התקציב נוטה על צידו בנקודה D. כשהמחיר מוזל הוא נוטה ימינה וכשהמחיר מתייקר הוא נוטה שמאלה).
בתרשים 3.15 מוצג שוב קו מגבלת התקציב המתייחס לנתוני הפתיחה (מועד א') [מסומל: [AT100[10,5] ולצידו 2 קווי מגבלת תקציב נוספים. אחד מתייחס להוזלת היין ל- 4 ש”ח [סימולו: [BT100[10,4 ] והשני מתייחס להתייקרות היין ל-10 ש”ח [סימולו [BT100[10,10].
כפי שניתן לראות בתרשים, הכמות המבוקשת מהיין הולכת וקטנה ככל שמחירו מתייקר.
תרשים 3.15
