נבחן 2 מצבים:

  • מצב I: עלייה בשכר לשעה.     
  • מצב II: ירידה בשכר לשעה.

מצב I: עלייה בשכר לשעה

נניח שהשכר לשעה עולה מ- 20 ל- 30 ש”ח (ההכנסה משכ”ד נשארת 80 ש”ח ליום).

העלייה בשכר לשעה, ל- 30 ש”ח, מייקרת אוטומטית את מחירה של שעת פנאי ל- 30 ש”ח (עבור שעת פנאי צריך לוותר על 30 ש”ח).

תרשים 6.3 מתאר בצורה גרפית את השינויים החלים במצבו של משה בעקבות תוספת השכר.

התרשים כולל:

  1. קו מגבלת התקציב במועד א' מסומל ב-AT560·AT560=AT(480+80)/20).  משיק ל-U80 והסל הנבחר הוא C.
  2. קו מגבלת התקציב במועד ב' מסומל BT[720+80]/30. המספר [80 + 720] מציין את שוויים של כל הסלים הממוקמים עליו כפי שנסביר בהמשך.
  3. 5 סלים נבחרים אפשריים במועד ב' המסומנים D1,D2,D3,D4,D5 (ממוקמים על BT[720+80]/30). כל אחד מהסלים מתאים לצירוף שונה של קטגוריות אליהן משתייכים מוצרי הסל. נרחיב בהמשך.
  4. קו מגבלת תקציב וירטואלי המסומל vT, הוא מקביל לBT[720+80]/30 משמאלו, ומשיק לU80  שעליה ממוקם הסל הנבחר C במועד א'. נקודת ההשקה של קו VT היא בנקודה H.

VT תואם את התאורייה של היקס לגבי השפעות התחלופה וההכנסה. יורחב בהמשך.

BT פוגש את ציר ה- y בערך 80 לחמים (נקודה E).

וההסבר: אם משה לא יצרוך כלל שעות פנאי יהיו ברשותו במצב החדש 800 ש”ח: 720 ש”ח משכר (=30 ש”ח·24 שעות) + 80 ש”ח מריבית, שבהם הוא יכול לקנות 80 לחמים.

במילים אחרות, שוויו של סל E הוא 800 ש”ח.

קו מגבלת התקציב החדש יורד לנקודה A המשותפת עם קו מגבלת התקציב הקודם. וההסבר: אם משה לא יעבוד כלל ויצרוך 24 שעות פנאי, יעמדו לרשותו רק 80 ש”ח מריבית שבהם הוא יוכל לרכוש 8 לחמים.

שוויו של סל A הוא עכשיו 800 ש”ח (=30 ש”ח ž 24 שעות פנאי + 80 ש”ח מריבית).

וכך, כל סל על קו מגבלת התקציב החדש הוא שווה ערך ל- 800 ש”ח. נבחן כיצד השפעות התחלופה וההכנסה עפ”י גירסת היקס משפיעות על בחירת הסל הנבחר.

 

השפעת התחלופה

השפעת התחלופה גורמת למעבר מסל C לסל H, הנמצא בנקודת ההשקה של VT עם עקומת האדישות שעליה ממוקם סל C ( U80 ).

ניתן לראות בתרשים שכתוצאה מהתייקרות שעות הפנאי צורכים מהם פחות לטובת יותר שעות עבודה וכפועל יוצא חל גידול בצריכת הלחם.

 

השפעת ההכנסה

השפעת ההכנסה גורמת למעבר מסל H לסל הנבחר במועד ב' (אחד מהסלים D1-D5), שמיקומו מושפע מהקטגוריות שאליהן משתייכים מוצרי הסל (נורמלי, ניטרלי ונחות).

בטבלה 6.4 מצוין לאיזה צירוף קטגוריות מתייחס כל סל.

תרשים 6.3 – עלייה בשכר

טבלה #6.4: השינויים בסל הנבחר בין מועד א' למועד ב', ב- 5 תרחישים שונים

המועדים

קטגוריית המוצר

סימול

הסל הנבחר

עקומת אדישות

עבודה

(שעות)

הרכב  הסל

שווי הסל

(ש”ח)

הערות

פנאי

לחמים

מוצר א'

פנאי

(שעות)

מוצר ב'

לחמים

(יחידות)

מועד א'

(מחיר פנאי 20 ש”ח לשעה)

 

 

`C`

`U_80`

10

14

28

560

 

בעקבות השפעת התחלופה

(מחיר פנאי 30 ש”ח לשעה)

 

 

`H`

`U_80`

17

7

48

690

הערה 1

מועד ב' – תרחיש  1

נחות

נורמלי

`D_1`

גדולה מ-  `U_80`

20

4

68

800

 

                תרחיש  2

ניטרלי

נורמלי

`D_2`

גדולה מ-  `U_80`

17

7

59

800

 

                תרחיש  3

נורמלי

נורמלי

`D_3`

גדולה מ-  `U_80`

15

9

53

800

 

                 תרחיש 4

נורמלי

ניטרלי

`D_4`

גדולה מ-  `U_80`

131/3

102/3

48

800

 

                 תרחיש 5

נורמלי

נחות

`D_5`

גדולה מ-  `U_80`

8

16

32

800

הערה 2

הערה 1: נרשם גידול בצריכת המוצר שהוזל, יחסית לפנאי שהתייקר.

הערה 2: משמעות סל זה היא שהצרכן העדיף לנצל את תוספת השכר להגדלת שעות הפנאי אך עדיין הכנסתו מספקת לקניית 4 לחמים יותר משצרך במועד א'.

מצב II: ירידה בשכר לשעה                                 

נניח שהשכר לשעה קטן ל- 10 ש”ח (ההכנסה משכר דירה נשארת 80 ש”ח ליום).

הירידה בשכר לשעה, ל- 10 ש”ח, מוזילה אוטומטית את מחירה של שעת פנאי ל- 10 ש”ח (עבור שעת פנאי צריך לוותר רק על 10 ש”ח).

תרשים 6.5 מתאר בצורה גרפית את השינויים החלים במצבו של משה בעקבות ירידת השכר.

התרשים כולל:

  1. קו מגבלת התקציב במועד א', מסומל AT[480+80]/20. הוא משיק ל U100 והסל הנבחר הוא C.
  2. קו מגבלת התקציב במועד ב', מסומל BT[240+80]/10. הסכום [80 + 240] מציין את שוויים של כל הסלים הממוקמים עליו כפי שנסביר בהמשך.
  3. 5 סלים נבחרים אפשריים, המסומלים מ-D1 עד D5 , הממוקמים על BT[240+80]/10. כל אחד מהסלים מתאים לצירוף שונה של קטגוריות אליהן משתייכים מוצרי הסל.
  4. קו מגבלת תקציב וירטואלי המסומל VT, הוא מקביל ל-BT[240+80]/10 מלמעלה.

 

BT[240+80]/10 פוגש את ציר ה- y בערך 32 לחמים (נקודה E). וההסבר: אם משה לא יצרוך כלל שעות פנאי יהיו ברשותו במועד ב' 320 ש”ח: 240 ש”ח משכר ו- 80 ש”ח משכ”ד שבהם הוא יכול לקנות 32 לחמים.

במילים אחרות, השווי של סל E הוא 320 ש”ח.

BT[240+80]/10 יורד לנקודה A, המשותפת עם AT[480+80]/20.
וההסבר: אם משה לא יעבוד כלל ויצרוך 24 שעות פנאי, יעמדו לרשותו 80 ש”ח שבהם יוכל לרכוש 8 לחמים.

נבחן כיצד השפעות התחלופה וההכנסה עפ”י היקס משפיעות על בחירת הסל הנבחר.

 

השפעת התחלופה

כתוצאה מהוזלת שעות הפנאי, צורכים מהם יותר על חשבון צמצום שעות העבודה וכפועל יוצא חל קיטון בצריכת הלחמים.

השפעת ההכנסה

השפעת ההכנסה גורמת למעבר מסל H לסל הנבחר במועד ב' (אחד מהסלים D1-D5), שמיקומו מושפע מהקטגוריות שאליהן משתייכים מוצרי הסל (נורמלי, ניטרלי ונחות).

בטבלה 6.6 מצוין לאיזה הרכב קטגוריות מתייחס כל סל.

 

תרשים 6.5 – ירידה בשכר

תרשים 6.5 – ירידה בשכר

טבלה #6.6

המועדים

קטגוריית המוצר

סימול

הסל הנבחר

עקומת אדישות

עבודה

(שעות)

הרכב  הסל

שווי הסל

(ש”ח)

הערות

פנאי

לחמים

מוצר א'

פנאי

(שעות)

מוצר ב'

לחמים

(יחידות)

מועד א'

(מחיר פנאי 20 ש”ח לשעה)

 

 

`C`

`U_100`

18

6

44

560

 

בעקבות השפעת התחלופה

(מחיר פנאי 10 ש”ח לשעה)

 

 

`H`

`U_100`

7

17

29

460

גידול בצריכת המוצר שהוזל

מועד ב' – תרחיש  1

נורמלי

נחות

`D_1`

נמוך    מ-  `U_100`

22

2

30

320

 

                תרחיש  2

נורמלי

נטרלי

`D_2`

נמוך מ-  `U_100`

21

3

29

320

 

                תרחיש  3

נורמלי

נורמלי

`D_3`

נמוך מ-  `U_100`

12

12

20

320

 

                 תרחיש 4

ניטרלי

נורמלי

`D_4`

נמוך מ-  U100

7

17

15

320

 

                 תרחיש 5

נחות

נורמלי

`D_5`

נמוך מ-  U100

4

20

12

320